לפעמים היה נדמה לה שהריקנות ממלא כל תא ותא בגוף שלה. ברגעים
כאלה הטעם הצורב של הבדידות היה עולה לה מהבטן, חונק את גרונה,
מציף את פיה בהרגשה מרה עד כדי דמעות. לא סתם דמעות, דמעות
שמשאירות כוויות על הלחיים.
על הכיסא ישבתי
וזיכרון לעצמי
כתבתי,
ישבתי ישבתי
וכתבתי בזמן
שלאאימייל
האישור
חיכיתי..
חיכיתי חיכיתי
ומי לא בא?
מיכאל!
אחד מעוצבן
שרוצה שיאשרו לו
כבר את השטויות
שהוא כותב
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
