|
לפעמים היה נדמה לה שהריקנות ממלא כל תא ותא בגוף שלה. ברגעים
כאלה הטעם הצורב של הבדידות היה עולה לה מהבטן, חונק את גרונה,
מציף את פיה בהרגשה מרה עד כדי דמעות. לא סתם דמעות, דמעות
שמשאירות כוויות על הלחיים.
|
|
|
אין בעיה, אל
תפרסמו את
הסלוגנים שלי,
אין בעיה, אני
ארקב לי לאט מול
המחשב, זה בסדר,
אז מה אם שלחתי
את הכתובת לכל
חברי, ופירסמתי
את במה חדשה בכל
העיר, זה בסדר,
אני אסתדר, על
תחשבו עלי...
אישתו של הפולני |
|
