|
בית ספר, מגרש המשחקים הגדול. שם לצביעות יש פנים רבות בדמויות
שונות. כשאני רואה אנשים מסביבי, אני לא יכול שלא לתהות עד כמה
הם אמיתיים, עד כמה הם מי שהם באמת ואיפה הם מתחילים להיות מה
שהם היו רוצים להיות, מי שהחברה רוצה שהם יהיו.
|
פחד מכישלון, שגרת ההצלחה,
גורמים לאשליה של התמכרות בריאה.
אין לי דעה הם הרכיבו את מחשבתי,
למרות שאת כל אשר קיבלתי יכולתי להשיג בעצמי.
|
זהו שלב שעכשיו את עוברת,
אם תרצי למות מאושרת.
מי שבפחד לעולם עטוף,
אף פעם לא ילמד לעוף.
|
זה אתה שלא מספיק בשבילי,
כל מה שנתת כבר היה שלי.
דיפלומט בעור של כבש,
רופא עם אינפוזיה של ארס.
|
מן הכאוס אחת אחת הן עולות,
פיסות מלבי מוקפות חומות מטוייחות.
|
קר לי בחוץ,
כי קר לי בפנים.
דברים משנים משמעות.
ושפתיים כחולות
|
|
|
נקלעתי לתוך
עולם וירטואלי
סוחף,
בו אני בכיף
מרחף.
הגעתי מוכן עם
נוצה עט ודיו,
אך התברר שאין
להן תועלת-כאן
עובדים רק עם
המקלדת.
הנוצה התעופפה,
העט נשברה,
והדיו כבר מזמן
יבשה.
מעתה, עם מסך
ומקלדת, אכתוב
לי סלוגנים לבמה
חדשה |
|