|
געגוע פרוש
שיני זמן שחקו לי
|
פן איה הדורסת ליבי שאבד
כמלוא הנימה בו נוגעת
|
ברכני, טרם יפציע
משחיר
טרם יגיע
בי להמאיר
|
כרי הדמיון שלך ושלי
גבלו והיו לאחד
|
חובק ונושא במפגיע
עוד נשמה לבוראה
אני לא פציתי פי, אך
נותרתי שוממת רואה
|
פתיר כשיר יומין עתיק
תוחם נבכי גורל
מותיר מתרס
אשר ממתיק
|
מסך מאובך שביני לזריחה
משיא גרגריו אל עיני הבוכה
איני הבוכה רק הרוח שבי
שדרך חלון נכנסה אל קירבי
|
כטיפות ניטפות
על הדף נקבעות.
כה שחורות ויפות
על לובנו נישאות
|
מה עקרה היא לידתך
את סבת בי על צירך
ומראתך
מנגד
|
לחפון את נגה המאורות
בי מתהדקת אחיזה
שמא איושת חלום פזיזה
|
נשיק שפתי התרעלה
אל נצח פתיני
|
הולכת. התכלת עונה בי משב,
הרוח עצרה נשימתה.
|
ימי המתקצרים גדלים
הנפח סונט בי שתום-עין
כלץ המחבל בחבלים,
|
עוד פחדים עורגים משחרים לטרף
וצלם הגורל בהיתולו משסה
|
אל הארכיון האישי (2 יצירות מאורכבות)
|
|
לזכור ולא
לשכוח. אם שכחת
- תכתוב על
היד.
הדרך הנכונה
להתייחס ליום
השואה |
|
