|
בָּחֲרוּ אוֹתִי הַיּוֹם בַּכִּתָּה,
לֹא הֵבַנְתִּי בְּדִיּוּק לְמָה.
כְּשֶׁסִּפַּרְתִּי לְאִימָּא, הִיא הִסְמִיקָה נוֹרָא,
הַנְּשִׁיקָה, שֶׁנִּשְּׁקָה אוֹתִי,
|
כשמסביב פורחות החרציות
והאוויר מתמלא בשלל ריחות
אני צריך
לראות
|
סך הכול חיכיתי לזה
שנה שלמה
מהיומולדת
בשנה שעברה
|
שחַקְתִּי אֶת הַמִּשחָק
עֶשרוֹת פְּעָמִים
אוּלַי אֲפִילּוּ מֵאוֹת.
אַךְ אַף פַּעַם
|
כָּל לַיְלָה, לִפְנֵי הַשֵּׁנָה,
כְּשֶׁכְּבָר הִגִּיעַ הַזְּמַן לָלֶכֶת לַמִּטָּה.
אֲנִי מַמָּשׁ מְנַסֶּה לְהָבִין לָמָּה
אָחִי, אֲחוֹתִי וַאֲנִי יְשֵׁנִים כָּל אֶחָד בְּמִטָּה
נִפְרֶדֶת,
|
אִימָּא הָיְיתָה חוֹלָה
וְלֹא יָצְאָה מֵהַמִּטָּה
אֲנִי נִשְׁאַרְתִּי זוֹ שֶׁצְּרִיכָה
לְכַבֵּס אֶת הַשּ-ְמִיכָה
|
יוֹם אֶחָד
כְּשֶׁאֶהֱיֶה גָּדוֹל
אוּלַי אָבִין אַחֶרֶת
אֶת הָעוֹלָם
|
אִימָּא אָמְרָה, שֶׁהִיא הוֹלֶכֶת לְעֶש-ֶר דַּקּוֹת.
נִשְׁאַרְתִּי לְבַד.
לְדַעְתִּי,
עָבְרוּ עֶש-ֶר שָׁעוֹת.
|
אִימָּא אָמְרָה שֶׁהִיא רְגִישָׁה לְרַעַשׁ הַנְּבִיחָה.
הִסְכַּמְתִּי לְחָתוּל,
סַבְתָּא אָמְרָה שֶׁהִיא רְגִישָׁה לַפַּרְווָה.
שָׁאַלְתִּי לְגַבֵּי אַרְנָב,
|
לָמָּה הוּא לֹא יָכוֹל לִהְיוֹת רָגִיל?
צָרִיךְ שׁוּב ושׁוּב לִפְתֹּור אֶת הַתַּרְגִּיל.
לָמָּה הוּא חַיָּיב לִהְיוֹת שׁוֹנֶה?
עַל אַף שְׁאֵלָה אֵינוֹ עוֹנָה.
|
בדיוק בשישי בשתיים
נזכר שצריך לעשות משימה
שלוקחת שעתיים
לביצועה נדרשים
|
|
|
אל תשפוך את
התינוק עם הרוטב |
|
