|
ועכשיו היא רצה אל שדות הבר,
עכשיו היא נזכרת בדברים שאמר...
|
עלים נשברים תחת כפותיי,
הקיץ נושר מן העצים.
|
מחבל יורה ונמלט,
וכאן לרגע נעתקת נשימה.
|
|
|
"ליקקו לך
ת'פיט?"
-"אה, לא, חמוד
שלי- זה ביום
שישי. היום
מלקקים לי את
האפנדיציט."
מחווה עלובה
לאפרוח ורוד הלא
עלוב. |
|
