|
ועכשיו היא רצה אל שדות הבר,
עכשיו היא נזכרת בדברים שאמר...
|
עלים נשברים תחת כפותיי,
הקיץ נושר מן העצים.
|
מחבל יורה ונמלט,
וכאן לרגע נעתקת נשימה.
|
|
|
יופי, צביקה
הלולן הוציא
אותי ממגירת
הסיפורת שנתקעתי
בה, וישר אחרי
זה דחף אותי
לגאראז'.
אז מה עשית בזה,
טמבל??
אפרוח ורוד. |
|
