|
קארין נולדה בכפר קטן בשנת 1984. השנה שבה היה אמור
להיות סוף העולם...
בשבילה זו דווקא היתה התחלה לא רעה
זה היה ממש לפני 32 שנה, 1969 אם אינני טועה, איפושהו בין
מלחמת ויאטנם ליום הכיפורים אנשים נשמו שלום ובלעו קצת כדורים
והעיקר, בעולם שלטו רק הצבעים ולא היה צבע שלא היה לו מקום
בעולם וגם כשלא ראו את הצבעים, הם היו בלב של כולם.
|
חושך. נכנסת לתוך מרתף האנשים הנודדים. הוא נמצא בשומקום. אי
שם בקצה העולם יש מרתף. הוא מלא באנשים נודדים ובחושך. והשקט
בו קר, כמעט מקפיא, מאיים להרוג. אבל האנשים הנודדים הולכים
ובאים, באים והולכים, לעיתים נשארים, לעיתים מסתתרים.
|
הדיפרסיה התחילה אצלי בגיל צעיר מאוד. אולי אפילו נולדתי עם
זה. כששאלתי את אמא מתי זה התחיל היא אמרה שבבטן. כל הזמן
התלוננתי בתוך הבטן של אמא, בעטתי כמו משוגעת ואחרי תשעה
חודשים יצאתי בוכה. מעולם לא התנצלתי בפני אמא על הסבל שהיא
עברה בגללי באותם חודשים
|
כל מי שעבר פעם באגם שסמוך לביתי יודע שיש מלאכים בעולם. וגם
אם אין מלאכים ברבים, יש מלאך אחד מסויים ששומר על כולם. הוא
יושב שם על שפת האגם ועיניו פקוחות לרווחה כל הזמן. ומי שעבר
שם יכול להסכים שכזו חוויה - אין לה תחליף.
|
אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
|
|
ישבתי וחישבתי -
הסיכוי שאני
אקרא סלוגן של
עצמי בדף האחורי
הוא
4,536,782,931
לאחד.
ואני עדיין
מנסה.
עוד אחד שמבזבז
שעות על גבי
שעות בצפייה
בדף האחורי. |
|
