|
הקהל נושא את עיניו
אל וילון המשי האדום -
בציפייה.
הכפלים רכים רכים
משתפלים כנהר שופע,
מתכוננים לקראת תזוזה.
הד התלחששויות חוזר מן הקירות,
והריקנות על הבמה מעידה רק-
על מה שעתיד למלא אותה
...
Let us kneel closing our eyes
as an act of prayer,
for that pure white dove
should awaken from it's slumber.
|
Once my young enchantress
gazes at the barren ceiling,
her eyes are full of awe -
her heart devoid of feeling.
|
הייתי מזמינה את מיכאל אנג'לו
לצייר את הקפלה סיסטינה
מעל גג ביתי.
|
שוקעת בכחול שבעיניך,
אוקיינוס שקרים.
|
ברגע הנכון, כשהיא בשלה -
היא כבר צפה מעצמה.
|
הקונפליקטים הכי קשים בחיים
מנוהלים ביני לבין עצמי
|
גם אף פעם הוא סוג של זמן
ואנחנו הגדרנו אותו
שם מתרחשים הדברים
שלא יקרו אף פעם
|
בכל שנה - פיתחתי אסטרטגיה חדשה
דרכים מתוחכמות לגבור על היריב
|
אביב מתקרב
עת לניקיון הנפשי
אינטרוספקציה ספיריטואלית
חד עונתית - רב מחזורית
יוצאת לדרך...
|
פורצת סכרים של רגשות קוצפים
זרמי מחשבות סוערות, משולחות רסן
מציפות ים גועש העולה על גדותיו
|
הכל נעלם ומתכלה כלא היה,
וכל שנותר הוא משקע. של זיקנה.
|
ריבונו של עולם
כס מלכות במרומיו
מביט על תבל ויושבה
שותק.
|
יש רגעים,
של שכפול של שכפול של שכפול,
הסרט שהיית בו
רץ שובושובושוב.
|
היא החליטה לנטוש את התרבות והציויליציה, הענן הכבד שאפף אותה
כל חייה, מתחזה למציאות. תמיד שמעה את יעדה קורא לה, וידעה
שיום אחד תיכנע לקול הפנימי הזועק ללא הרף ותלך בעיקבותיו.
|
the seeker...
things Around us a changing illusion
drawn by our own thinking mind
|
|
|
איזהו גיבור?
החכם מכל אדם. |
|
