[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה









ICQ 170562796 170562796  
קארין שדה


אל היצירות בבמה האהובות על קארין החמודהאל 30 היצירות האהובות שנבחרו לאחרונהאל היוצרים המוערכים על ידי קארין החמודהאל היוצרים המעריכים את קארין החמודה
אם אתם לא תאהבו אותי כמו שאני, אני אוהב... נמאס לי
לנסות לרצות אנשים...

וזאת הסיבה היחידה ללמה הורדתי את כל ה"יצירות"
שלי... ייקח לי שבועיים להעתיק אותם ואז נסגור את
הכל, לא לדאוג... לא תצטרכו יותר להתקל בי פה.




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
יומן
"ניסיתי ללבוש כל מה שיגרום לו לא להגיע אליי, כמובן שזה לא
נחל הצלחה רבה, כשקר בחוץ ואתה יודע את זה הקור נכנס גם מעבר
לכל השכבות שלך, אולי זה פסיכולוגי... כן אני מניחה שזה
פסיכולוגי יותר."

מוסר השכל
כולנו הבנו איך לתקשר אחד עם השני בלי מילים, לא היינו צריכים
מילים, המילים, לדעתנו, היו חסרות משמעות, בזבוז מושלם של זמן,
המילים היו גסות לעומת שפתנו החדשה והשקטה, שפתו של עולם,
שפתנו העדינה והחזקה מכל.

מוסר השכל
זה היכה בי כמו שוט בבשר החי, והשאלה היחידה שנשארה חרוטה
בראשי הייתה למה?

הספד
עבר כבר חודש מאז הכניסו אותך למחלקה הארורה הזאת והדבר היחידי
שמשתנה בך זה הפנים שלך שנראות עייפות יותר ויותר מיום ליום,
את כל כך יפה.

אימה
"נשמה בעשר שקל, נשמה בעשר שקל... בואו תקנו מהר..." צעק אחד
הסוחרים, היה זה יום חם וחולצתו השחורה הייתה רטובה מזיעה


לרשימת יצירות השירה החדשות
סאטירה
ללא הילוכים,
ללא מעצורים עצמיים,
ללא מחשבה שלי,
ללא התערבות בחיי מצידי.

שואה
איך, איך למרות שאתה רואה את הסבל, העיניים עצומות?
ואיך, איך למרות שאתה טועם מן השנאה הזו, פיך יבש ונשאר ללא
טעם?
איך, איך זה שאתה מרגיש את זה, ומיד מכחיש ושוכח?
ואיך? איך למרות שתמיד תשמע את זעקות האימה, אוזנייך יהיו
אטומות?

אלוהים
פעמונים מצלצלים,
דלתות אינן נפתחות
ולטלפונים לא עונים,
למרות שמתקשרים בלי הפסקה...

עצב
אינך מבין אותי,
ולעולם גם לא תבין אותי.
אינך מבין אותי,
וזה שורף מבפנים אותי.

עצב
אל תבכו כשאלך בדרך אל המוות...

עצב
אקשור אותך חזק יותר עד שנדכא,
את הרגש הנורא, שיגרום לי לבכות

אכזבה
אתמול הייתי פה,
אתמול הייתי שם,
אתמול הלכתי אליו,
אבל אתמול נגמר עכשיו.

פוליטית
שמלת מלמלה, לחיים סמוקות,
עיניים תכולות, שפתיים אדומות,
באודם משוכות.

שכול
ונפל הוא לרגלייך,
ודם קרב עוד לידיו,
וראית את הפיח מן המלחמה, שעל פניו.
ושתקת, ודמעת,
ולא ידעת צער רב שכזה עוד מעולם,
והיית לחסר אונים,
ובכית עליו.

שכול
בוכה לקיר,
עוד דמעה יורדת
מן הלחי אל היד.

עצב
אחרי הכל,
זה הדבר היחיד שנותר בי,
זיכרון.

הדלקתי לי נר,
למרות שהשרפות כבו
והניצוץ שלנו,
נעלם.

געגוע
יצירה עם סימן שאלה,
לאן נעלמו החלומות האלו מהעבר?

בדידות
אור נדלק בחשכה מוחלטת,
האיר לי את דרכי בליל נטול כוכבים,
אור כיוון אותי החוצה מביתי,
שובל אור קסום שהגיע מן העננים.

אכזבה
המשכתי לחפש אותך בעיניי,
איפה אתה?
האם לא תבוא?

אכזבה
עיניים קפואות,
הלב שבור,
לא יודעת מה עליי לעשות,
לוקחת נשימה ארוכה.

אכזבה
מה שהיה לא יחזור עוד,
ומה שנשאר לך זה בעצם כבר כלום.
אין לך הערכה לאנשים שאת אוהבת,
בסוף תגמרי לבד, לגמרי לבד.

סמים
בוקר שטוף שמש כך היא מתעוררת,
פוקחת זוג עיניים לחייך חיוך מלאכותי היא ממהרת,
היא לא יודעת למה אבל אמרו לה שזה משפר את מצב הרוח,
היא מנסה להיות במקום יותר בטוח...

אלגוריה
את הגופה עוד לא מצאו,
היא משוטטת בכנרת,
מחפשת ילדים קטנים

געגוע
הכל אבד
רק התקווה קיימת,
מרוסקת, שבורה לחתיכות

סאטירה
תקרא לי אני אענה,
תמשוך אותי אני אתענה,
בעונג רב,
לעברך אצעד

געגוע
לילה לבן נדיר,
שבו איש לא זז ממקומו,
והשועלים כבר לא מיללים,

הירייה הזו, שלא רצינו לדמיין עליה.

אכזבה
כבר אין דמעות, הכל נספג לבפנים.
והאשליות, מתו לא מכבר.
העתיד לא ידוע, אולי אין מחר.
לא מבינה איך הכל פה לא נגמר, מאוחר.

אכזבה
כשצעדתי לצד הכביש,
צחקתי על החיים,
גורל טיפשי,
הכל אישי,

עצב
כבו מיד כשנגעו בדמעותיי,
ואחרים, אחרים פשוט צרבו,
צרבו את עורי המצומרר.

געגוע
עין דומעת,
אוזן שומעת,
את דממת המוות הנוראה.

אכזבה
מחילה מהצרות חיפשתי,
מתי אני אנוח?
ומתי אני אוהב?

הרהור
נשמע טיפשי,
אני יודעת אבל מתלבטת.
אחרי הכל עשיתי מה שעשיתי,
רק כדי לגרום לאחר לקנא,

כמיהה
באתי רק כדי להגיד לך,
שמצאתי את ייעודי בחיים-
למות.

ייסורים
מאוכזבת, שוב חולמת על ימים מטושטשים,
שהיה נראה כאלו אתה אוהב אותי,
אני לא רוצה לחזור לזה.

יחסים
אופנוע הארלי שחור,
ג'קט מעור,
בחורה מאחור,
אתה מסודר.

אהבה
מה שקרה לי שראיתי אותו, במסיבה הזו.

מסעות
מחשבות על פעם...

געגוע
ונכון שאני סותר את עצמי המון,
אך זה מפני שאיני רוצה עוד לחשוב על העתיד,

סמים
מעיין קסום, צונן,
נח לרגליו של ההר האימתני,
ההר שלצידו עומדים הוא ואני,
מחובקים, מתלבטים, האם לחזור,
לעבר היפה, הלא-נשכח?

עצב
איפה תוכל לראות
אנשים משתכרים
ממילים חסרות תוכן
חסרות משמעות?

הרהור
איזה מסר יש לי להעביר?
אנ'לא יודעת, אני מרגישה
שאני סוד ההצלחה הכושלת שלך,
שואב תקווה ממני לטוב יותר,
תמיד תרים ת'אף גבוה ממני,
עד שתתייאש

תחושתי
כשהדלקת את הנר,
הלבן, הבוהק,
סנוורת את עיניי לרגע.

אמונה
אמונה טיפשית, תקוות שווא,
התפוגגו, נגוזו בענני העשן,
שממלאים את האדמה שלנו.

פזמון
רציתי לנסוע לטייל אתמול, בעיר,
אך לא השארת לי חלון פתוח,

חבר דוגמן על, חיפושית אדומה, חדשה,
בתל אביב דירה, אם עדיין לא הבנתם אני לא סתם אישה.
כסף, כסף כסף, מסיבות בלאגנים,
לבוש רק בסטייל, כשיש מזומנים

אהבה
כשהאמון ביננו הפך למגוחך...
או בעצם.. שלא היה כבר אמון.

כשטיפות ירדו,
בין אם זה מעיני,
בין אם זה מהשמיים האפורים.

אהבה
סקס אפיל באוויר,
לוגמת לגימה של דם,
של דם...

בדידות
לא רוצה ללכת לבד,
נשמע אגואיסטי? מה לעשות?
לא רוצה להיות שם בדד,
בעיר המתים הזאת.

אכזבה
מגדל של אי שפיות, על הגג אני עומדת,
מבקשת מחילה, צעד קדימה, אנ'לא לומדת,

אהבה
מוזר איך אני תמיד מוצאת את עצמי במצב דומה,
לא יעזור לי מה אני אעשה או אנסה,
תמיד אותה טעות, תמיד אותה השטות,
תמיד אותו דבר, שאני אעשה גם מחר.

נוסטלגיה
עוד יום נגמר בסימן שאלה,
מנסה להרדם, ראשי לא כאן.
מדמיינת אותך, נמצא איתי עכשיו,
והכוכבים קורצים לנו...

עצב
אפלוליות החדר הקטן,
שמשוך בצבע לבן,
בוהק עכשיו בעיניה של אמך,
מלאות הדמעות...

תחושתי
ילד, דיי מספיק כבר לברוח מהכל,
אתה גדל, אין מה לעשות.
מתבגר, עוד תתרגל, חכה, תראה.


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
געגוע
ניסיתי לשכוח, באמת שניסיתי, רק שבכל פעם שפקחתי עיניי היה
משהו שהזכיר לי אותך, כולם פתאום לבשו את דמותך ונראו כל כך
דומים לך, כל כך דומים אך כל כך שונים

מתוך המשבר כשרציתי למות...

כשלא רצית לדבר איתי בטלפון
ונפגעתי כל כך.

הרהור
אם היינו שנינו לבד, על אי בודד תקועים, כשפירות הם המזון
היחיד שלנו


לרשימת יצירות התסריט החדשות
דרמה
תסריט שכתבתי בהשראת מקרה שקרה לי ודז'וו שהיה לי, לחוג צילום-
בתקווה שאני אתקבל.


לרשימת יצירות הפרגמנט החדשות
למען האמת, לעולם לא תצליחו להבין את יצירת האומנות הזו...
השלמות שביצורים החיים על פני הארץ. מתוך כל היצורים הוא היצור
הטהור ביותר, הוא הנבחר. אלוהים לא ברא יפה ממנו, אצילותו
גוברת על כל המתחזים, על כל הנשמות האבודות.




וגם השכנים פה
נורא נחמדים









עוד דבר חוכמה
מפיו של אפרוח
ורוד על הדף
האחורי.


תרומה לבמה





יוצר מס' 31846. בבמה מאז 24/2/04 20:58

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לקארין החמודה
© 1998-2017 זכויות שמורות לבמה חדשה