|
אני עומדת על גדת הנחל המזוהם ביותר במזרח התיכון. משהו מושך
אותי פנימה, לקפוץ. הוא שחור לחלוטין בלילה הזה ונראה כמו ריק
אינסופי שבתוכו משייטים ירח אכול ושני כוכבים. בשנייה הנקיה
האחרונה אני מרגישה מישהו מושך בשרוולי.
|
הייתי יכול להקסים אותך בשואו שלא נגמר, להעלות מולך מופע יחיד
ובו אינספור סטטיסטים וכוכב עולה אחד. הייתי סוחף אותך מהכיסא
על הרגליים, מוציא ממך תשואות רמות של קהל שלם. של איצטדיונים.
הייתי מעלה אותך איתי אל הבמה ומכריז שאת ההשראה שלי, שאת
ניצחת.
|
היא אשת סודו של האופק
היא נכדתו של הים
עוגן לרוחות
|
אני רואה את קץ החלומות
דוהר לעברנו
רוצה שהוא ייפול עמוק
שישתפד בתוכינו
|
עוד פינה לעגל
עוד חור לסתום
עוד קצה פרום לקשור
|
בציפורניי נלחמתי על חירותי
בדמי קידשתי בדידותי
בעורי קרעתי את ילדותי
במבטי הקר פירשתי תורתי
|
צללי העבר המתעתעים נחשפים ועולים
אחת לכמה זמן.
מסכנים את צווארם במאבק לחיים או למוות
על אפלוליותם.
|
קמינא תפסה אותי לילה אחד במיטתי, באזור הדימדומים שבין הערות
לשינה, מופתעת לחלוטין. כמו שוד מזויין בתוך סניף בנק מבוצר:
אני - הקופאית החרדה לשפיותה ולחייה, והיא - שלא העזתי להרים
את עיני אליה, היא לחשה לי בתוך ראשי: "קחי עט ודף ותכתבי
עכשיו".צייתי...
|
|
|
