שומעת אני את צעדיו במעלה המדרגות, דוקרת אצבעי ומורחת דמה של
שפתי, והנה השכן עומד מולי, דמותו ניראת גדולה ויפה על רקע
האור שמבחוץ, נשימותיו כבדות ומואצות מתמיד, קרב אלי על
בירכיו, אמר לי דבר, והרחתי בנשימתו כי לא אכל, לא אכל דבר.
חיבק אותי אוסקר ונשך שפתיו
|
