|
חלפה לה עוד שעה, והדהודים ערים עוד נשמעו מסביב, כמסרבים
להצביע על המקור ממנו באו. לא נותר אלא להשתרע על מה שהיה פעם
חוף שליו ורגוע ולנשום את אדי הגופרית שהיו אויר שקוף ורענן
לפני... מי יודע?
|
לא יכול להיות. בתוך כל העשן הזה, כל הכלוב
האוונגרדי-ציני-אבוד של שנת 2002, בבלאגן סבוך שמרמז על מוות
אפוקליפטי הולך וקרב. בתוך כל זה, התשובה היא לא.
|
|
|
אתמול מצאתי את
עצמי בהצגת
בכורה של הפקה
סוג ד' בתיאטרון
הבימה בתל אביב,
כל שלושת השעות
שסבלתי שם חשבתי
לעצמי שוב ושוב
- "מה אני עושה
פה, ולמה עזבתי
את הבמה החדשה
שלי?"
צרצר. |
|