[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








כלבי אשמורת

אל היצירות בבמה האהובות על כלבי אשמורתאל 30 היצירות האהובות שנבחרו לאחרונהאל היוצרים המוערכים על ידי כלבי אשמורת
גיא שמש. (מופיע כיוצר גם בשם זה, האמיתי.)
1976.





"יש בית קברות למכוניות חלודת הזמן,
שם קוברים את הסוסיתות,
אבל לא בני-אדם.
אין יום בלי אי-צדק,
אין יום בלי טירוף,
נגן במקום ללחוץ על ההדק,
יהיה פחות הרוג."


(שלמה ארצי.)





תודה לכל הקוראים.




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
ג'ננה
והיא שוכחת רגע איפה המטבח. ומשהו חלש אומר לה תכנסי בפתח הזה
שם יהיה מטבח, אולי.

זוגיות
ואני עומד בפתח רועד כשהיא מחפשת את המפתח ותוקעת אותו למנעול,
מכניסה אותי לעולמה.
על הקיר תלויה מחרוזת, וברצפה פחית אדמה עם מקל קטורת חרוך.

זוגיות
היא נכנסת ועומדת רגע בפתח, לבושה ארוך שכבות שכבות ולגופה
מעיל גדול חום-בהיר. רואה אותו, שטוף זיעה.
"איפה הימים שלנו?" שואלת.

אינטרוספקטיבי
יש שמיים מעלינו כי אין גג, הוא נעקר עם כל הרוחות של סוף
העולם. אני מקלף את הבגדים ממני בפראות, מבקש לגרד את הפצעים.
יש כתמים מדממים גדולים על ירכי הימנית, בצד הגוף, ובצוואר.
באמצע הזין שלי יש פצע שטוח ומגרד.

ג'ננה
ענת יושבת מרוחקת על הספה המשולשת ומעשנת סיגריה איטית. יש אבק
של צהריי יום קיץ על הרחוב, ומין אובך חולה מרוח על השמיים.
"אני צריכה איזה מסאז' ברגליים..." היא אומרת שקטה ומופנמת.
"בוא, דובשן. תעשה לי טובה."

אמונה
אור דמדומי הערב שוטף את הבית הקטן שלנו כשאני מביט על כל
הספרים סביבי שחיפשתי בהם ולא מצאתי תשובה. ובאוויר נשפכת כל
הזמן המוסיקה. מוסיקה של לחש כדי שתחדור לנשמתי, כמו לתוך
נקבוביות עור דקות.

אורבני
היא קוטפת פקעת קוצים מהעציץ במסדרון ומועכת אותו בידה הימנית.
אז שופכת ערק על החתכים ומתענגת מהכאב, גופה זע כמו באורגזמה.

אורבן לג'נד
שכחנו כמעט ממנה עד שהצרחות של הרב שגר בקומת הקרקע החרידו את
שלוותנו. חשבנו סתם רצח ורצינו לישון, אבל הוא עוד צעק, וצרח,
צרחות אימה, ייסורים, צרחות של סבל בל יתואר.

מקאברי
אני מסתכל סביב. אין איש. הילד חסר פחד לחלוטין ובודד כמו בדל
סיגריה. אני קרב ועומד מולו.


לרשימת יצירות השירה החדשות
טבע
עולים ויורדים הטונים
זה מים אלקטרוניים

אלגיה
אני אמות בסתיו
רגע לפני הגשם הראשון
כשהעולם לח
ובאוויר יש ריח של עלים רקובים

יחסים
אלו העיניים שלי
שרואות אותך עירומה
ואין בי תשוקה
אני רואה אישה
ותו לא

תחושתי
שלג יכול לחכות
מגרד את אפי סוגד לשמש
הטיפות משמינות
עטופות כתרי יהלומים
אני לא יכול לטעות

געגוע
בערב היום
אני מביט בילדים משחקים

מקבר
ראיתי אור ראיתי חושך
ואהבה בת שמונים
היינו מזדיינים זה עם זו כמו קודם
היינו בוגדים וחוזרים

אכזבה
אתמול בלילה רעדתי

טבע
ברגל יחפה על אבנים אני צועד למרחקים.
שמש אדומה בעיניי, שמיים בוערים,
רק אני ותרמיל צידה.

בדידות
עלינו על המדרגות
עישנו סיגריות
למרות שבכיתי
הוא אמר שהוא חבר

גורל
יש בית בניו-אורלינס
בית השמש העולה
וכששמעתי את השיר
ידעתי שניצחתי

אהבה
אם הירח יאהב אותך
וזה ייראה לך טעות
אני אהיה איתך
רק עטפי אותי באזיקים

הרהור
כשהייתי קטן
החלומות היו גדולים
אני רציתי להיות אבי
הוא רצה להיות אני

אינטרוספקטיבי
תכנעי לגחמותיי
ביד פתוחה תקחי אותי לתוך עינייך
בין אלכוהול וטירוף נפוצץ את העולם

יחסים
מה הוא רואה בעינייך?
מה את רואה כשאת מביטה בי?
איזה סוד את מסתירה?

אלוהים
עברנו על המדרכות
דיברנו על הכל
חשבתי שאנחנו חברים

הרהור
בואי משטרת המילים
עצרי איש זה
מזמזם כמו דבורה

ייסורים
לחץ במוח
תן לכתלים להסתובב
תן לזוג על הקיר להתנשק
תוציא לשון
תחכה לשחרור

יחסים
כל הכתובים שהשתקפו בעינייך
לא ידעתי מה חשבת

אינטרוספקטיבי
כשהשמיים עומדים ליפול
אני חייב למצוא מקום
משייט על הכביש בין עכו לצפת
מבקש עיר מקלט

אהבה
גם אם לא הייתי נחמד
גם אם גרמתי לך לבכות
כשאני בטלפון
אני שומע רק אותך

יחסים
הייתי ילד מוזר,
ולא מצאתי את הסיבות,
שלא נאמרו להגיד
אני אוהב אותך

אמונה
תסתובב איתי כמה קשה שזה יהיה.
אני עוד רוצה להיות פה.

הרהור
עכשיו אני יודע
כמה אתה סובל למען שפיותך
למה אתה מקרב את הבקבוק
ומרחיק אותו שוב חזרה

מחאה
העולם זקוק לאהבה
כמו השמש

ייסורים
איבדתי את לבי תחת הגשר
הילדה הקטנה שהרגתי
עכשיו אני לבד

גיהנום
יש פה שמועות על גשם

אלגוריה
אקח אותך כי אני הולך
לקטוף תותים

כמיהה
אם הייתי הולך קדימה
הייתי רואה אותנו עוצמים עיניים
אין דרך לעתיד להאמין לך
שתשקרי

אהבה
גם במוות אמצא אותך
במבט חדש חמקמק אלכוד אותך
נשקיף על הירח בוואדי
ורק זה משנה

אכזבה
שוב איבדתי את דרכי
כשחרבות הרוע דוקרות במוחי
האם אני עדיין ראוי
או עוד אהיה
לאהבתך

אכזבה
אני שומע מהשמיים את הפאנטומים מחוררים לי את עור התוף
אני רואה בעינייך את האהבה
אני מרגיש בידיים את זיעת העולם
אני מריח את הסירחון של העולם
אני טועם טעם חמוץ של אכזבה

אכזבה
תראי אותי הולך לאורך הרחוב

קצרצר
כשהמחר כואב

אכזבה
הקפטן נפל
הוא לא שומע את העצה
אני נופל על אבנים
לוחש תפילה

כמיהה
את חייבת לאהוב אותו
קחי את ידו
תני לו להבין
העולם תלוי באהבה ללא גבולות
את חייבת לאהוב

קצרצר
רגע לנשום את עורך

שיר יפה שרתי על עצים מלאים חרובים
וכל טוב על פני עולמות מלא בשר פירות לשד העצמות
מי מכל אלה נפל בשבי ומי ילך אחריי
כמו היה כיסוף אל ארץ נודעת-לא-נודעת

אהבה
אולי נשתה יין
כמו אתמול כשהיא אמרה
"אוהבת, לא אוהבת."

אם תראי מעבר לאור
מעבר לזמן
כל חיי
האם נעוף

טיפות גדולות של שמש רותחת מטפטפות כמו ג'לי לתוך הבית שלי
את כל הברזים אני פותח, ועומד תחתיהן
מפלים של מים ממלאים את חלל הבית החם, שוטפים, שואגים, ואני
שואג איתם

ביקורת
אלוהי עולמות,
הבדילני מן החוכמה ומן הטיפשות
תן להיות מים
ונהרות יעלו על גדותיהם

אהבה
הוא מאוד עייף, הבן-אדם מאוד עייף
יש לו שירים שהוא שומר בכיס
היא כותבת אותם מוקדם בבוקר כשהוא בעבודה
דו"ח נזיקין ואהבה

צמד שירים
הכול שוקע לאבק כבד עכשיו בפצע פתוח
סופר את כל חטאיי, ממולל אותם בין אצבעותיו
בדבקות מאוסה הופכים חוטי-משי בידיו
והלב שלי צונח עופרת כבדה

צמד שירים
תמצא לי את הסוד המסתתר בעיניך
אבק הדרכים בן דרכו רגליך
הם גדולים ונוראיים ארמונות ערפל
גשם חודר מתחת לאספלט

צמד שירים
העיניים שלי בווריד שלי, שם תוקעים מחט
באוויר החופשי מסתחררים צללים, לטרוף אותי
אני יישן בקרקעית הכי נמוכה
צורח לרגע עוד צרחה אחרונה, לפני הבאה

ג'ננה
שלט ברוכים-הבאים מעל הדלת
כובע ליצנים, מטרייה צבעונית ונעליים מנייר
אני מכבד אותם באגוזים
מפצחים אותם באצבעות חזקות

ייסורים
אבק כוכבים ממונע
תפארת מדינת ישראל
דם ביד שלי
אני מת

מוצא עצמי כותב שיר,
מה שהכרתי, מה שלא
ושכחתי לומר את המילה הכנה מכל

כל המספרים זה מדידות
אחד אחרי השני עולים ויורדים
כמו בור שאול בפתחו של גיהינום
אני הולך לאיבוד בין מלל המילים

צמד שירים
יש אדמת שדה פה מול העיניים
חורשים בה דרכים ומקדשים
העננים צפים מעל הרים צוננים
אפשר לראות מתוך מכוניות עם זגוגיות לחות

גשם יורד שלוליות כבדות אי-אפשר להרים
הבתים עפים בגשם ואי-אפשר לתפוס
עננים יוצאים במחולות של זרמים ואי-אפשר ללכוד
אני עומד בכניסה לבית ומעשן, אבל מצליח לראות

ותקטוף לו פרח, ועוד אחד
תמלא את הבית בוורדים
הבית עומד על כרעיו
אדמה לחה, הוא אמר

צמד שירים
תבואי אליי בדרכך השקטה
תראי לי שיש בעולם אהבה
אני אהיה קשוב ולא שופט
אני אוהב אותך ישר-ישר מהלב

קובץ שירים
בלי יותר מדי התפלספויות
הרבה אהבה מתחת להריסות
מתרגזים, אולי זה צריך
כשדברים לא מסתדרים

זמנים בהם השמש עומדת במרום השמים,
ולא זזה
דווקא אז אני החלטתי לישון
הכול שקט כאן, ציפור לא מצייצת

אז אני קם ומוריד את כל הקירות
הוא מבעבע קצף בתוך הסבון והים קר
לא רחצנו ידיים הרבה זמן, אני אומר לה
היא צוחקת ומציפה את כל הבית

אני זקוק להשראה
לאיזו אהבה קטנה
אני זקוק לאוויר צח ולמרחבים
אני צריך לדעת שאני לא לבד,

צמד שירים
להיות חולה זה כמו להגיע רעב לפלאפייה ולגלות שהיא סגורה.
אבל אנחנו לא רעבים ולא חולים, רק קצת מצוננים.
אז למה אנחנו שותים קפה?
כי אנחנו אהבלים.

הבקתה הזו של הדיקטים תהפוך לחדר-מלחמה תת-קרקעי מאובזר
עם אנטנות, חשמל והכול
כי אתה כל-כך רעב, ואפילו אתה לא מעז להיזכר כמה

יחסים
אתה אוהב אותי?
אוהב אותי משותקת?

טרילוגיה
היא יושבת בוכה
צמודה אל הקיר
ברכיה לחוצות לסנטרה
מחבקת את רגליה...

צמד שירים
ונשיר לנו שיר
את יודעת
שיר כזה ששרים כשלא יודעים דבר
בושם האוויר לא צורב בנחיריים

כי אתה חמוד, כזה חמוד פצפון
כי הלב כואב לראות אותך כזה רך וקטן,
מול כל העולם

מקבר
באת עד אליי? איזו מחמאה
טקילה? וודקה? קוניאק? ערק?
קפה?!
למה אנחנו שותקים, מילה, ציוץ, תדברי

קובץ שירים
בוקר זה בוקר על הפנים
לא הכנתי שיעורים
יש הרבה מטלות לעשות
כמו לצייר לך ציורים על הקירותן

הרהור
אני לא בטוח במאה אחוז מתי היה הרגע שנשבר לי הלב
היו הרבה סימנים, זה נגס לאט-לאט
כשלא היה כבר לאן ללכת, כשלא היה כבר מה לראות
רציתי רק לאהוב

אהבה
או שזה הזמן לבכות
או שזה הזמן רק להכיל את הכאב
על כל טעות ועוד טעות,
על כל טעות שאי-פעם טעיתי בדרכים

קובץ שירים
בסוף הרכבת יש דלת יציאה
הרבה קופצים אל הפסים
מתחפרים בלב הקר שלנו

לילה רודף לילה, כל-כך טוב פה
ירח גדול ושמן מעלה בי שיגעונות
כשהירח הולך מים נותנים
כמה שאת אוהבת, כמה שאת שונאת

קובץ שירים
בצו האופנה אני מתערטל בענווה ביישנית
צרותיי ירחקו-ירחקו אם אסתכל לתחתית החבית
הסודות של בעלי החזון זולגים מבעד לסדקים
מתי הם מדברים לעצמם ומתי לעולם

צמד שירים
איך שאתה רוצה תלך
תדלג, תקפץ, תצהל, תרקוד
אני אחכה לך בקצה הדרך

יחסים
אני יוצאת מהבית עם מזוודה אחת גדולה
וסוכריית קרמל שחורה מתגלגלת בין לחיי
פתחתי את הרדיו ושמעתי את בעלי
משקר כמה הוא אוהב אותי

הומור
איך זה יכול להיות? היא שואלת
לא יודע - קשה לי לענות
זה לא ייתכן, היא אומרת
ואני מנסה להסביר -

מקבר
איזה סיפור נספר לכם עכשיו
על מכשפה מתה, על כבשן בלהבות
על ילד שהוציאו לו את העיניים

קובץ שירים
מנגן-מנגן הרדיו כל הלילה
את עדיין יושבת במטבח
קוקה-קולה את שותה
מעשנת ומחייכת

הקאות בינלאומיות
קצת קשה לנשום
רוצה קפה, אבל לא יכול לשתות
חושב שמשהו פה השתנה
מין חומר חדש לתודעה

ייסורים
אני יכול לכתוב כל מה שאני רוצה
את טיפת הרעל המרה בתוך המשקה שלי,
אותו מגישה לי המדינה, כל חיי

יחסים
שימו פרח לצידי
שימו אישה לצידי
שימו ירח לצידי
שימו איסור לצידי

לא כתבתי כבר הרבה שנים
עכשיו אני יושב בקרן-רחוב עם פחית שימורים
שקל ועוד שקל ועוד שקל, אתם יכולים להרשות לעצמכם
זה הלחם שלי, זה המים שלי, זה סוכריית המנטה

כמה היא יפה בלה בלה
הלב כואב בלה בלה
עיניה הטובות מביטות בי, עומקים משתנים
זמן טוב להתכרבל בחיקה, לנשק את השפתיים הרכות

גיהנום
בתוך המעמקים האפלים
ישנה לה המפלצת
שינה טרופה


בראשה רצח

רומנטיקה
אני מוריד את השמש אל קו-האופק
צובע את הים בפסים כתומים-ורודים
הירח היכן הוא, היא שואלת

קובץ שירים
אישה-צלצול, מה את מחפשת אצלי?
אני צריך להשתין, האם תאחזי באיבר מיני?
שמעתי אותך צורחת בכל הרחובות את שמי
נפלה שלהבת בראשי, מה כבר תעשי

מתראה עם מאהבים לעיתים נדירות
שותה ויסקי עם סודה מעורבב
מעשן את אצבעות הרגליים של הגברים,
וגם סיגריות חומות

מקבר
חירבנו אתמול כל-כך הרבה...
מה לי ולזה?
היה לנו חרבון מדליק
אתה מסריח

אכזבה
איך תגיד לי שטעיתי אם עודני חי
במעט קלפים שיחקתי בזהירות רבה

תחושתי
הכוכבים נופלים בידיים שלנו
הארץ רחוקה, יש הרבה ללכת
את כל השאלות שבעולם אני שואל
זה רק כוכב נופל

על גב המשאית אל הבקעה
במגדלי הרים הקמתי
מעגלים שלחתי
הביאו אותי הלום מן הבקעה

קובץ שירים
אלף הבדלות ביני ובינך
בין אלף שמשות
על אלף מיטות יש אלף חולים
ועשרים וארבע שעות שסובבים סובבים

צמד שירים
השעורה נקרעת בשדות
הירח מזמן לא נראה כה רחוק
הראש מתכווץ לגודל אגוז
הלב שואל מה עוד הוא יכול לשאול

אהבה
לא היה לי זמן
לאהוב אותך
רצתי כמו מטורף בשדות
היו לי חלומות, שכחתי את כולם

ביקורת
איש, תסתכל עליי, ותגיד לי מה אתה רואה
עינייך מלאות פחד, תגיד לי ממה זה נובע


הגיבורים שכחו את הגבורה

ואני אחפון אותך
בנשמתי העמוקה
לתוך באר של בשמים ופרחים
וריח אדמה חיה

התבטל לי שיעור גיאוגרפיה
אני הולך לים לעשן סיגריות
אפליג עד המחר בסירת נייר מעץ
לסגוד לאלוהי המוות שבי בחר לחיות

אכזבה
בוכנות נוירוטיות מניעות את מוחי

הייקו
נשבר לי כבר
מ-כל הזיונים כי
אני אגרטל

אני אשב ואספר את השלום עלי-אדמות
בו ישבתי תחת עץ תמרים ולעסתי אותם
והיו לי תותים, מלא תותים, וגם קלמנטינות
ואבטיחים מבשילים בעת שחר

הדברים לא נראים טוב היום
מצפה בשמיים פורענות אנושית
ואני אומר - נעשה את הדברים הפשוטים
אני יכול להרתיח לי קפה

כאב
אני מתעורר מחלום שאימא איתי לבית קר וריק
הדלת סגורה, אני לבד, נר הנשמה מהבהב
אני שוחה כמו דג לסיגריה, הריאות שלי מתפוצצות, אני אמות
אנשים משתינים בתוך האסלה שלי

הגוף מעלה ניחוחות של אקונומיקה ועשבי-תיבול
יפה מאוד הילדה, יפה-יפה-יפה
ואני יודע שכואב לה, אבל היא לא משתפת,
אז איך אפשר לעזור

אינטרוספקטיבי
זה לא הזמן
שכחתי מה אמרתי, שכחתי מה הרגשתי
על דשא רבצתי ובכיתי
והדשא ירוק רענן, מלא שמש

ג'ננה
אני רק בן 14
והיא מטורפת עליי
אני רק בן 14
והיא רוצה להיות אשתי
אני רק בן 14
והיא מאוהבת בי

ג'ננה
שמיי הלילה מתערבבים בתוך אליפסות
הם גומרים לי את כל השתייה המתוקה
אני זורק את הספר ומכבה את המוזיקה
הייתה לה ילדות קשה, בגלל זה היא בתולה

בדידות
אהבתי היא המוזה הגרועה
ואז אני שוקע לעצבות כה מתוקה
אני שמח רק כשגשום

יש לנו הרבה אנרגיות מבוזבזות,
הרבה שאלות שאין עליהן תשובות
מבזבזים את היקר לנו מ-כול,
או לחלופין - מעניקים

כעס
עם המרציפן, כוסית היין והאקדח
מנקים את שאריות הלילה
את כוסות הקפה החד-פעמיות
מאפרות הסיגריות ושאריות הסמים

צמד שירים
אישה ברגל יחפה מלטפת חזה גבר
סורגים עבים כבדים עומדים בין
בבתים הבהוב טלוויזיות, אישה מותחת איבריה בחום
מה שמניע לא מניע והוא תוהה מה

קצרצר
אקדחים מטפטפים נוזל לבן
היא אוחזת חזק בהדק
וסוחטת.

עצום עיניך
גלגל הקוביות
מי שאהב פעם יכול לאהוב פעמיים

קובץ שירים
זה מרשים אותי מאוד
בתור תקשורת
כמה הבית שלך מוזנח
יש לך לחם שאעלה עובש?

קובץ שירים
ים האהבה שלה הוא ים של אש
מים אש, אדמה אש, רוח אש, אש אש

הלל
אני אריה עם רעמה מתנפנפת בצבע זהב
ועיניים כמו אבני חושן
מניע את גופי וירכיי הגמישות, החזקות
בתוך ביצה נהדרת של עשב ירוק

קובץ שירים
טוב לנו יחד
אני עם עצמי
להגיש קפה לנו
לעשן סיגריה לעצמנו

קובץ שירים
אז מה ראינו ואיך נגמר לבד
שמיים יורדים לתוך האדמה
לא תשובי אל ביתי, מי יודע למה
יום מאושר היה וכמה היית יפה

אלו ימי האימה הגדולים, אש וקרח וכולם שווים
מתערבבים בתאים במוח - מזמרים, השירים של אתמול גם היום שרים
והם מסתכלים בנו כולם, מופע אור-קולי תלת-מימדי
נפוליאון בונפרטה משתכשך באמבטיה כבר מיליוני פעמים

פוליטית
לילה כזה משופם
דופק בדלת בשקט
שולף במחווה זר סיגליות סגולות
ונכנס בצעדים נשיים אל ביתי

שני מילים היו לו מקלות
זעפרן ומור היו לו פילגשות
נתן זו ביד זו
חיבר בשרשראות

מתקלחת במקלחת שלי ואני ממורמר
הסקס היה גרוע, מלא זיעה וסירחון
היא צריכה לצאת, אני צריך להיכנס
היא רוצה שאקח אותה לסרט

בחושך-בחושך, אין אור בחלון
אדם משוטט בין צער לעלבון
מלקט את הדרך כמו פירורים
פוצע בדרך אלפי תמרורים

צמד שירים
וצחקנו בגשם על כל התוהו הזה
רצנו צוחקים מפינה לפינה בעיר
עשינו אהבה בגשם שוטף בגינות ציבוריות,
עמוק לתוך הלילה כש-אפילו החתולים לא היו ברחוב

מקום
יהיה כה בודד בלעדייך
שירי שיר ערש לתינוקך, עיר
חותך את האבק בגוף חשוף (ביום חמסין)
מים משטחים הרים ועפר (ביום גשום)

בגבול בין בית-שמש לאילת נפלתי שדוד עם קצת תקווה קטנה בזווית
עין שמאל.
כשאני חושב על זה, אני מגיע למסקנה שלא הכול מתבקש.
בין סדום לעמורה אכלתי הררים של מלח והפכתי חנוט.
אני מורה בזאת לנוגעים בדבר להסתכל על חצי הכוס המלאה.

אינטרוספקטיבי
הראש לא במקום, אולי, אבל הלב כן
עיניי בוהות לפעמים, אמרו לי: "אתה בעולם אחר,
לא שומע לא רואה".

טרילוגיה
שמעתי ציוצי ציפורים
אבל הם היו אשליה
אז פתחתי בקבוק ושתיתי
אף-אחד לא יכול לפגוע בי איפה שאני נמצא

בוקר טוב ילדה
לפקוח עיניים על מצע של משי
קרני-אור רפות מבעד לחלון
ציוץ ציפורים לחופש נפלא

ייסורים
על אהבת נעוריי אניח כתר כסוף
משובץ אבני חן, אבני דמעות
ובלבי יבואו האנשים כולם
טורים-טורים

בחשכת הליל לבי צד אותי
אני מנסה לדוג מעט היגיון
האצבעות שלי חובטות קלות בגולות צבעוניות,
אבל אני נשאר קפוא עם סיגריה בין האצבעות

קובץ שירים
לפעמים אני מתגעגע
אני לא יודע בדיוק ל-מה
אולי למסעות שלי לירח
אולי לאפסות המתוקה

אהבה
אני סופר כוכבים עכשיו
וכשאני משתעמם אני מגלה יקומים
אבל נשאר לי בראש מין פרצוף כזה יפה
עם חיוך של געגוע

מצב
ביום שישי בלילה הכול טובל בדגים
כיפות על הראש, ספרי-תפילה נפתחים
תירוש מוזגים, חלה בוצעים
ורק אני מרגיש כמו בול-עץ

ובלילות
כפות ידייך זוהרות
מלטפות
טיפות-טיפות

ראיתי אור ראיתי חושך על פני תהומות
שמעתי שקשוק מתכות
ישנתי בערפלי הבוקר, התעוררתי מחלומות
רוח נשאה אותי הרחק אל הצפון

בכסף קטן פורט לפרוטות
את תלושי ההנחה למכולת
גרביים קרועות, כפפות בלי אצבעות
רוק ניתז מפי כשאני מחייך

מורבידי
לעזאזל, כי זה מה שנשאר
השלדים האוחזים בקרקע
מחרבנים-מדשנים על פני השדה
מאכילים בגופם את האדמה

קובץ שירים
איזה גוף יש לך?
עגלגל ורך כמו לחמנייה חמה
על הקיר אני נאבק שוב לתלות ראשי שדים מפוחלצים
קסם מוזר מתפשט באוויר

קוטפים אשכוליות לשתות ת'מיץ
עולים בגשם על סולמות
הופכים את האדמה עם כפיות
זורעים עלה ירוק

קובץ שירים
מקלחת קרה עושה פרצופים על הבוקר
קרח קר עושה עקצוצים על העור
ירח כבוי מתלקח חרש באש לבנה
ירוקים הרי החושך בשעת בין-ערביים

קובץ שירים
קח הסנפה מבור התשוקה המתוק
הצטרף לחריץ הוורוד
כל היום והלילה מתעלסים על הירח
מתעלסים בבית שלך

קובץ שירים
חטפתי בקבוק ויסקי מאחד הארגזים
ואמרתי אני לא חוזר לשם
אני ממשיך בניו-אורלינס
לשרוד את החלום של טקסס עד סוף הימים.

קובץ שירים
אין מה לעשות כדי להבין
את המשחקים בדיוק כמו שאנחנו משחקים
זה חלק מלהיות מאוהב

דברים יוצאים לי מהמוח, אני מקווה שאני אהיה בסדר
ספינות וויקינגים ארוכות חותרות החוצה על קצף מוחי
המשוטים הענקיים שלהם חותכים במים ופוצעים אותם
יוצאים לי גלגלי-ענק של לונה-פארקים, שוחים בחשיכה וטובלים
בנורות ניאון צבעוניות

קובץ שירים
השם שלו נישא גבוה בעננים נידפים
עיניים אילמות מתוך עור חלק אטום
אישה יפה,
קעקעה כנפיים על גבה.

קובץ שירים
מתהלך בגן של פרחים מתים בחשכת לילה
את לא תדעי מה הייתי, לעולם לא
אני נופל, הכול מעליי
רוח רעה חמה בגופי, פניי

מקבר
איך שהיה כשהוא דפק לי את הראש בכיור
ועין שלי כמעט נפלה
אני עירום כמעט, המבט שלי זגוגי
ערפל של דם מתפשט על המראה סביבי

מרשים אותי לדעת שאני יכולה לפתוח חלון ולראות וונציה
או רחוב צדדי קטן צבעוני בפאתי פריז
היה לי את הרושם שתבוא אליי, אבל אין אתה מתחת לשמיכה

ג'ננה
סיגריה מלאה ממתקים, סיגריה מלאה עשב מתוק
קפה זה איכסה, שתו וודקה-תפוזינה
טוב לי בכל זמן שאפשר לסתום לך ת'פה עם בנדנה
המילים שלך פוגעות לי ישר בלבלב ואני מדמם דמעות שחורות

קובץ שירים
בואי אליי שד מלאכית גיהינום
ותשפכי את הרוח לתוך הרחוב שלי
תצבעי את המדרכות במשיחות כחולות עמוקות
כמו ערב אחרי שקיעה

בשבילי זה שיר ערש שהייתי שר לאימא כשהייתי תינוק
איך הזמן חתך בנו חתכים ועשה אותנו פראים
המסמרים במוח שדקרו בנו, כל המראות שלא בשבילנו אמרנו

צמד שירים
גם בצורות ובצבעים אפשר להכות שורשים
ולסנטז אותם לכימיקלים רעילים
או להפוך אותם לסוכריות קופצות או פלטות שוקולד
הכול הולך כל עוד לא מאבדים את הראש

טל ומטר ירככו לבך
שקט בין-ערביים אחר סערה,
ברוח מנשבת
על גבעולי טיח

אז מה אני יודע שאני לא יודע
שאת לא יודעת שאני לא יודע
שאת יודעת

צמד שירים
נמצאה לו מגבת ליד הבריכה
הוא לא שמע מה הרב אמר
"אסור לחשוף גופך בתוך הבריכה,
יש הומואים בסביבה."

צמד שירים
יורדים בשביל וזה שביל ירח
על הדרך פזורים יהלומים מנצנצים
ערסלים ריקים מתנדנדים בין העצים
הרוח שורקת שיר של קרולינה

צמד שירים
מה נתת לי אלוהיי
בגשם מטפטף על הראש אני בולע מים
כל הסימנים והתמרורים לאן הם הולכים
תשקה אותי שיכר למען חיים שנגמרים

ארוטי
בשביל הבריזה הוא פותח מיץ עגבניות
מטלטל שוק וירך ובוהן לכיוון הכוס האדומה
בשביל הבריזה גופו מלא מים, והוא נוזל
לתוך האוויר הקריר, לתוך שלולית קטנה צלולה

צמד שירים
"היא נסעה לשם,"
הוא אמר וקם בבגדי-שינה
מטביע אצבעות בשיערו הארוך ומדליק סיגריה

תחושתי
בתרדמת היום דבר לא מפריע
מבעד לעלים הירוקים גשם מטפטף
באי בודד אין מקום לרעש סואן בחוץ
כשאני מתעטף בצינת בוקר

מחאה
מכונית אמריקאית פושקת רגליים על הכביש המהיר
נהג משאית מעשן גראס על ההגה ושומע מטאליקה
אופנועים קטנים יפנים חותכים בין הנתיבים
סעודי זקן אוכל באיטיות נתחי תפוח על סכין

אינטרוספקטיבי
סלע חורק להתמוטט
מחזיק בזרדים
הלב לא נושם אוויר
האוזניים מתנחמות בפינק-פלויד

קובץ שירים
כובע טמבל על הראש
לב רעב לאישה
הדם זורם לי בראש, תאים נעים
צינורות נפתחים ונסגרים

צמד שירים
מבקש בקושי איזו גחמה אחרונה
לפני שתיפול עליי שינה
מחר זה מחר, מחר יום חדש
אתה יודע שאת זה לא תוכל להשיב

שיר ילדים
גל אוהב פופקורן
גל אוהב גם את גלית
גל אוהב קולה עם הרבה גזים,
ושוקולד חלב פרה יחד עם במבה

חיפשתי בכל הפינות, מצאתי השתקפויות מעוותות
אולי כנער הייתי מוצא, כשהכול היה נקי
אבל חשבתי שיש לי זמן

צמד שירים
מעולם לא הרגשתי קטן כמו עם הגלולה הזאת
בלעתי אותה עם קולה וטיפה וודקה
אולי היה יכול טוב להיות שמש,
או לפחות איזה גשם סערה

צמד שירים
כמו באגדות אתה יורק צפרדע
ונלחם בקרן-אור נגד צללי החושך הרשעים
מתאספים על קירות ביתך ועולמך בכלל
לקחת אותך

ארספואטיקה
"זה ג'ונגל," הוא אומר, והופך שוב ושוב את שעון החול
"אתה בסה"כ בשר ודם," היא אומרת וטובחת בך עלבונות
"מעפר באת, ואל עפר תשוב," הוא אומר וחופר עוד קבר
"כולם מפגרים," הוא אומר ומחטיף לך לאטמה בראש

בדידות
ולפתע בהפתעה
נפקחו עיניו
אמר חשבתי שתמות לבד
עוד זמן

פוליטית
ילד רץ על הסלעים
ביום יפה
של מסע לגדול


שמיים מתקדרים
מעל האופק
במטח של פטריות רעילות

עצב
אז לקחת את הדברים שלך והלכת
בטח יהיה לך יותר טוב שם
גם אני הלכתי
יושב על ספסל בגשם לצד כביש

קובץ שירים
ומבקש
את שאינו יכול לקבל
וממזמז
את הזמן כמו אישה אהובה

מי רודף אותו עכשיו
מי עושה לו שטיפת מוח
ומי מבקר בביתו כשהוא ישן
ומשדר לו מסרים ישר למוח

קובץ שירים
דג יום-שישי מרגיש
חי
בתוך הקיבה שלי

יש לו זאב קטן שהוא מגדל
ובור שהוא דואג למלא בשתן וקיא
עד מתי אתה תברח, ידידי
הילדות הלכה מזמן ואין אתה מבקש

כי כולם יודעים שאין נצח אבל בינתיים טוב
אתה מוזג את כל הליבידו שלך לתוך ספל מעלה עשן
נושך לה את הפטמה, מים וזקפה בתוך מקלחת קרה
טובל את הראש בין הרגליים הבועטות שלה

צמד שירים
"יש לי יום-יום חג," הוא אמר
לקחתי את המיקרוסקופ ובדקתי את העיניים
לא ייתכן, מלמלתי

מקבר
זאב הערבות
איש הניבים
מוצץ הדמים
בולס הבשרים
שודד המטבעות
אוכל הזעם והאיפוק

יחסים
שנסי מותניים, אישה
מה זאת אומרת - את עייפה?
ישנת כל היום, ויש לך מלאן זמן
מה זאת אומרת - נמאס לך?

קובץ שירים
הפחדים יכו בך שוב,
בלילות הקיץ הרדופים
ואת תצטרכי הרבה כדורים

קראו לי מריונטה
אבל הייתי בן-אדם
לא אהבתי שקראו לי מריונטה
כי הייתי בן-אדם

קובץ שירים
הלילה קורא לי
להיות קרן אור
באישון עינו היחידה

בלדה
(האיש הזה לא מוצא חן בעיניי
הוא מסתכל על הילדים וצוחק
יש לו שיער פרוע וזיפים
הילדה השתעלה מעשן הסיגריות שלו)

האמנם יישפך הגשם לגרונך בחסד
וערבות צוננים יזרמו מתחתייך כנהר
ולא תהיי יותר עצובה ושותקת
ויבואו ימים שתוכלי גם לשמוח בעפר

בקיץ הזה פחדתי להריח פרח
אלפי ניחוחות מרוממי נפש
זה לא הזמן לברוח, זה הזמן להימלט

צמד שירים
תביאי לי סלסלת פירות
ואת עצמך
אני מתגעגע כל-כך
כל הדיסק מלא שריטות

צמד שירים
אפשר לפתוח חלון
לראות את הלבנה
אפשר להשאיר עקבות ירח על האספלט
לספוג פנסיי רחוב

צמד שירים
באמבטיה סבון יבש, הכיור מלא אבק
אין חשמל ואין אוורור, כל התריסים סגורים
הברזים גונחים למצוא מים מתוך צינורות סתומים חלודים
ושני מסכים הרוסים

אמונה
כי הדרך קסומה היא
ושווה סבלנות
לראות מעבר לאופק
להרחיב את טווח העיניים
ולדעת שהכל יישאר פה
גם מחר
באיזה צורה

סייף הפכפך
במילים קטנות בדף
בתוך עשן תפרחת
חורק נשימה

ואם נלך למקומות משוגעים, אני חושב שנצא חיים
נקרא שירה ופרוזה ונדבר עליה
וכוסות קפה עם בוץ ייערמו על השולחן הנמוך

רומנטיקה
מפני שלא היה לי מה להגיד, והתביישתי מאוד
לא כל יום אישה יפה כמוך מתקלחת במקלחת שלי
המוזיקה ניגנה, אני לקחתי כדור הרגעה
בדקתי שהקונדומים במקום והשארתי אותם שם

קובץ שירים
לגמד הייתה ילדות קשה, בגלל זה הוא בקריזה
מנופף בחרב כמו נינג'ה מזוינת
פוגע באנשים שאוהבים אותו
רציתי להראות לו שזה לא ככה

היא תצטרך לסלוח לי על חטאיי הקטנים
על חטאיה הקטנים אני סולח
אני נוטל את הכובע מהקולב, ויוצא לדשאים
אם נעלמתי, היא תצטרך לחכות

מקבר
הוא הלך, הוא כל הזמן הולך, הבן-זונה
הוא השאיר, הוא כל הזמן משאיר
אותי עם בתוליי בחוץ
מדממת בכפות הרגליים, לא יכולה ללכת

צמד שירים
להכניס את הקציצה לתוך החרדל
לערבב עם קטשופ וספגטי
להוסיף שום, בצל ומיונז
לחתוך טבעות של מלפפון כבוש

מחאה
אתה שופט אנשים לפי גודל השפם שלהם
אתה לא חושב שזה קצת שטחי?
אתה צריך לשפוט אנשים לפי גודל המכונית
גודל הבית, הרכוש, המפעלים

קינה
העמידו אותי אל הקיר
הציעו לי סיגריה
מרלבורו לייט ארוך
כדי שיהיה להם זמן להטעין ת'נשק

קובץ שירים
לא, זה לא ייתכן! לא!
ערימות של פסלים לבנים זרוקים באמצע החצר
לא, זה לא ייתכן! לא!
ברז כיבוי האש האדום התפוצץ

בדידות
יד שדופקת על הדלת מעירה אותה פתאום
נרדמה במיטה בלי בגדים
למה לא לבשת חלוק
למה את עירומה
מנסה לשחק אותה שפוכה

יחסים
ניצלתי את הבדידות שלך
שמעתי אותך זועקת לגבר
"כל-כך הרבה אהבה יש בעולם,
ואני, מה איתי?"

מקום
והייתה הזיעה הניגרת
בה השקתי את השדות והדשאים
והייתה ארץ לא נודעת
בה הבטתי מילדותי למרחקים

קובץ שירים
בקיר סביב אריג ממשי
משובץ ברקת, קריסטל וספיר
ולמרגלותיו יושב עם מקטרת חילזון קטן ועצבני
מנופף הוא פקודות ללא הרף, חסר-סבלנות למהססים

והים סגור בתקופת הבצורת
הקבר הוא מיטה
אין לי מה לתת,
הכל כבר נאמר

קובץ שירים
מתווכח עם עצמי. אומר לא ואולי וכן ולא ואני ועצמי - לא מגיעים
להסכמה.
מתווכח עם עצמי. זה כדאי לא כדאי מי אשם יש אשם או לא - ואני
ועצמי לא מגיעים להסכמה.

תחושתי
וזכר חלום כה נעים מלטף לך את האישונים
עושה עינוגים בקליפת המוח
היא כל-כך יפה, לוחשת לך באוזן
אתה מרגיש את הבל פיה החם

אינטרוספקטיבי
ג'ניפר אניסטון מביטה בי בפחד
מבטיחה לי עולם של צחוק ומתח
הגיבורים מזמן לא משתמשים בחרבות

הירח מלא, אבל לא בשבילי
אני מתבונן בו, אני בשבילו
כשאני מתבונן בו הוא קיים לגביי
אני גורם לו להיות קיים

קצרצר
אל תגיד מילה

אינטרוספקטיבי
בתוך העין שלך אני רואה את החלון
הוא מראה שמיים כחולים וקצת עננים
בדיוק כמוך

קובץ שירים
יושב ומחשב את השעות על הלוח העגול
כותב מכתב ארוך לאהובתו הקדומה
איפה היית ומה עשית,
את מי פגשת ומה נהיה איתך

ייסורים
אולי מחר אפול אל הלא-נודע
אפוצץ את עצמי לתוך החשכה
אפחד שוב מהצל של עצמי
אכין לעצמי חבל תלייה מעל לבי

הלכתי על הדרך
אני משלם על חטאים
אחרי שמרימים את העולם,
לא נשאר דבר

ג'ננה
צדק-צדק תרדוף, והצדיק תמיד צודק
רק אל תראה זאת לאחרים
אל תפיץ שמועות בעיתוני-הבוקר
יום יבוא ותודה לי על טיפול מסור באשתך

ארספואטיקה
הם זורקים עטיפות, זורקים גם ספרים
זורקים מילים, זורקים מחשבות
זורקים שנים של מישהו ששבר במילים את הראש

קובץ שירים
הם מדברים כל הזמן, אני לא יכול לשמוע
נשבר לי הזין - כמה אני רחוק מעצמי
הייתי מול הים והכול היה לפניי
בתוך עולם רחב ידעתי זהו אושר

בלדה
באובך האבק של סייגון
על גדות המים, בין מפלים של דייגים
סוחרים קטנים מוכרים ממתקים ואופיום
מלבים את היצרים בתוך שמי סייגון

צמד שירים
תשיר לי שיר, כי נגמר לי
קניתי לחם, גבינה ויין
לא נשאר לי כוח, לא נשאר לי מוח,
להילחם במלחמות שהכרזתי עליהם

הומור
בקיצור, אני אספר לך
על מלך קדמון
שאהב מלפפונים
הוא אהב אותם ירוקים וגדולים

קובץ שירים
בקיץ הזה נפלו הממותות אחת-אחת
לתוך התחתונים שלי, לתוך הראש שלי,
לתוך המיטה והכרית שלי

קובץ שירים
בסערה כל טיפת מים היא נמל טוב
ידיים נפרשות לצדדים, פה נפתח לגשם
ברקים מחשמלים את השמיים בכאוס אלוהי
הרים הופכים מים וגובהים ובולעים בשאגת ניצחון כל זכר
לציביליזציה

ג'ננה
זה נכון, היא יפה, יש לה שדיים.
היא מגלחת רגליים?
חלקות כמו תינוקת, תענוג.
יש לה מותניים?

שמפו-סבון עושה דברים בראש
מקיזים דם - לא מוותרים, אני לא מוותר להם
רעפים עפים ברוח, בית מסתובב על צירו
"איפה הציר שלי - להסתובב זה דבר נורא"

בעקלתון, הנהר שט מטה
בין שיחי הדפנה
לא היה לי אותך, גם לא אתמול
הנסיכה שאבדה

בלדה
עדיין חיה, כבר אלפי שנים,
גרה בדירה שכורה קטנה בלונדון
"זה לא מה שהיה פעם," היא אומרת
"לא נשארה נשמה בבני האדם," היא אומרת

קצרצר
אם תראה מלאך,
הגד לו הנני

אינטרוספקטיבי
אני מחפש היסטוריה, אני מחפש מישהי קרובה
לשבת על ספסל בגן, לעשן סיגריה אחרי זיון
ילדה רעה עם לב שבע
ילדה עם סיפורים מהעבר

ההברות לא מתחברות למילים
אני יושב ולעזאזל מבשל את המוח שלי,
אבל לא יכול לצאת מזה
יש מילים שמדברות מהחוץ שממני

מקום
מילים עם חצי כוונה, לי, לו לך
אולי הוא יבוא, אולי היא הבינה
אולי נמצא גוף מזיע בכרך הסואן,
שמחפש גוף כמו שלי להזיע איתו

מקום
יש עיר שלמה בנויה על פיגומים והריסות
והם אומרים שזו עיר נהדרת
המדבר הפצוע ממהר להפציע,
נאבק על חייו מול האספלט

קובץ שירים
מתחלק על הלב שלך, אין לי איך לפעול
הדמעות מכות על לב מיוסר
איך לפעמים לא רואים
ועל מה האשמה, ואיך הכול הפוך

הרהור
לוקח זמן למצוא את החוט, ואז מושכים בו חזק
הוא מביא איתו פתרונות, אבל לי יש לפעמים תירוצים
התבהרות שכזאת תסנוור לי את העיניים, אני אומר לו
אני עלול למצוא עצמי לא מחובר לאדמה שלי

יחסים
את נוגעת בי
אני שומע את שירת לב העולם
את מביטה בי
אני רואה את עצמי בתוכך
את ממטרות בקיץ לי

מחאה
"הרוח נושבת קרירה,
נוסיף עוד טיפש למדורה,
וכך בזרועות ארגמן,
טיפש יעלה כקורבן..."

קובץ שירים
היא מאמינה שיש מלאכים בשמיים ופיות בחדרים
ונבל מתוח מיתרים מרוח על הרקיעים
הציפורים מזמרים לה בבוקר, הירח בליל
היא גרה לבד, אבל לעולם לא מכניסה מאהבים

סוריאליזם
במזרח היו הערמונים
שם אפשר היה לראות את השמש טועמת שמיים
כשהיא מתעוררת בשיער צהוב ועיניה לחות וענוות

ג'ננה
אתה מחפש את התחתונים שלך,
איפה לעזאזל שמת אותם
נו, אלו התחתונים עם התלתן
היא קנתה לך ליום האהבה

הלכתי לשתות באותו לילה
נקלעתי לקרב אגרופים
אני חושב ששברתי את העכוז
למחרת בבוקר מישהו הרים לי את הסוס

קובץ שירים
רגעי התרגשות, את טסה לחווה
לומדת על עצמך בהתרגשות
אתמול הוא גילה שהוא בהתרגשות
ואת לא בהתרגשות

בדידות
בבוקר אני אוכל
בערב אני בועט
בלילה אני מובס
ומשתדל
ולא בוכה

צמד שירים
ואתה צורח כל-כך חזק
ואני לא יכול לכבות
כמו שלא מכבים שמש
כמו שלא מכבים שמיים

אינטרוספקטיבי
יום רודף יום
אדם לא נעשה צעיר יותר
יום אחד הוא זקן
יום אחד הוא לא זוכר
איך היה אפרוח

בלדה
גשם צלוי של ספגטי אדום
פחי-האשפה מריקים תכולתם לפתחי הבתים
במפתח גדול אפור נפתחת דלת חורקת
רחוב שואב את הצעיף האדום והיא נכנסת

ג'ננה
אתה מזמין אותי לוויסקי, אני מסכימה
כוסית ועוד כוסית, אני נמסה
אתה רוקד עירום כמו ליצן מצחיק
האיבר הרפוי שלך מתנדנד בפראות

רומנטיקה
ולעיתים עולה דמותה
כמו מים מתוך מים
והיא מרטיבה את הירח
והיא זולגת על הקירות

כאב
והם הלכו לי
ורע לי מר לי
ולא טוב לי
להיות לבד
ואני מעוך לי
כל עולמי מצטמק לי
כשאני ברווח,
מנסה לתפוס אוויר

בלדה
הכול נפט
אין כבר עתיד בזהב וכסף
וצליעתי מרמזת על זה
כמעט ולא הייתי פה, למות בבו

ג'ננה
כשהתחילה המסיבה היינו בסבבה
זרוקים על המזרנים, מתגפפים, מעשנים ושותים
אבל אז זה הכה בנו כמו רעם
נפוליאון כבש את עכו

זה לא נורא
להיות לבד
עם התווים
והקפה

צמד שירים
אבל תמיד היא פושטת אותם
אני מצמיד אותה אליי ומנשק,
חופן לה את התחת
זה נשמע מוכר?

צמד שירים
לא כתבתי הרבה זמן
לא לך לא לי לא לנו
זה מה שאנו
וזה בסדר, כי זה קיים

קובץ שירים
ראיתי ציפור, הציפור ראתה אותי
ראיתי ארנב, הארנב ראה אותי
ראיתי לטאה, הלטאה ראתה אותי
ראיתי שבלול, השבלול ראה אותי

צמד שירים
לא רציתי לראות אותך נגמרת מרוחה על הרצפה
הבאתי לך מרק חם, "תשתי, תשתי"
את צריכה לדאוג למוח שלך, אמרתי
רק טיפשים מתאבדים

ביקורת
את אישה טובה, באמת, קצת תמימה
סינטזו אותך לסדר חברתי חדש
אפשר לנקות את האבק מעל הנשמה,
אבל הוא תמיד עוד מצטבר

אינטרוספקטיבי
רק כשגשום, ומסובך,
את באה עם בגדי-עור
ובחדשות מפתחים אטום

אמונה
ואנפה גדולה לבנה
פורצת לתוך המרפסת
במשק כנפי מלאך נחמה
משרה שלווה וחסד

זכרונות
חום כבד של אוגוסט
אדמה כבדה, רחש אדמה
ריח עלים יבשים וגללים
אני עושה דרכי צפונה,

אם זרוע יבשתית חובקת את הלב בלב ים
אם היא נחנקת, מגירה עוצמה
אם היא נאנקת, רגשותיה גואים
תשקע למצולות ים אהבה שבורה?

בדידות
אם נותרה בך מחשבה
אל תנעל את הרגש שלך
אל תסגור את הדלתות בפניי
אתה הרי יודע, אני יכולה להציל אותך

מקבר
זונות, הם אומרים לי, אתה זונות
ואני מנופף בחרב מבד אל מול פניהם הלועגות
תנו לי רגע לזכור מאיפה באתי,
אולי ככה אני אזכר לאן אני הולך

אלגוריה
חובה לחגור גם מאחור
שלא ניפול לבור

מדוע המילים המקשקשות אצורות בתיבות אטומות
מדוע הספינה הטבועה נשארת במצולות כאנדרטה של רפאים
מדוע הרשת מעלה מהים דגים מתים עם עין אחת
אם לא נאכל דגים, נאכל זה את זה

קובץ שירים
כשאתה חוצה את הרחוב לתוך הניקיון המסנוור
של אנרגיות משתוללות
והם מביטים לך בעיניים כאילו יודעים הכול
אתה בובה חשמלית

קובץ שירים
פוך של חושך עוטף אותי
המחשבות משתחררות
והיא אוהבת רק אותי
ממרחקים שולחת לי נשיקות

קובץ שירים
לילות חדים בתוך הבשר
כמה כאב אדם יכול להכיל
מתפוצץ לאלפי רסיסים
על השטיח מדמם

צמד שירים
טפחה על התחת
אם תרצה ארקוד לך
ביונסה
עוד לא שמונה-עשרה

מצב
כי אתה יכול לעשן סיגריה
ולהתעטף בברדס עד מעל הראש
או לחכות שהקיבה תירגע כדי לשתות לבסוף קפה
ולעוף אל העיר הרטובה בתוך עננים ואבק

צמד שירים
"זה לא יעבור בשתיקה,"
אמרו לעצמם חכמי חלם
"בכל אמת יש שקר,
ובכל שקר יש בדיה,"

ביקורת
חלב ממלא את כל הרצפה
בלובן רגוע נקי וחולה
מחליקים על החלב, לא רואים ימין ושמאל
אנחנו תינוקות בלובן ניקיון מסנוור

צמד שירים
אני רוצה להתעורר במיטה רחבה לבנה
כמו בפנטזיות של חולות סופניות בסרטים
עם וילון לבן מתנפנף מבעד לחלון גדול עם הרוח פנימה
אני רוצה להתעורר בריא לגמרי בכל מובן,

ג'ננה
הם זורעים חיטה, טוב להיות חלול
שוכב על הדשא, מביט בעננים צורות
יש מיני בשמים באוויר ריחות מרחפים
וחלזונות קטנים רצים על גופי והמישורים

קובץ שירים
הם אמרו שאנחנו צעירים ולא מבינים
לא את עצמנו, לא את העולם
מה עושה לנו טוב, מה לעשות למען עתיד

ג'ננה
בדרך-כלל אני אדם צנוע מאוד, אבל לא היום
היום אני גאה לומר בפה מלא שאני גאה
מחר אקנה לי חליפה אדומה עם עניבה סגולה
אשיר שיר לכת בארץ הקודש

צמד שירים
יום בלי לישון
יום בלי טעויות
מזיזים את הכיסא קדימה
משטחים אותו אחורה

צמד שירים
לילה, לילה,
אנגן לך בכינור אדום
אישן בחיקך, לילה
אחלום בזכותך

מינימליסטי
הוא אוכל מצלחת ענקית, עבור,
הוא אוכל אותנו.
אתם טעימים? עבור

קובץ שירים
כמו כתם חרדל על שמשה אפורה
וארמון החול נמחק
בא גל גדול ושטף אותו,
לקח אותו איתו

ארספואטיקה
לגבש את הצורות לכדי אנחה
על דף חשוף לבן כמו שלג

צקצוקים, למה זה לא בסדר
מתיימר להבין למה היא מתוסכלת
מרימה מכונית בכף יד אחת
אני מתלהב מערימת הביצים הזאת

אני אוכל את האוכל שלי עם חתיכות בשר ושעועית
ריח דובדבן מתפשט בחדר, קצפת
הדובדבן בתוך הקצפת שלה, בין הרגליים שלה

הייקו
שקדים ירוקים
צומחים בשדות העיר
על נורות ניאון

אינטרוספקטיבי
אני מתהפך חיה קדומה
בג'ונגלים, מוח של צייד רעב
טפרים מפלחים בשר חי
אף וריח מגששים באדמה

איפה הייתי ביום הזה, כשהשמש כבתה
שיחקתי טטריס במיטה
מור רק לפני שעה סגרה את הדלת והלכה
היא לא הראתה כוונה שתחזור אי-פעם

מרחוק זה נראה טירת קסמים
מים זורמים מפלים פלגים בכל אשר עין
הרוח רכה ליטוף מרחפת חרש
עלעלי כותרת עפים ברוח מתערבלת עצלה

אהבה
אם בא לך לבכות, שים את הדמעות על עיניי
תצלול לתוך טל הדשא בחושך מכסה אותך
סביבך יפרחו פרחים של אהבתי כל חייך
והפחדים שלי שוקעים על מסלולי חייך הטובים

ארספואטיקה
טנגו עם המלאך והוא אחז בכתפי
התרוממנו מעל ההמולה כשכל המדינה בערה

שמעתי שירים כל הדרך ברכבת הביתה
מה תרצו ממני, שאלתי. אני כבר לא כאן
אני טס "בין הרים ובין סלעים טסה הרכבת
ומ-כל הילדים אותי היא אוהבת"

קובץ שירים
יבשו דמעותיי, הלילה חרב
לא נותרה נשמה באפי
הריני רגב
הרי היא בחרב שיפדה אותי

קצרצר
אני עיוור, אז אני רואה
אני טיפש, אז אני חכם

צמד שירים
יד רשעה
מקוננת חרש פלחי הלחי
והסירות יוצאות לנוח
על גלים של חושך כחול

ג'ננה
אתה קם בבוקר יום שישי 22 יולי 2011
שותה קפה, מסניף קוק
פותח את הדלת אל השמש
ומתחיל לרקוד

טוב לי הטבע, טוב לי השפע
לקטוף חרציות, ליהנות

אל תדברי איתי על אתמול
על אתמול אל תדברי איתי
אל תדברי איתי על שלשום
על שלשום אל תדברי איתי

כשפלוני אלמוני או בת זוגו יצאו עם הכלב לטיול -
הייתי יישן
כשהבחורה חטובת האיברים עשתה מקלחת של בוקר -
הייתי יישן

צמד שירים
עוגות יומולדת, שרים ושמחים
מכבים הנרות, מקלפים ממתקים
אוכלים הרבה חומוס,
לעשירים יש חמוצים

כדורים לבנים פורחים באוויר
אין סיכוי להינצל
מזעם האלים, מחסד האלים
מתעתועים של אור וצל

אינטרוספקטיבי
מעליי, מתחתיי, בכל מקום
מציצים רגליים יחפות
על הלב שלי הן דורכות
ואני טוב לי

צמד שירים
מנציח תמונה שלך ילד קטן
יושב על חוף הים
אני אדם של הרבה משאלות
הן רוקמות לי מנגינות

צמד שירים
היא הולכת את דרכה ברגליים יחפות
השמש מכתימה אותה בכתום
כשהיא מביטה אל האופק ורואה את הדם שוקע
בוער בעורקיה

שיר ילדים
בשכבה שלי יש ילדה יפה
אני אוהב אותה
אני מסתכל עליה כל הזמן

ג'ננה
גביע גלידה תות-לימון עם סוכריות קופצות
אנחנו מצחקקות
(גיהוק מאיש שיכור
אנחנו נגעלות)

אני אוהבת, אני פוצעת, אני לא מתכוונת
ושוב אתה הולך לי ומבטיח לחזור,
משאיר סימן על עורי

היה נעים מאוד, עד שהחלטתי לפרק את יצריי.
נאנק, מתפתל וגונח במיטה,
נסחט ע"י עצמי בתפאורות משתנות

תחושתי
העיר הישנה והחדשה נראית אותו הדבר,
כמו לפני שנים
כמו הכוכבים שהיו פזורים בשמיי הכפר
כמו רוח צוננת עם ריח מתוק שהנשמה זוכרת ולא שכחה.

אני יכול לראות אותך בסנדלים עם כובע קש,
או מיני וגרביונים, מגפיים וג'קט עור
אני יכול לראות אותך נקייה מאיפור,
או מרוחה בצבעי מלחמה

אינטרוספקטיבי
בלב הזה שלי - אני לא שומע מה יש לו לומר
הקירות חותכות זמנים ונפש, שינה ריקה
יותר מדי כיוונים בנתיב צר
הסחות דעת, לב עייף

מכוונים את כל המחוגים לחצות
ונותנים להם לצרוח
כי כמה שנתנו וכמה שניסינו
דבר לא עוזר

געגוע
הזמן קצר, המוח שלי מזדקן, גם הלב
אז לפני שלא אהיה עוד
יש לך רגע לבוא ולהגיד לי שלום?

קובץ שירים
והיא לא רואה אותי יותר, ואני לא רואה אותה
הלכה וטבעה, הלכה ואבדה
מרגיש כמו הוציאו לי איבר
כי הסם נגמר

קינה
הלילה הלך והתארך, אך הבוקר היה מובטח
יום רודף יום רודף יום ומשיג
מילים קטנות של ציפור מחליקות במורד הגרון,
הכול כדי להישאר בחיים

אינטרוספקטיבי
יושב בכורסה
הכל מתמוטט
סביבי בכורסה

צמד שירים
גם לכם אין מה לחפש מחוץ לבית? תצטרפו
כי אני לא גולש על הגלים, או צולל בים
כי אני לא משזף את גופי לשמש, או מתפרקד פרקדן
כי אני לא שורץ בגנים ציבוריים ומתחיל עם בחורות

לפעמים הוא שוכח לנשום
אם היה לנו זמן היינו מבקרים אותו
היינו משקים בו מים ומדשנים אותו
לפעמים הוא גר ליד המרפסת, איפה שיש אור

הם נמשכים לחלונות
שם יש ריח חם של אוכל ובשר
הם נוהמים על הילדים
על שהם כה תמימים
ונוהמים על גברים חסונים
על שדפקו אותם כל החיים

בדידות
כל הערים
כל הערים
קורסות

זה יכול להיות כמו קוביית קרח למשקה מוגז והטלוויזיה צורחת
פרסומות
ואני דופק על הדלת בשירותים שייצאו כבר, אני צריך לחרבן
זאטוט צורח בתוך חיתול מלא חרא
היא צועקת להנמיך את הטלוויזיה ומפעילה מעבד-מזון

היא יכולה ללכת בכל זמן
בכל זמן שתרצה, זה בסדר
כי גם החלונות והדלתות אצלי נסגרות
בכל זמן שארצה

צמד שירים
נואש שואף-נושף
משליך ומגלגל בגדים בידיים מורעלות
מנגב את המצח מהזיעה, מתפלל במקלחות קרות
מעשן בתוך ענן קיטור על מיטה בוערת

קובץ שירים
צריך ללקק לי את אצבעות הרגליים, אחת-אחת בתחושת יוקרה
הבט כמה הן חמודות, זקורות כמו אנשים קטנים מצויירים
ותקנה לי, מר אדון, תחתונים ורודים חצי שקופים

הוא יקיא את כל כוס התה המתוק
בגלל טיפה מרה
ויבעט בפח ויבעט באסלה
ובחדר ניחוח של משהו מקולקל, לא טוב, מיצי קיבה

קובץ שירים
היא קישטה את ביתי בחיים
היא מילאה אותו בעציצים וצמחים מטפסים
ציפורי-שיר אכלו איתי מצלחתי

יצאתי אל הלילה אפוף חידות
הסתובבתי ברחובות ריקים כאילו אמצא תשובות
משהו שאב אותך ממני, וזה לא בגללי
לא היית מאוהבת, אבל אהבת אותי

צמד שירים
את נותנת לי נקטר לטעום, אני מתמוגג
מה יש בפנים, חבצלות פורחות
נרקיסים בשלל צבעים
מזון לנשמה

קובץ שירים
מדבריות קוץ דרדר
מים מינרלים משמיים
בלון אדום מתגלגל ברוח
סליל קרוע לפנות בוקר

ג'ננה
קל להתחנן לחתיכת בשר נקי, שצולים על האש עם בצל וחריף
אבל יש לנו חורים בבגדים, ועל ראשינו כתרי קוצים
אנחנו אומרים אנחנו מלכים של עכברים
נחלל בחליל אל הקולנוע ניקח אותם

לא תוכלי
מפניי לברוח
לרוץ הרחק
ולהגיד תמצא אותי
לא תוכלי
לשים את פניי כדגל
כמגן אנושי
מפני חייך המחורבנים

געגוע
כל הלילות באים שוב
עם ג'קטים, חולצות משובצות ושיכר
ואני מנסה להתרכז בירח
ולומר לירח שיגיד לך
"נתראה."

ארספואטיקה
"לא לזה התכוונתי,"
ממלמל המשורר
הסופר

יש עצם תקועה בגרון
יש איש אחד בלבד שמתעקש שאני בן-אדם
הוא מנסה לשכנע גם אותי,
אבל קשה לי להאמין לעצמי

דיאלוג
רפרוף של פרפר לבן
לא רפרוף של פרפר לבן
גם לא צבע אחר
מאוורר שעושה הרבה רעש והרבה רוח

צמד שירים
לא צריך שתדליקו לי נר
גם אם חיסלתם אותי
אני יכול לחיות גם כאבן
חסר מצפון, חסר רגש

לא קל להיות כוס-קפה שאף-אחד לא רוצה לשתות
אבל זו נחמה גדולה ותענוג גדול להיות שמש
עוד מעט יבוא הקיץ וכולם ישתזפו בשמש הזאת
בנות עירומות ימסרו את גופן לליטוף החום

איזה באלגן לא רצוי מחורבן
איזה מן סחי זה שבא אליי לחדרי
איזה מן אי-סדר בלתי הגיוני
בלתי נוח, בלתי רצוי

מקבר
הרבה חרציות לבנות, וגם שושנים
שלג שמכסה את פני השמש
שלכת טובלת בשתן חתולים
מילים מקושקשות על דף

צמד שירים
היית כאן קודם
ידעת את החדר
דרכת על הרצפה
נהגתי להיות לבד
לפני שהכרתי אותך

קובץ שירים
וכשאני צץ פתאום משום-מקום עושה לך
"קוקו!"
באים פתאום הרוחות והגשמים לשטוף את כל הטינופת
של הרחוב הזה, ולטהר את לבי

יחסים
כשהוא הלך לא ידעתי מה לעשות עם עצמי
הקירות הכו בי חתכים
שמות עשו בי אנשים
הלכתי מתפתלת ברחובות

לו הייתה לי סיגריה
הייתי מעשן עננים של מסטיק ורוד
הייתי אומר לך שתמיד היית יפה
ואילו אני הזדקנתי וחליתי נורא

ערפילי
אמרתי שגשם כזה תמיד יורד בסרטים
כשנפרדים

צמד שירים
מי יחפוף לך את הראש כשאת עייפה?
מי יכבס לך את המצעים, המגבות והבגדים?
מי ייקח אותך לסינמטק לראות סרט?
למי תסבירי את מה שהוא לא הבין בסרט?

בוא אליי,
עלם יפה
בחרב אהבה,

צמד שירים
בשבילי רק הלחם הכי טוב, הוא אמר,
ושלף את לחם השיפון של אחדות
הוא הולך טוב עם חומוס ונקניק
אני כבר חולה לנסות אותו עם טוסט

אהבה
לך כתבתי את השירים
אישה יפה שלי
הפחד שתעזבי אותי, משתק את גופי
לא רציתי שתקראי, כי את לא מאמינה באהבתי
אבל אולי יום אחד תבטחי, תאמיני
שאת היקרה שלי

צמד שירים
תשובות יבשות, תשובות משובשות
"אמרו לי כל הזמן אתה שר,
מתי אתה עובד
אצלי, איך לומר, זה אותו הדבר"

מביט בי ובעיניו עצב
אל תבכה, אני אומר
אבא מכין לך מרק שעועית
אבא תמיד שומר

אינטרוספקטיבי
בחצרות, הקוצים צומחים פרא,
ודרדרים כמו גלים רכים וקפואים מתחת לגדרות האבן הנמוכות
יש אורות צבעוניים של טלוויזיות מהבהבים על הקירות דרך
החלונות
מישהו משוטט לאט עם מקל, בקושי מצליח להניע את גופו הכבד
והעייף

קובץ שירים
ראיתי אותה רוקדת יחפה לקול מצהלות רעם ותופים
מחריבה את הלילה
נושכת דמים
מעמידה את החושך בכשפים

מקבר
לכי לך אהובתי הנצחית
ותחפשי את אהובייך בבתי-הקברות
בשער ברזל צועק את ייסורייך

צריך שקט נפשי, גם אם אין הרבה שכל
צריך לסחוט מהראש גם רגשות מזויפים
כדי להיות קל כמו הרוח
כדי להיות יציב למול מפלי הרגש

ארספואטיקה
את הגיהינום שלה היא כותבת
700 עמ' ועוד היד נטויה
כל משפט הוא צריבה בנשמה
כל פיסקה כמו סיפור אימה

מקבר
בואו נחצה את האבטיח לשניים
בואו נתקע בו סכין
בואו נחורר את האבטיח במברג חורים-חורים
בואו נלקק לו את הקליפה

צמד שירים
מרשים מה שקורה כאן
אני מתפעלת מאוד
זו צורה עגולה או מרובעת?
לא, אל תענה. פשוט תשתוק

מורבידי
נמאס לו, וגם לי
כמה אפשר לפלוט הבל פה קר אל השמיים?
תחתוך את עצמך בבשר - הוא מציע
בקושי אני מחזיק את המעיים בבטן

קובץ שירים
אנחנו רק מתרסקים על העולם
אני התרסקתי אלפי פעמים
את תחזרי אליו
ואני אחזור ל-

קובץ שירים
כמו שאתה יושב פה בצורה הפוכה
התקרה חגה מעגלים וקווים
אין לך לאן ללכת והכול הפוך
כמו תמונה מתוחכמת של שלג מרצד

לפני החיפזון הגדול אנחנו שיכורים
מתנדנדים בחדרים
פצע גדול קרוע בתוכנו
הנשמה פורחת

ג'ננה
"משתמשים בי כדי להתאמן על העדר"
מה זה אומר?
"מרביצים לי כדי לפתח את השריר"
אני לא מבין!

ביקורת
זה זמן ביזיון, יגידו כולם, ואולי יש בזה צדק
דגיגי רקק קטנים אוכלים פגר של פרה חולבת שטבעה בנהר
כרישי צעצוע מחליקים על מסכים ומכוניות
מי שחזר מהגיהינום מופשט מבגדיו ונזרק לדגים

אין לי דרך אחרת
באיזה צד זה פועם
בדפנות הלב, ברוח של אלפי קיצים ופרחים
ודשא ירוק צובע ציפורניים

אוויר עומד בעיניים
אוויר נתקע בלשון
נפש צמאה, צמאה למים
יד מושטת קדימה

צמד שירים
יש לי מגירת לב קטנה
מגירת לב על לוח לבי, בו שוכנת ציפור פצועה
חרש היא מקוננת את יגונה
לזמר לשמש ולעוף בתוך עננים היא חפצה

טרילוגיה
יש ל-מה לצפות, כי הכול בראש שלך
שנה אותי, ואשנה את העולם
כאב כזה בלב, כמו אבן, שלא מרפה
אני רוצה לצעוק לגשם, ואף-אחד לא ישמע

מה אתה אומר, יש לך נשיקה?
אז נשק אותי כאילו אין מחר
יש מחר? לא, בכלל לא
לא לך, לא לי, לא לאף-אחד

ביקורת
בגופי שקילפת הלכתי עירום ברחובות
הפכתי פגיע
הפכתי מפלצת
הפכתי לכלב

קצרצר
תחושת הדמדומים נפלה
העיר שקטה בשעת רעש
חמישה רקדנים על הגג
מנסים למצוא צליל רחוב

פיוט
גדל לו כנפיים גדולות רחבות
שיוכל לנדוד בין כל העולמות
שידלג מירח לשמש, מכוכב לכוכב
שיוכל למצוא את שביל החלב

קובץ שירים
היא מבקשת נחמה מהשטן שבי
אני לא נלחם עליה יותר
היא בוערת כמו האש הכי קרה
וזרוע נטויה מעל גופה

אבל טוב לי, תודה לאל, טוב לי
לדעת את הסוד שבתוכי חבוי
מזמרת בוקר-ערב ציפור הנפש
דווקא כשנדמה שלא, היא מזכירה ש-כן

קובץ שירים
הם דיברו על מהפכה והושיטו לי שמיכות
להבות האש ריצדו דרך עפעפיי
תחושה נעימה של חום התפשטה באיבריי
הם היו סוכני-חרש של עולם התחתיות

קינה
איזה פתרון יש לצניחת מורל ושממה מחשבתית
גרנדיוזית בהחלט הייתה האהבה,
חומר הבעירה היה חייב להיכלות
כשהיא באה, לא נשאר ממני כלום

קובץ שירים
איפשהו הייתי אמור להתעורר ליד כתפה העירומה של -
לא שאני עצוב, קצת מר לי בלב
שיכול היה להיות אחרת
שיכול היה להיות אותך

בלדה
מישהי לאהוב בין כוסית לכוסית
ברמן שמן עם עיניים שלוות
נגן פסנתר חירש וגידם
צלליות מתלחששות בתוך מראה עכורה

קובץ שירים
מי הם בכלל, אני לא שומע
את חצוצרות הדם מזמרות
קול נעים עמוק כמו נעימה
בלי שהסכמנו בכלל

אני פוסע בשבילים כמו בממלכה ישנה
אף-אחד לא רואה את הכתר לראשי
אני רואה אותם מתרוצצים,
מה שאני יודע הם לא יכולים לנחש לעולם

אתה מדבר על רגשות
השעון מתקתק את מתכונתו הנוכחית
הם סיידו את הקירות כמו השמיים של פקינג

אמונה
אני מצפה ליום הבחירות בו אבחר למושל השטויות
כולם יהיו נתיניי, כי כולם מתעסקים בשטויות,
מי יותר ומי פחות
בעולם שלי יהיו רק אמנים

קצרצר
כאב הוא מחמם
קר לי
קר לי בקיץ.

קובץ שירים
על גגות ת"א, מישהו רוקד הלילה
לא מיגון, לא משמחה, כך צפיתי בו
על אדמת השדה מישהו חורש הלילה
לא מעמל, לא מבטלה, כך צפיתי בו.

צמד שירים
היי, ברמן, מזוג לי עוד כוסית
אהובתי עזבה אותי ברמן, מה אתה יודע על לב שבור?
אתה יודע כמה אני מעשן, ברמן,
אני מפחד להיות זקן

זה חשוד בעיניי, אפילו פלילית
כיצד דמותה הופכת לצללית
ופנייה מכוסות אפלולית

צמד שירים
מצביע השמיימה מה כבר יכול להיות
כשמהאצבע פורחים נוצות
ויין מרווה גפן כרמים
הם מחליטים על הטוב והרע בלי ידיעתך

קובץ שירים
יש לך את החיה המושלמת
היא אנושית וגם נושמת
היא נאמנה וגם משתדלת
היא לוקחת וגם כובשת

אמונה
מחזיק באש
ידיים באוויר
כל אחד מיוחד
ואתה אתה

מינימליסטי
מה שאני מחפש זה מה שאבד
בינתיים
רק הזמן יכול להמציא אותי מחדש
מה שאני מחפש הוא חסר אחיזה

השאלה היא אם אתה עדיין שפוי
בתוחלת. בחיים של המוות שמחלחל לאט לתוך העורקים
והסטלה שמציפה את המוח
בפאב האפל עם המלצרית המפרגנת והברמן הנדהם

רומנטיקה
באורח פלא זה מחזיר אותי לימים רגועים יותר
כשאפשר לנשום את העור ואת העיר
הלילה יורד לאט-לאט כמו שמיכת פוך מעשה צל
הרגליים זזות בתוך החשכה של המטרופולין

קובץ שירים
בשקט הזה המאוורר מסתובב
גן-עדן רחוק, בגן-חיות במרומים
חצי דרך לרגל פצועה
מצלצול פעמונים של זכוכית שבורה

סדינים ומצעים כל החדר
מסגיר בדידות מינית
תריסים סגורים ואור עמום
מוזיקה ישנה ארוטית

להיות עמוק בתוך מדמנה של שינה,
זו לא הנאה גדולה
קמים מתוך מים, מתוך דמדומים
לא בטוחים שבכלל ערים

בלדה
ארבע כוסות יין נדרשו לי כדי לבקרו
בלעתי כדור לבן ונכנסתי לסטלה קטנה
רציתי לדבר עם מישהו, לברר,
והוא היה שם

יחסים
יש מלאך ששומר עליי
המקומות שאליהם נלך כשנזדקן
היא אומרת הכל בסדר
כשאתה מיואש במיטה
תזכור שאני איתך

קובץ שירים
אולי חיי הלילה במרכז העיר
על נשים קשוחות ומפתות,
שמסובבות את הגברים על האצבע
זה לא הסיפור

גן עדן
בארץ צנועה עם נוף מקסים
של הרים מוריקים, מלאים מפלים
ואגמים קטנים על מפתן ההרים
שמעתי את הקול זך וטהור

הוא מתפלח מהשיעור ויורד לנחל
את כל חטאיו הוא יכול להטביע בנחל
את דמעותיו על זו שלא ידעה להשיב אהבה
את הבדידות והסבל והבוז שספג

ארספואטיקה
לוקחים את זה ברצינות, אין דבר יותר טוב לעשות
ראיתי אתכם בסלוגנים יורדים עליי
אתה שם חותמת וממשיך הלאה
נרשמת למלון במה חדשה, קיבלת את הסוויטה

מקבר
באים הספקות כולם
לבושים שחורים כמו כוהנים באגדות
יורים בך מסמרים מ-כל הכיוונים
אתה מקפץ כמו אסקימואי על גחלים

אלוהים
אתה תרשום אותי בספר החיים,
או ספר המוות?
מה הם הדברים שלא עשיתי,
ולא ידעתי שלא עשיתי

צמד שירים
מגיע לך עוגת שוקולד אחרי כל מה שעברת
מגיע לך סוכריות קופצות אחרי כל מה שאכלת
מגיע לך נקטר פירות אחרי כל מה ששתית
מגיע לך יד תומכת אחרי כל הסטירות שקיבלת

ארוטי
לתוך הקצפת מוכנסת בוכנה
בוחשת מיצי תאווה
בעלת המנוע מאוד מרוצה

ארוטי
חמוקייך טובים הם ובריאים לעין
תשבי לי על הפרצוף
עירומה

מנקה את הרחוב בכנפיי מעילו
מבקש להיכנס בנימוס לכל חור מצחין
לילה יורד והשקט מתגבר
אלפי מראות פוצעים בו רסיסים

מינימליסטי
את תמיד מסתכלת, מתבוננת בי ומבינה
הימים והלילות אצלי נמרחים, את לא יודעת מה להגיד

צמד שירים
בחדר שלנו אנחנו מחובקים, בחוץ יורדים גשמים
אנחנו לא ממהרים, אנחנו יודעים, הם יורדים
וגשם ראשון מפלח חלון, ורוח נושבת אדי קור
ישר לנחיריים

חתיכת בשר בפי החתול. חתיכת בשר מפרפרת שבורת כנפיים.
איש לא יידע להוציא חתיכת בשר מפי החתול,
למרוט את הנוצות ולערוף את הראש.

צמד שירים
תרצי לחבק אותי, ככה ברוך,
ולהגיד לי שהכול יהיה בסדר?
כי מים זורמים לבסוף מוחקים הרים עם השנים
וטוב טיפה ועוד טיפה שהופכת לנחל שהופכת לשיטפון

אני אוהב לחרבן
זו הרגשה נפלאה לדשן את האדמה בצואה
אני מחרבן בכל הזדמנות
לפחות שלוש פעמים ביום

קובץ שירים
מפלצת, מפלצת יבשושית
מפלצת עצבנית
מפלצת אנוכית
מפלצת גרגרנית...

ילד קטן, ילד מתוק, איך הפכת לכזאת מפלצת?
היית כזה קטן וחמוד, כפית סוכר, מה קרה נהיית כועס?
אני זוכרת בנית ארמונות בחול, עם צריחים והכול
והיית עושה פסלים יפיפיים מלגו

קובץ שירים
היא ראתה אותו מוציא לעצמו את המוח, וצחקה
"אני בהיריון" היא אמרה

הומור
מצלצלים בדלת, מי זה יכול להיות?
אוי, זה מלאך המוות, מה הוא רוצה?
אהלן, מלאך המוות, מה נשמע?
רוצה לשתות קפה?

קצרצר
אני סימנתי אלף חלומות
חיפשתי את דרכי הביתה

לפעמים מהשמיים נשפכים מים
טיפות שזולגות טיפות-טיפות
זה גם מצחיק וגם מפחיד, קצת
זה מרטיב את האף ואת העורף

הדלת סגורה אני לבדי
הם נסעו רחוק בדרכים מוזרות
גם אני הייתי שם פעם ולא לכולם נמאס
מועדוני טראנס וחומרים מקהי עיניים

געגוע
בן-מלך אני ועיניי פקוחות
כשארצה התפקח בתוך לבך
וכמו דג זהב קטן במלכודת
אשחה לי בתוך צנצנת נשמתך

אז גם אם תמרחי את הפנים שלי בליפסטיק אדום
תרוקני לי את הדם ותחברי לי חוטים
לנצח אהיה שיכור מאלוהים

הוא קם בבוקר, רוחץ פנים
מזעיף מבט אל המראה
מביט בעולם דרך פליאה
ויוצא אל המסע

בלדה
שעות ישב מרצ'לו וכתב שירים על המלחמה
ברבות הימים שירים אלו צריכים היו לפאר ניצחון
המלחמה לא תמה, מרצ'לו הלך ודעך
הוא היה משורר, לא לוחם

ואז מילאתי כוס גדולה בשלוש אצבעות ערק,
בחשתי עם מיץ עגבניות, ושתיתי כמעט בשלוק
זה ממש החליק לי בתאבון לגרון

קובץ שירים
אני מתבונן
אני הירח בשמים
אני צולל, אני מלא תעתועים
אני לא יכול להשתמש בתחנוניי להחזיר אותי

מתבייש בבדידותי שאין לה סוף,
מתבייש בזין הרופס שלי,
מתבייש בריח גופי סיגריות,
מתבייש שבריאותי רופפת פיזית.

תחושתי
הוא קם בבוקר וסגר את כל התריסים
הדליק אור מלאכותי
והתחיל לספור את חטאיו

צמד שירים
הקבצנים יושבים על מחצלות רקומות פרחי-זהב
יין נמזג במסבאות לתוך ספלי נחושת כבדים
הגרונות שרים

אני מרים את הראש מתוך המים
ולא רואה כלום
סרטים לבנים כמו רצועות ניילון
או שובלים של כוכבים שאינם

ארספואטיקה
בחרב של לוחמים
אני חוצב מילים מתוך הסלע
נתזי אותיות פוגעות בעיניי,
אך איני ממצמץ

צמד שירים
האוכל היה בסדר, אפילו טעים, זה מתכון סיני סודי
מתכון כל-כך סודי, שנאסר על מי שהכין אותו - לאכול אותו
הוא רק יושב על ספה כפולה, שבור מעייפות אחרי העבודה הקשה על
האוכל,
ושואל - טעים? טעים? ובולע את הרוק שמצטבר בגרונו

שמש זורחת על חצי הכדור הזה
מחפשים מקום להיות בשקט, להיות ביחד
לעשן את הסיגריות כי לא נגמלים עכשיו
לשתות את הקפה כדי לדרוך על משהו מוצק

רעב ספוג בעיניה השחורות
הוא יישן כבר שתי יממות
השמש עולה ויורדת, עולה ויורדת
העלים של השלכת, העננים הנעים

ארספואטיקה
ים של שברי אותיות מנסות להתגבש ולקבל צורה
על הכאוס הזה אני מנצח בידיים נכות
פה ושם מבליע צעקה שמשתחררת לעיניים ריקות
אבל כמו דספרדו אני מתעקש

הלל
איך אתה בא אליי בדיוק בזמן
אני זוחל על הרצפה, שופך ביצים
במוחי מזדחל שיגעון האלכוהול
צרבת בבטני, עשן בפי

קובץ שירים
נגמר לנו היין, מה עושים?
אולי תתפשטי, אישה
אולי נשאר מעט חלב בשד שלך
אולי תחבקי אותי,

נגן לי את השיר האהוב עליי

מקבר
אשכול של גברים צעירים תלויים מהצוואר
מעל לשער מגרש הכדורגל
האישה הזקנה עמלת-הכפיים צוחקת
ואוחזת יד ביד ידיה

אהבה
העולם לקח את תמימותי
אני לא יכול לבטוח באיש יותר
אהבתך הולכת ומתרחקת ממני
אני מרגיש כנוקש על שערי ליבך

מה נשמע בארץ עוץ?
איזה משאלות אפשר לספר
אולי נר ברוח שלא כבה
או טביעת רגל בעפר

וטעיתי בתוך ליבותיהן של
ובמראה האיש תמהה
נופלים-נוזלים כל הקירות
ואת כבר לא אוהבת אותי

שיר ילדים
המים זורמים במקלחת
מקציפים סבון ועיניים
יורדים גשמים משמיים
לי ולך

סאטירה
נכון הוא לבד, כבר כולם מדברים על זה שהוא לבד ושאין לו עתיד,
הוא לבד ואין מה לעשות זה נכון מה שהם מדברים.

מחאה
מקיש על המחשבון את המספרים הארורים
כמה נכנס וכמה יצא
אני לא חייב לאלה שום-דבר, אני אומר
מתי בן-אדם יתחיל לעבוד בשביל עצמו

קובץ שירים
באיזה יום בדיוק אתה הולך למות?
באיזה יום אתה הולך להתאהב?
מקשקשים קשקושים ולוקחים פסק-זמן
על-פי הנתונים אתה מסווג כבן-אדם

צמד שירים
והמים יורדים לאט לאט על הפנים
בסוף נשארת במצח מן נקודה קרה
שממנה שואבת הנפש את נקיונה

והאהבות הלכו - ריח שמפו
מקלחות של שרירים-יופי-בריאות
גרונות ניחרים
"אני ואתה נשנה את העולם."

בלדה
סיגריה דלוקה בתוך המאפרה,
היא פשוט נעלמה
סיר מרק על כיריים דולקים,
לאן היא הלכה

בלדה
אני אספר לכם עליה
זה קרה מזמן, כשהייתי נער
קשה להאמין שהייתי פעם נער, אה?
אז ככה -

קובץ שירים
היא מניעה את עריסת העגלה
התינוק מביט בחידה ועוצם עיניו
רוח קלה מפזרת שלכת
שקיעה אדומה-ורודה גדולה בהרים

ג'ננה
אני מסתבך כאן עם כוחות שאיני יודע מי הם.
טיפוסים שנדמה שיש רק בסרטים.
אני גובר על הפחד, אני מסנן את המילים.
יש לי קדחת, ואמצעים לא זהירים.

תגיד, מה קורה עם הבן-אדם הזה?
מה אתה עושה לבד בבית?
אני חושב שהוא לא נורמאלי
הוא לא... אה?

מעשן ברכות את הצער באישונייך
עינייך מלאות בכאב ובכי
אני יודע איך את מרגישה, הייתי שם
משהו נשבר בתוכך ועולמך מתמוטט

כעס
יונק עשן לריאות מ-ציץ המוות
מעשן אותך
עד שהמוות ימלא אותי

ג'ננה
יש לי כדור כזה שעושה הוו
וכדור כזה שעושה צוויץ
יש לי עט שעושה בלה-בלה
ומקלדת שעושה בלו-בלו-בלו-טבעתי

קובץ שירים
הוא נשאר לישון אצלה, היא מעשנת סיגריה
רגליה החשופות מתוחות אל השולחן הנמוך
הוא יגמור את מה שנשאר בשינה
היא תאכל איזו עגבנייה בתוך לחם

הדלת מסתובבת כמו סביבון
עץ נחבט במשקוף מכה בעץ
אני לוקח את עצמי
אני לוקח את עצמי ללא הבגדים

לא כתבתי שנים איך היא באה לביקור
שיער סגול, אף אדום, ליפסטיק כתום, עגילים ירוקים זוהרים
אמרתי לה את האמת, אמרתי לה שרציתי אותה
תתפשט תיכף ומיד, אמרה, אך את היצרים שמור לעצמך

איך תבקש ממני, ומוחי הרוס
כמו עקשן מרים ראש ואין לאן לראות
והסלע הזה מתפורר, הוא קולט רוחות ומים וחום
היסודות חורקים מתחת לרגליים

צמד שירים
וכמה שאת מסתחררת
מניפה דגלים ריקים
מרווה ממני את צימאונך
מבעירה בי רגשות

צמד שירים
לחלומות שלי
יש טעם של פתיתי שלג
מתוקים
הם נמסים על בלוטות הטעם

תחושתי
מקשקשים קשקושים בלי קשר
"מצחיק איך כמעט דרסו אותך היום"
רגע לחלום אותה מתרגזת עליך
רגע לחלום שהמכולת נפתחת בשתיים בלילה

קובץ שירים
לתת למעשה אהבה מצעים נקיים, רכים ריחניים
הוא נותן ביטחון ואני נותנת סדר
תמיד יפה, תמיד רכה
סכינים במקום עם להבים למטה

צמד שירים
עומדת בגשם עירומה וקר לה,
ומישהו עוטף אותה בשמיכה
היא שואפת גבוה ומנקבת חורים ברקיע,
אבל כפות רגליה על האדמה

יש משמעות לכל דבר שנאמר
אני לא יודע אותה
יש דם חי מתחת למיטה שלי
הוא לא כל-כך מוכר לי

אני עייפה, עייפה, תביט לי בעיניים
תסתכל טוב-טוב, מה אתה רואה
איזו מן סימפוניה ארורה זאת
איזה מן ריקוד

צמד שירים
ברוך הבא לפני ההולך לגיהינום ובחזרה
דרך ארוכה מצפה למי שירצה לעמוד בשער
דרך היהלומים לא נקייה מאבנים חדות
ועד כמה ארמונות החול יחזיקו

שתפתח את הדלת ונראה אור
חומות של שתיקה
מה קרה, מה נהיה
איפה מה שהיה

הלכתי לאיבוד
אפשר לכתוב את סיפור חיי
כשאני עומד בלב רחוב
ולבי טובע בתוך הגוף
לעכל ולהקיא אותו עם כל תסכוליי

הוא זורם לכל קצוות הקשת
של השמש בענן
של העוגן בספינה שמצאה נמל
של העישון המאסיבי הזה

ג'ננה
ספידי גונזלס רץ איתי
ספידי גונזלס רץ בשבילי
הוא יביא לי את ספידה גונזלס
הם יעשו ספידונים גונזלסים

קובץ שירים
או כמו
ספסל רחוב מלא שלג
זה כמו בור באמצע הכביש
או תמרור לא נכון במקום לא נכון

שני ילדים ליד המזח
רוח נעה בעצלתיים
איש גדול עולה בחכה
מבטיח להם נקמה איומה

והם הסתכלו עליי כאילו לא ראו בן-אנוש מעולם
הם חיכו שאני אשמיע קול, ואני צחקתי
הם שאלו אם אני מסוגל לקטוף ירח, ואמרתי שלא
אולי אתה יכול לעוף, הם שאלו

אבא קם, אימא יושבת
אבא מקפיץ פנקייק, אימא מקנחת ת'אף
אבא צובע את החדר, אימא מנגבת את הרצפה
המדרגות בחדר המדרגות שורקות נעימה נעימה מאוד

ג'ננה
אז נגמר הזמן לעוד משאלת מוות אחת ודי
אפשר לגמור בשיר מזמור
זה לא שהקיר הוא ממש קיר,
הוא יותר כמו מראה אטומה

ג'ננה
אני יכול לנגב חומוס בחומוסייה ליד דלפק המסטיקים
או להקפיץ באוויר כמה ערמונים וחרובים
ללטף בלשוני שקדים ירוקים
ולפצח עד הלשד הרך

יחסים
אני רואה עננים יורדים נמוך על העיר
אתה עוצם עיניים כי יש לך בעיות בראש
הרדיו מנגן את אותו השיר כבר שנה
אני מכינה גם לך ארוחה

מה רצתה העלמה כשטחנה את אהובה
מה רצתה, מה ניסתה, ל-מה נמשכה
אולי לשפתיו האדומות מלאות כמו שושן צחור
אולי לשיערו השחור כעורב או לריחו

מקבר
אימא שלך הייתה אלכוהוליסטית לפני ששפכה לעצמה את המוח
השאירה תיקיית שירים עם כיסופים לאדם זר
מצאת אותו בבית העלמין באחת החלקות
לא מלאו לו 18.

אמונה
עוד מעט תזרח השמש ואני אראה אור יום
במניפות קרני-השמש יש לי על מה לחלום
ארץ זו לא נודעת, ואי-אפשר להכיל את כולה
יושבים בנקודה, נודדים מאחת לשנייה

מקבר
מכוניות כבדות משוריינות חוצות את הרחוב בעשן
לכל אחת יש קני-רובים מציצים מהחלונות
כל ראש כנופיה שולט על שכונה
משוריין מ-רגל עד ראש, מקוצץ-ציפורניים עד טיל-כתף

אתה חייב לתפור כל קרע בשולי המכנס שלך
אתה חייב לפורר כל גלולה לתוך המשקה שלך
אתה צריך לתפוס את השמש בביצים ולסחוט
אתה צריך לבלוע את הירח עד שתיילל כוכבים

בנפול אויביך אל תשמח,
וביגון חברך אל תשתעשע
הגש לו מרק עדשים
זה טעים ובריא ומחמם את הלב

צמד שירים
תקלף עטיפת מסטיק ותלעס
כל הערפדים משחרים לטרף
היה לי רגע לנסות להיות בן-אדם
כל מי שמרים ראש מעל ענן מקבל פטיש בראש

כאב
תשמעו אותי כי לא הלבנתי בדרכים
מחכה עדיין לסוף הקיץ שנמשך כל-כך הרבה שנים
אין מי שיכול להציל אותי מעצמי,
ממה שעשו לי

אכזבה
לא יכולתי עוד
לעמוד במבטך המקפיא
לא יכולתי עוד
לדעת שלבך מתקשח נגדי

כואב לי כל הצורה הצורתית, זו שמתחרזת עם צרצרית
שברו לי כנפיים, שברו לי שן, אני בעיצומו של משבר אפל
צמרורים-צמרורים, הכניסו ברזלים לעורקים שלי
בזז-בזז, קדחו מקדחות בעצמות שלי

צמד שירים
ירח מלא גלולות לבנות
עדיף לו לא נבראת
בשינוי עצב תודעה,
עלייך לחיות עם עצמך

הומור
בואי אליי עלמתי היפה
ונשקיני נשיקות של אש
על שפתיי הדואבות
לבי שלך ולבך... שלך

לאן הולכים מכאן
ביום כזה אפרורי
ואין מה להגיד

לא היה את זה כמו בכל יום
טיפת מים מברז חלוד ברחוב
איזו השקיה ענייה לגוף צמא
איזו חפירה באדמה למעט לחות

דיאלוג
אני, אני, אל תשקר לי
איך בילית בימים?
אני, אני, לאן אתה הולך?


אני הולך איפה שהענקים מתמוטטים.

חלון מראה זריחה ריקה
חלולה
שמש ללא נשמה
שמיי מסטיק דביק מתוחים

כאב
לך לך מכאן כלב בן כלבים
עץ האיקליפטוס יבער לעד
מצית אלפי דיסקים של זעקות
עקידת יצחק ועקידת ישראל על מפת העולם

לראות אותנו בזכוכית
לדמיין את
לבכות לך שירים, לתלות לך תמונות
להיות הטפט שמכסה את הפנים

יבוא היום יקירתי הלא יקרה וגם את תפלי אפיים ארצה
עם הראש בקיר, אבל לא תאשימי את עצמך כמובן
כשחבל מונח על צווארי כל חיי
את לא תגידי לי שאני טועה

כאב
לילה טוב לכל המכשפות
לילה מלא תאווה לכל הליליות
כוכבים צונחים בשריטת זהב את השמים
הפוליטיקאים מתהפכים בשנתם

ג'ננה
פשוט יצאתי מהבית וזה מה שקרה
לא הבנתי איך התחילה כל ההמולה
אני יושב במרפסת מעשן קטנה
ופתאום באים האיראנים מהפינה

ג'ננה
כשהיא מתפשטת זה כואב בוורידים
העור נעשה חידודין-חידודין
השמיים מעל מנמיכים
כל הפרצופים המפוחלצים מחייכים

צמד שירים
כל מה שאני רוצה הוא פיסת גן-עדן
על רקיע מתכתי
בשמיי התכלת
מרוקע על השמיים

כל הזמן ניסינו את הקסמים הקטנים שלנו
האור היה בהיר, החושך היה עמוק
אפשר היה לחתוך את החשכה בסכין
אפשר היה לפרוס את הירח לפרוסות

מורבידי
מקצצים פירות וירקות
כמו שמקצצים תרנגולות
הולכים אל המוות בזרועות פתוחות
כי מה נשאר לנו, תגידו

הומור
"אני לא אוהבת אותך"
לאן תלכי, אהובתי
הרי מדמנות מכסות את מרחב העין
"יש לי כרטיס לספרד, אולי לניו-זילנד"

אני מזדיין עם זונות
הן מכוערות ואקרובטיות
מיטה נקייה, מעט מצעים
חדר ללא רהיטים

והיא מפנטזת על ארצות רחוקות
בניינים עתיקים גבוהים
נראים כמו ארמונות
על הצריחים דגלים ענקיים מונפים

אם אני אצא מפה, אני אוכל לראות פרחים לבנים מלבלבים
אם אני אצא מפה, ירושלים תיבנה מסביבי
אם אני אצליח להדליק את הגפרור, שידליק את הנר,
אני אוכל להתפלל מתוך ספרי תפילה ישנים

צמד שירים
לא היה לנו זמן לאהוב את החיים כמו שהתכוונו
היינו עסוקים בהידרדרות הגוף והנפש
לקחנו את עצמנו לבתי-הקברות
ביקשנו שיכסו בהרבה אדמה

צמד שירים
משליך רגליים מול אש האח
מעשן מקטרת חימר
פותח חלון אל היקום
קוטף מעץ האינסוף כוכב-לכת

צמד שירים
פרפרים משתוללים בתוך הרשת
לא ראיתי פרפר אחר
שהצליח לחלץ עצמו מהרשת
בלי שנחתך כמו סלט

קניתי הכול חוץ מביצים, פחדתי שישברו
הוא הרים איתי את המיטה
הוא סידר מים חמים לחורף
הוא נתן לי להכניס מקרר למטבח

וכולם עומדים לפני האקדח
באבוקות כבויות
מתנצלים באמת על כל הכאב והסבל
בעיניים דומעות

קל לי לשים את עצמי בצד,
אבל עצמי חסר לי כל-כך
אז אני פה בינתיים,
שופך צבע לבן על הקירות

איך יוצרים שמש מריק
איך מאירים את העולם הזה,
במסדרון הצר,
בעזרת כוח הרוח, והדמיון

צמד שירים
ייבשה תפארת המדבר
ינקה לחות מהאדמה
פרח אחד מת מוטל ליד סלע גיר

מים עולים על גדותיהם
המצב לא סביר, אין מי שיסביר
מבלגנים את החושך
ניתנים לדממת צווחה כואבת

אני מקוששת עצים ביער מדמם
עיניי ערפילים סגורים
מלאת נקמות אנוכי כי פגעו בלבי
ועתה אשרוף כל לב אוהב

קינה
כמו שיורד גשם וסוחף איתו את כל השלכת
כמו ברק שמאיר לרגע את השדה באור יום
גם הלילה הזה אני האכיל מסמרים בלבי
כמו שאני מביט - בעיניים של ארנב

אדם כלוא בצינוק
אזיקים על הידיים
מישהי לשה את ישבנו
עגול עסיסי תאווה לאצבעות

קובץ שירים
מארבע מוטות ומשטח עשיתי לי שולחן
חיברתי סדק לסדק, קריעה לתפירה
והם לא היו יכולים לראות יופי עשוי מאשפה

קובץ שירים
אני עומד בבוץ ובגדיי טלאים
שקים חומים, טלאים שחורים
סביבי הכול הרוס ממלחמות צדק
האוויר נקי, אנשים מטפלים בפצעיהם

ואני אמרתי לך שזה לא הולך להיות קל
וכי על מה חשבת? בית הבובות?
יותר קרוב לרמשים מתפלשים בבוץ
עם קצת מאמץ, תצליח להיות ציפור

צמד שירים
הכול פרח מהיד כמו עלים ברוח
כשהיא נוסקת הרחק
ציפור גן-עדן שלי
ציפור גן-עדן המתוקה שלי

קיץ בסתיו על העיר
ציפורים משוגעות בוהות על העצים
יש ירושלים מתה ובוערת מבפנים
לפעמים אני נוגע ברחובות

צמד שירים
ואהבתי ושנאתי ועשיתי אהבה
ופגעתי ונפגעתי ונקמתי ונקמו בי
גם אני הלכתי לפעמים עם חרב שלופה,
ולפעמים עם זר ענק של פרחים

אינטרוספקטיבי
זאת זוחלת על הקירות כמו צל אפל
היא מנפצת את כל הזכוכיות
זאת נושבת רוח קרה על פניי
זאת מראה לי חזיונות

קובץ שירים
מה הם החומרים מהם עשויה הנפש?
כי יש הרבה אמת לכל דבר
מי יגיד כן ולא

ג'ננה
עם הרבה גבינה צהובה ופפרוני
שרוף בקצוות, מוכן היטב,
מריח נפלא
ומגרה את בלוטות הרוק

בלילה השמש זרחה
הגשם ירד במדבר
הכוכב עלה לשמיים

צמד שירים
וצליל קולו בוקע מתחת לחמישים טון ברזל
הקירות סופגים אותו בשתיקה
ריח עלווה שהתייבשה בטבור החדר
קוצים שנרמסו תחת רגליים יחפות

מינימליסטי
בין כל העיסוקים
בין קהות החושים
נשמעת צרחה

קובץ שירים
מחטט בפצעים האיש הזה
כולם צריכים לרחם עליו
הוא כל-כך מכוער, הוא מפלצת
אני מפלצת גם

אתה קורא תיגר על המוות
הוא יבוא, אל תדאג
בינתיים יש יום ומוזיקה
שמש לוחשת וירח מקונן

אינטרוספקטיבי
מתעורר בבוקר עם זכר נשיקה
מנסה לזהות את עצמך במראה
מכין על האש שתי ביצים של חביתה
ומחכה לרגע שהיא תזיין אותך

אינטרוספקטיבי
כשהשמש בעיניי אני רואה יותר צבעים בעתיד
והיום אומר שלום ודופק בלב יציב
והרוח מרשרשת על נימי דם של אושר המבט הצרוף
ושיבולי הלילה ילבלבו לאור ירח בקומם

אני מת לשחרר את הראש
אלכוהול זה מחיר גבוה מדי לשכל שלי
כל השאר לא חוקי
חוץ מסקס, אבל אין עם מי

קובץ שירים
זה יכול להיבדק אצל רופא
או מישהו שמתמחה בפנטזיות שווא
הוא יכול לצייר עננים ורודים
ולשתול בתקרות כוכבים קטנים

ג'ננה
קטפתי לך פרחים כמו תימהוני באחו
מדלג במחול מפרח לפרח כמו דבורה
כולם מסחררי צבעים וריחות
פרצתי לך לבית ומילאתי אותו בפרחים

רוצח אהבה, זה אני
שר לה לי לה לי לה לה
לא אתן שוב לשבור את לבי

גם כשאתה בוכה
ונדמה שאיש לא שומע
יש עיניים שמביטות בך
עיניי אישה

קינה
הרבה סיגריות, אני חולה על סיגריות
קפה, וודקה, קלונקס, כדורים פסיכיאטריים
גשם בחוץ וקר, בהיר בחוץ וקר
דממת הלילה חותכת בי כסכין

ג'ננה
כמו שאמרו לי עוד מהתחלה
את החידה הזו לא תמצא
ובאמת לא מצאתי, זו לא הייתה הפתעה
אבל היא סידרה לי עוקץ חד במיוחד

קובץ שירים
ואני מתבלבל בין השירותים למקלחת
בדלתות חסרות ידית
ארוחות נפרשות על פני השולחן
חמוצים, חריף ומיני סלטים

מתקלחים במים שורפים
קוברים את הגוף החי במסמרים
יש ירח, כולם רואים אותו
על מסך הטלוויזיה

אינטרוספקטיבי
והוא הלך את הדרך מאילת למטולה
כשהיא שוכבת בשמש
על כיסא נוח
בערד

אני חושב התחרפנתי... קצת.
אני מאוד צריך להדיח את הכלים. ויש לי המון כביסה לעשות.
אסור-אסור-אסור לאכול את הארטיק גלידה, למרות שאני מאוד
רוצה...
צריך לדאוג לגזרה.

שיר ילדים
יש בו
ציפורה אימא גדולה
ציפור אבא גדול
וציפורים גוזלים קטנים

בלדה
לפני תחנת הדלק זורקים סיגריה,
לא לפוצץ את כל המקום
בחורה נאה מביטה בי מעל יד תומכת,
מתוך הקנטינה

מקבר
אני משייף את החרבות
בולע את הגלולות
נותן לדם לטפטף מאיברי הפצוע
מחפש את הנקודה בגוף שלה

כמיהה
כבדיני בקפה חזק, שתי כפיות סוכר
מאפה בצק קרואסון, שוקולד, מוסיקה הינדית טובה
סיגריות ארוכות, לילה, רוח חמה

אתה יכול להריח את ריח הריקנות
ריח של צנצנות ריקות
אתה יכול להסתכל על כפות ידיך,
ולא לראות כלום

ג'ננה
אני לא ממליץ לך להיות גז בבקבוק משקה,
תוסס ויוצא בגרפס עם שמן צ'יפס פריך
בתוך ההמבורגר עם כל הקטשופ, הרבה מיונז ועלה חסה
חתיכת המבורגר בשר צלויה 220 גרם בתוך לחמנייה עם פרוסת גבינה
צהובה

קר לי יותר מדי זה כבר לא אנושי
יותר מזה נדמה ש-קר לי בתוך הדם
בתוך הראש
חלמתי דברים, אבל אני לא זוכר,

רגלייך לבנות מהחורף
פתותי שלג צונחים בתוך עינייך
אבן ירושלמית מונחת רטובה בפינה
העציץ הפריח יונים צווחות

אני מערבב את המשקה עם קצת מים
מדמיין את רוחות הסערה שאת נמצאת בתוכה
אבל השמש מחליפה שמיים
כל סערה שוקעת בסופה

מקבר
אם יש לך רגע לתת לי
תעשה לי טובה
ותשרוף את גלגל העין שלך

קובץ שירים
איזו מן תועלת תצמח
מחליטת הברזל הזה
איזו מן יציקה ניתן למטבע הזה
או לכלי המשחית הזה

קובץ שירים
אני רוצה להודות לך
על הימים היפים בחיי
אני רוצה להודות לך
על שהיית אתי
ונתת לי את הימים היפים בחיי
לפני שהלכת

מה חסר לי,
יש לי שמיים פתוחים
יש לי שקיעה
יש אדמה פורייה מלאה תולעים ועושר תזונתי ליבולים

ארספואטיקה
אתה רחוק
רחוק מהבית
מטגן המבורגר,
ממלא בקטשופ

ראפ
זמן מדויק בשבריר שנייה
אוזון צונח על כוכב בודד
אטומים ופרוטונים ומולקולות מתערבבות
שיעור כימיה באוזן השלישית

צמד שירים
רצתה שאשתין עליה ואדקור אותה במחטים
"תעשה לי מקלחת זהב כש-בכל גופי נעוצות מחטים"
רצתה שאאנוס אותה באלימות ואנפח לה את הפנים,
והבטיחה לא לצעוק ולא להתלונן, רק להגיד תודה

גן עדן
היא מחליקה אליי מהאמבט
רק מגבת, ועורה ריחני ורך

ייסורים
יש רגעים שרוצה להישפך
מ-כל הרעל
אלכוהול, סיגריות,
רגשות ומחשבות שליליות

ג'ננה
אני מתעורר ב-אל.אי
פותח את החלון ורואה את עצמי
עומד עם בלונים על שפת המדרכה
ומחלק מצופים לילדים העניים של ההורים העשירים

כאב
שינויים בהרגלי החיים
כולם צודקים
כדור לסידור המחשבה
נשימה

חופים גדולים של פעם
תכריכים של משי
ילדים יחפים
סיגריות בלי פילטר

רודפים אחרי הנאות כאן
רודפים אחרי אוצרות כאן

מתבשל בתנור חילזון קטון
מה לי ולו לחילזון פצפון
מדוע הוא לא בא אל הארמון
מצאתי לי במקווה חילזון קטון

כאב
ירושלים היא סמטאות אפלות וכבישים סואנים ללא פנסים
שיכור חולף כמו רוח עם גורמט וריח בושם זול
הן יושבות מאוד מנומסות ולהם יש אלפי מסיכות
ועוד תזרח השמש על הנשמה שלי

ראש מתנדנד הלך עם הרוח
קילוח זמן מאט הופך קפוא
עיניים לחות מביטות דרך חלון
אל ירח, הרים וכבישים

ג'ננה
כולם אוהבים להתקלח
גם אני צריך להתקלח
גם אתה צריך להתקלח
הבה נתקלח.

ארוטי
הגלים - קרח נע
החול בהיר בוהק
עירומה ומקועקעת
עם פרח אדום בין השדיים

ייסורים
זה מגיע לפעמים לרמות מטורפות
בעין נפתחת צהובה גדולה
זה לא קל לחיות לבד
עם השדים

שיריי ניצחון מדליקים את הכתלים
גם אם הלב בוער המוח בצרות
אני משלם את המחיר
אני מצטער שסטיתי מהדרך, לא הייתי מספיק חזק

אני לא צריך קול אחר ברדיו
אני לא צריך אישה אחרת שתזכיר לי
מקבץ נדבות בקרן רחוב בעיר ללא שם
מבכה על כרזות קרועות מרוחות על הקירות

זכרונות
מצאתי את עצמי מסתובב בעיר העתיקה בשתיים לפנות בוקר
אני לא יודע איפה הייתי, נדמה שגם ברובע המוסלמי
אנדרטאות קטנות היו פזורים כמו עשבים שוטים
על הדרך בה הלכתי

ג'ננה
היום יש מסיבה אצל מיקו הזקן
היום שותים בירות
היום אנחנו אנשים של טוב ורע,
ולא נורא

ג'ננה
אני כלום, אני כלום, אני כלום, אני כלום
אני סתם סתם סתם סתם סתם
רציתי להציל את יוליה
שאלו אותי עליך

ג'ננה
מאז שנחרב העולם אני נווד נודד
בין חורבות העולם אני מוצא עץ בודד
מטייל פה, מטייל שם, מטייל בכל העולם
ואפול במחולות החרבות על הארץ הזו

צמד שירים
מתחיל בבוקר-בבוקר, עם ציוץ הציפורים
נחבט בקירות, לא מוצא את נעלי-הבית
מחפש מים חמים במקלחת, מחפש את הסבון
שכח איך נראית מברשת השיניים

זכרונות
רוצה לאחוז בדשא
רוצה לחזור לנקודה
בה נהרגתי

שיכרון חושים, רגע לצעוד
ירח בוער בתפארת מדבר
לא היה לו זמן, גם אם היה לו
והוא נפל לרגליך, והוא היה זוחל

זכרונות
אולי קר לי מדי
אולי זה מוקדם לי מדי
אולי להתראות ולא שלום
ואני יודע מי אני ומי את

צחקתי עם כולם, אבל בתוכי בכיתי
הלכתי לבדי בשלכת לחפש את דרכי הביתה

צמד שירים
כי אהבה מצלצלת נהדר ממישהי אהובה
שמצלצלת - מתקשרת כי התגעגעה
את תהיי שלי, בוקר וערב
בכל התחפושות שגבר יכול לרצות

ארספואטיקה
הגשם יורד, שוב
השמש זורחת, שוב
איקליפטוס בודד מפזם בלוז כנעני,
ברוח קרה

אהבה
כשאני רואה את מתוקתי, מה אני רואה?
שירה בתנועה
הולכת לצידי בעיניים פקוחות
חוצה אוקיינוסים

קובץ שירים
הראש מתנתק מהגוף
צף מעלה-מעלה
לא רואים אותך, לא רואים אותי
יריות נשמעות מכל עבר

הרהור
ברחוב, בבית, מול המכשירים
מנגינות, ריקודים של זימה וריקודי-עם
באוויר, בים וביבשה
אין דרך לאדם לחיות פה

צמד שירים
כשהם מורידים את התחבושת הם רואים פצע
הם שואלים אותי מאיין הגיע הפצע הזה
היא אכלה אותי, אני אומר

צמד שירים
שלום גברת, מה נעשה היום
שמעתי שאת עייפה, מגיע לך מנוחה
נשקה את העציצים, נמזוג לנו מיץ תפוזים
נשמע שירים שקטים, ננדוד במחשבות

מקבר
והיא מכוונת אקדח אל רקתי
לצבוע את כל הקירות במוח שלי
למה פנייך משוחות בצבעי-מלחמה
תשבי שפופה באמבטיה קרה

כשהכל סגור וקול לא נשמע
אבוא אלייך כמו משב אהבה
אעזוב את הסיגריות והמאפרות המלאות
ויחד נרקוד ולס או בוסה-נובה קטנה

שירי לי ילדה מתוקה
שירי לאדם ולב שבור
שירי לכל הכאבים וכל הדמעות
שירי לכל האהבות וכל השמחות הקטנות

ביקורת
מקבל אותי כמו שאני
עם הכרס בבטן והרגליים השמנות
"שמנה זה יפה," הוא אומר,
ולא מסתכל על אחרות

לטבוע עמוק באור עינייך
לא שיש לי מקום אחר ללכת אליו

קינה
אני רוצה שמש
בעיניים, בכיסים, בראש
אני רוצה לזכור ורוד
ולסלוח

צמד שירים
השמש באה כ"כ חפצה להיות
אנו לא נעזוב אותך, שמש יקרה!
גשמים של אש לא יכבו אותה
וכל תפארת הטבע

אינטרוספקטיבי
אתה מפשפש בתיק, מוציא חפיסת כדורים ובולע
מביט על השמש הלבנה דרך החלון,
ומוריד את הכדורים עם טובורג
כאן אתה יכול להחביא את כל החטאים שלך, ידידי

הרהור
שנים שאני חושב עלייך.
לעתים את מופיעה לי בחלומות,
פנייך מטושטשים, אך עורך שחום ושערך חום.

השעון נעול על 12
כל שאר הרדיוס קורא למחוגים


הזרוקים נשפכים מחזיונות וגראס
המוסיקה רוצה להינעץ בשמיים

צמד שירים
גם בזנב עפיפון קשור לחוט
בשמש מעוינת באופק
את לא תראי אותה שרה
קול הקרקורים בלול
ציפורניים דוקרות את לבך
והשמש לעולם לא קמה

תן לי את נשיקת המוות
משפתיך החמות
עטוף אותי בתכריכים של קדושה
לטומאה

כשאטמת את אוזנייך, אטמת את פי.
כשצעקת באוזניי, ביקשתי שקט.

קובץ שירים
הלך לו קלף
נפל לתהומות הניאגרה
אגרופים חובטים על דלתו
הוא לא הכיר אחת כמוך

קובץ שירים
שותל זרע באצבע נעוצה באדמה
אבל השדה אינסופי
מה ישנה עוד שתיל אחד,
הוא חושב

גם אם לוקחים לי ת'פיתה
אני עדיין רעב
תביא לי ת'פיתה
אני רוצה פיתה!

צמד שירים
משבשים פה את התדרים
אני לא מבין מה אומרים
תן לי סימן או קוד, ואבין אותך
לא מסוג הדברים האלה אני בנוי

צמד שירים
נגיד שלום לשמש החמה
מקור אנרגיה בלתי נדלה
נגיד שלום לאהבה המניעה את הכול
נגיד שלום ליום יפה מלא חוויות חיוביות

טרילוגיה
והיא לא הייתה שם
להוכיח לי את פרטיותי
היא לא הייתה שם
לתת לי את שמי

תבואי אליי לבושה בתותים
עם סלסלת תותים
כובע רחב שוליים עם נוצות
חיוך רחב מלא ליפסטיק אדום

געגוע
ועכשיו, מי יגיד שככה זה נכון
מי יגיד שהלב פראי
מי יספור לי את שבעת מדורי הגיהינום
מי ייראה לי את הדלת לעדן

צמד שירים
בואי באה הלכה היפה בנשים
הבן-אדם לא פתח לה את הדלת
תזמון גרוע, הוא אמר לה, אם היה פותח
לא נורא, רק רגע אכנס, הייתה אומרת

צמד שירים
יש תחושה כאילו עשית משהו לא בסדר
למה אתה מפחד?

הוא שם ידיים על הפנים, מסתירות את העיניים
לא לראות, לא לשמוע, גם בתוך החושך הכי גדול
בחשיכה מסתתרות המפלצות האמיתיות
הוא כבר לא יודע אם הם שם, או בתוך ראשו

ג'ננה
תן לו בכפית, טק-טק, לתוך הראש
אוי מה קרה, נשברה הקערה
לא נורא, נקנה קערה חדשה
תן לו נרגילה לעשן

קינה
שירי לי תפארת מדבר
מה יום מה לילה
שירי לי תפארת מדבר
ותלווי אותי יום ולילה

"אין לך הרבה כסף?" שאלה אותי הפרסומת ברחמים.
"אז אין בעיה, תשקיע רק מאה אלף שקל
ותוכל לקבל תשואה כמו המשקיעים הגדולים :)"

הגות
זה כמו שאתה גר בכפר
עובד תקופה של חודשים
ליל קיץ אחד אתה יוצא עם החברים לקומזיץ'
יש הרבה בשר לאכול, וחמוצים


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
זוגיות
אני יושבת על כיסא המרפסת, מעשנת, ורגליי מקופלות על אוגר
הכביסה. יש מוזיקה מרגיעה ליום שישי. מתישהו תבוא המוזה, תהפוך
אותי ציפור...

היא ואני
"רוח מן הים באה ונגוזה..." אני מדליק את הרדיו, קורא לה לבוא,
אבל היא עוד ישנה, ואני מספיק לגמור את הקפה, לבלוע אומגה 3,
ולהכין לי קפה חדש, ואז נשמעים הצעדים.

הומוסקסואליות
בפונדק דרכים אני יושב ומכונת המוסיקה לתוך המוח שלי עם
ליאונרד כהן, פרנק סינטרה וג'ניס ג'פלין. עוד ויסקי אני מבקש,
תודה רבה. ג'ניפר כבר לא עובדת פה. יש לה כפות רגליים יפות.

אינטרוספקטיבי
יש לך חום גבוה, הקירות מתקרבים לאט לאט למעוך אותך. כמו השמש
היא עומדת מעל לכל השמיים שבעולם, שורפת אותך כאילו היית קבור
בתוך השמש. לקחת תרמיל גדול ולחצות את הארץ הזאת לאורכה
ולרוחבה באוטובוסים גדולים ואכסניות זולות ללילה.

ביקורתי
ואני שומע מרחוק את קול פעמוני מגדלי ההיסטוריה מקנטרים בקול
צוהל ומחריש אוזניים, וביניהם שורקת שריקתו של מלאך המוות
ההולך ביניהם במגל וברדס ונכנס לתוך העשור הקרוב כמו בעל מלאכה
על מפתן בית מלאכתו.

והם חלפו, הנעורים. והם פסחו על פניי בפניהם היפים. והם היו לי
כפר ושדות, והם נמוגו ונדמה לא יהיו עוד. כשאני רואה את פניהן
המאירות של הצעירות, וכאב נדמה אין בהן והן זורמות כמו מים.
ובלילות אני מרחם על עצמי עם צבעים ממסך, סיגריה ויין.

אהבה
שתי טיפות משוגעות אנחנו בתוך הים הגדול. נוגעים לרגע,
ובורחים. את אומרת לי "יש לב מטורף פועם בלב העולם. אהיה לך
יתד בלב הגיהינום."


לרשימת יצירות הפרגמנט החדשות
והכול נעצר. הימים הטרופים ההם כאילו לא היו והלב כאילו מחלים
לאט לאט מדברים שהוא איננו זוכר. והרוח, איזה רוח? ושום כוכב
ושום ירח, רק לבן מאט כמו נשימה של בוקר.

הוא עישן סיגריה קאמל. מגבעת לבד לבנה התנוססה כמו דגל כניעה
על ראשו. ראיתי אותו מסתובב בין הבתים של הרחוב הצר. לא ידעתי
מאין בא ולאן הוא הולך. אבל הוא היה כ"כ קל בהליכתו. נדמה כל
רגע ידאה מחוסר כובד ויפרח לשמיים.

אתה פורש כנפיים לאט-לאט. מתרומם ושומר לאט-לאט. נותן לצרכים
שלך יותר משקל על חשבון תוצאות. ביער לבד הם בוכים כולם, כי
האיש ההוא הלך, וגם המוזה והשמחה ואפילו קצת הדעת נסתלקה.

היא ישבה ואספה את החפצים שלה מהרצפה. גיטרה חשמלית, מאוורר
תקרה, שמפו נגד קשקשים, רולים לשיער, מקבץ דו"חות חנייה,
סיגריות חד-פעמיות, כדורים לשיכוך המחשבה. לא היה לה הרבה מה
לעשות עם כל הזבל הזה.

מים זורמים במקלחת בגלל בורג לא מחוזק. אני שותה את הקפה שלי
ונותן למוסיקה אלטרנטיבית לפוצץ לי את המוח קצת. לא רחוק מפה
יש מלחמה. בצפון - קטיושות.

המים הקרים על הביצים שלי עושים לי זין גדול. היא אוהבת היא
עושה לי זין גדול. ושרה לי גידלתי דגן בגן. וכל היום אנחנו
רוקדים והיא משחילה לי אצבעות וחרוזים על שרשרת לטוסיק, וכשהיא
מוציאה עוד הפעם גדל דגן בגן, והיא שמחה.

אנא עזרו לי ידידיי בשעת צרתי זו. הכאב גדול מנשוא. אתמול,
ואני לא מאמין שאני מספר את זה, אתמול נאלצתי לאונן. פעם
ראשונה אחרי חמש שנים. בדר"כ הקוס שלה תמיד היה כשרציתי,
ופתאום אני עומד במקלחת, כמו לוזר מושתן, ומשפשף את הזין כמו
איזה מסכן.

אני מעשן כפליים ממך. אני מעשן המון. אני אמות לפניך. לכן אני
רוצה הלוויה מפוארת כמו בסרטים של דיסני.




כשוובר מדבר על
ביורוקרטיזציה,
אימפרסונליזציה,
דיפרנציאציה,
ספציאליזציה,
פורמליזציה,
סטנדרטיזציה, יש
רושם ששילמו לו
לפי אותיות...

בזרקור
עדן מימן
עדן מימן

nobody becomes an
artist unless they
have to.



תרומה לבמה





יוצר מס' 71088. בבמה מאז 29/9/06 13:43

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לכלבי אשמורת
© 1998-2014 זכויות שמורות לבמה חדשה