[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה









 Run Lola, Run.


לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
פואנטה
אז רכנתי לנשק אותו על השפתיים, אבל השיער הארוך שהוא כל כך
אוהב הפריע בדרך.
התיישרתי חזרה והפניתי מבטי אל הגומייה שעל ידי הימנית.

אהבה
כשהיד שלו על המותן שלה, הם הלכו לשבת בבית קפה קטן, קרוב
לשוק, בתוך יפו... יפו, היא נזכרה, ועלה חיוך קטן ושובב על
שפתיה...
'בוא, יש לי קיצור דרך' אמרה לבחור שידו על מותנה, ועברה בדיוק
מתחת לבית של ההוא, הבוגד.
האידיוט, כמובן, ישב במרפסת והשתעמם לבדו.

היפרדות
'לעזאזל, למה הוא טוב אלי?' את חושבת בזמן שאת מקלפת את הלק
הכחול מהציפורניים שלך.
כחול, כי רצית לגוון מהשחור המקולף הבנאלי שנמצא לך על
הציפורניים לעתים. ובכחול הזה יש משהו קצת נוצץ, אופטימי משהו.
שונה.


לרשימת יצירות השירה החדשות
תחושתי
בוא נדבר
נחפש מקום אחר
להיות בו עצמנו
להסתכל לתוכנו
רוצה להיות חופשיה, לעוף ולגדול
להביט פנימה ולדעת הכל

בדידות
כבר למדה להחניק את הדמעות, לעצור את הבכי.
לא, הדמעות כבר לא זולגות על הלחי.


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
התבגרות
השם שלך צרב לי את העיניים באדום בזמן שחיכיתי לירוק הגואל.

הוא ואני
החיבוק הזה, שגורם לי לשכוח מהכול.
החיבוק הזה, שבו אני מרגישה הכי תמימה וטהורה שאפשר להרגיש.
החיבוק שמחמם, גם אם לפני שנייה קפאתי מקור.
המגע הזה שלך, שאין לאף אחד אחר.

יש לי רצונות שלאף אחד אחר אין. מצד שני, כשנתנו לי את מה
שרציתי, נרתעתי.
מה הולך איתי?
זה כאילו שאני לא נותנת לעצמי להיות מאושרת.
וזה לא הוא שהרס הכל, זאת הייתי אני.
אני המטומטמת, ואל תגידו שלא. אני כל כך מטומטמת...

לפעמים את כועסת עליי, ואומרת שאני כבר לא מחייכת.
ואת תמיד ממשיכה לומר כמה שאני יפה, ושאת מתגעגעת לחיוך הזה.
מתגעגעת אליי.

היא היתה חזקה, אני זוכר. היא היתה אחת מאלו שתמיד יוציאו מהפה
את המחשבות שלהם מתורגמות למילים, בלי לתת חשבון.

הרהור
או למשל, מה היית חושב עליי אם היית יודע שאני פוגעת בעצמי
כשרע לי?
לא היית מבין שהחתכים שהשארת לי הם הרבה יותר כואבים. כי אתה
לא מבין את הכאב הנפשי שלי, פשוט לא.
אז אתה תתגונן ותאמר שהכאב הפיזי שאני משאירה לעצמי הוא הרבה
יותר נורא.

יסורים
איזה הרגשה זאת?


לרשימת יצירות הפרגמנט החדשות
בטיול הראשון השנה
הייתה לנו גם השיחה הראשונה
כולם היו עם מדי הצופים
ואני לבשתי גרבי ברך עם פסים

כל כך קל להתחבר אליך.
לי קל, רק לי קל. לאחרים זה יהיה קשה, אני יודעת את זה, פשוט
יודעת.
כמו שקשה להיכנס ללב שלי ולהיות אדם מרכזי בחיים שלי, ככה גם
אצלך.
אבל לשנינו קל אחד עם השניה. לא חשבתי שאי פעם יהיה לי חיבור
מדהים כזה עם מישהו.




כאן לא תמצאו
פרסומות סמויות
לקוקה קולה.


תרומה לבמה





יוצר מס' 53908. בבמה מאז 24/7/05 11:42

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לק. טלי
© 1998-2018 זכויות שמורות לבמה חדשה