|
approaching_silence
היא נולדה ב-1979 לתוך אשליה מתוקה של שלום שבדרך.
מאז היא מטיילת בעולם הפנימי שלה, מחפשת לעשות קצת
שלום עם עצמה...
==========================================================
אני מאד מאד מבקשת שתגיבו...
אני לא אוכל לשפר את הכתיבה שלי בלי זה...
תודה!
==========================================================
WHEN THE POETS DREAMED OF ANGELS
She rises early from bed
Runs to the mirror
The bruises inflicted in moments of fury
He kneels beside her once more
Whispers a promise
"Next time I'll break every bone in your body"
And the well-wishers let the devil in
And if the river ran dry they'd deny it happening
As the card players deal their hands
From the bottom of the deck
Row upon row of feudal houses blow away
Medicine for the popular complaint
When the poets dreamed of angels
What did they see?
History lined up in a flash at their backs
When the poets dreamed of angels
What did they see?
The bishops and knights well placed to attack
David Sylvian - SECRETS OF THE BEEHIVE
בפעם הראשונה הוא לא מצליח ללכת לאיבוד ברגע.
בפעם הראשונה הוא עוצר ומסתכל עליה באמת, בוחן כל הבעת פנים
ומנסה להבין מה גורם לו להרגיש כל כך שונה.
.
|
אם הייתי יכולה,
הייתי נועלת את הדלת בחדר הקטן שלך
ומכריחה אותך,
להסתכל לי בעיניים.
|
יקח עוד קצת זמן,
אבל אתה תגיע.
כבר בחרת אותי מזמן.
|
המים שלנו כבר יבשו.
ואולי,
הם חוזרים.
ישטפו את פחדינו.
|
הולכת ישר,
לא מסתכלת ימינה.
לא מסתכלת שמאלה.
|
מכל אהבותיי, מתקת לי
מכל אכזבותיי, כאבת לי
שזורים, נסחפים ופתאום
ההיית, או חלמתי חלום?
|
בחירה קלה, פשוטה
מישהו כבר ישלם עליה
|
רוקמת תוכניות על סדין לבן,
טיפה אדומה מכתימה את נפשי
|
רגע של עונג מתמוסס ברגע של כאב מתוק
רגע של שקט מתפוגג ברגע של שכרון מוטרף
|
שנינו מתפלשים בבוץ הזה
יורים חיצים לכל עבר
והשמש צוחקת
|
בבטן שלי יש איש של מעבר חצייה.
כזה שעומד כל בוקר באותו מקום ומחכה לילדים שיבואו לעבור את
הכביש בדרך לבית-ספר.
|
באת, נגעת וברחת,
כמו גנב בלילה.
ואני מכורה לך.
לעיניים שלך שמרגיעות אותי,
לידיים שלך שמעירות אותי.
ולמילים שלך.
|
הבוקר החלטתי שאני נוסעת לגיא לקחת חזרה את מה שהוא גנב ממני.
הכל היה מצויין עד היום שגיא החליט לגנוב לי את התמימות.
עד היום אין לי שום מושג למה הוא עשה את זה.
|
האור שלה מסנוור, אני מודה.
יש בה כל כך הרבה עוצמה שזה משאיר אותי המומה,
חסרת מילים,
בלי יכולת לזוז.
|
אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
|
הסלוגן הזה
מוקדש למען חללי
הסלוגנים. כל
אותם סלוגנים
אמיצים וחזקים,
בנינו, שנפלו
בקרב כנגד
סלוגנים טובים
מהם ולא נבחרו
לדף האחורי. יהי
זכרם ברוך.
הפאסיבי |
|