|
הים היה רגוע. למרות הרוחות של תחילת האביב, הים כמעט ולא
השמיע קולו. כה גדולה הייתה הדממה, שכמעט ויכולתי לשמוע את
הצופר של האחת הספינות הרחוקות. נראה היה שנמאס לו לים, החליט
לוותר. חדל מלהתרברב בכוחו העצום, הפסיק לנסות למשוך אותם
אליו.
|
תכף יגיע אחר, אמרו לי,
אך אני לא הייתי מוכן להתפשר
הנה מגיע נוסף עדכנו אותי,
אך לא רציתי אוטובוס אחר
|
דורבן קטן פולש לחצרי,
חודר לחיי, מסיג את גבולי.
מימדיו קטנים, קוציו חומים,
מתקרב אליו קצת, הם מזדקרים.
|
בגללי? בגללה?
תולדותיו אינן ידועות.
הוא כאן מאז שאני זוכר את עצמי,
כאן, מאז שאני זוכר אותה.
|
מתענג על הריח,
עוצם את עיניי,
מניח על גבך -
את שתי כפות ידיי
|
לא אעשה זאת לעצמי יותר
אסור לי לוותר
אני נכנע
|
ועד כמה שזה היה מספק אותך,
אין לי ברירה אלא לאכזב
ולמרות שרציתי לחבק אותך,
זה לא מאחר ששברת לי את הלב
|
בונה תוכניות, מתכנת את החיים,
העיקר היעילות, העיקר הביצועים.
מפחד מטעויות, גליצ'ים בתוכנה,
אך באג בחיים הוא בלתי נמנע.
|
אתה פונה למדרכה, לבושה אדום לבן,
צר לי אדוני, אך לא תוכל לחנות כאן
בהמשך הסמטה, מדרכה עם פוטנציאל עצום
אך אבוי! כחול לבן, הכל כאן בתשלום
|
לפני השינה, או קצת אחרי שקמים,
נזכרים וחושבים על אירועים נשכחים.
שני צעדים אחורה, מבט ישר תמיד
פרספקטיבה חדשה על כל מה שהטריד.
|
|
|
אלוהים זה סתם
מישהו שמשתמש
בכל המוח
שלו...
אחד שחושב שהוא
יודע הכל. |
|
