|
כאוסף מהלך של גנים
מפוענחת כמעט עד אחרון תאיה,
סיגלה לעצמה שקיפות כדרך השרדות.
|
אישה חרוב, אישה אתרוג,
אישה תפוז -
|
הצטרפי אל העננים במסעם
פנים רבות להם. ראי.
לימדי
|
בקילומטר השלישי השמש כמעט שקעה
והגלים פיסלו לחוף רגליים
|
נוגעת בבגדיהם, מגששת
מחפשת קירבה
שתיקה מטונפת קורעת חלונות באוויר,
בדממה.
|
"שלום עולם" הוא צועק מבעד לחלון,
וכל ילדי השכונה צועקים אליו חזרה:
"שלום יוסי".
ויוסי מאושר.
עולם אוהב אותו היום.
|
את אומרת "פרח אדום" במבטא מתגלגל לו
אל עבר כביש, ופסים לבנים מתרוממים
מאספלט לוהט, חשים אל הצל.
|
זה היסב הראש
המעצב דמותי בת-עצב
מלמדני להביט אחור
מתוך רגעה ונחת.
|
אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
|
|
"אתה יודע מה
הגובה של
היטלר?"
"מה?"
"בערך כזה"
(להזיז את היד
בצורה של 'הייל
היטלר' ולחכות
שהשומע יקלוט את
הבדיחה ויצחק.
אם הוא אינו
צוחק, פנה לע"מ
42)
מתוך המדריך של
שלמנאסר לסיפור
בדיחות, "השמש
היוקדת על עץ
האבחושים
הגרוזיני". |
|
