|
"ואין קץ לילדות שחלפה, כך פתאום"
ריפוי בכתיבה מגיל ארבע עשרה
מכל חוליי החיים.
ובעצם, אתם כבר מכירים אותי.
אתם יודעים שאני לא עד כדי כך דרמטית
מה נותר.
אתה מפשיל ממני את החוטיני, ואני מפשקת את רגליי, להקל עליך.
אתה מרגיש ברטיבות ובחום הלוהט הבוקע ממני.
אתה מעביר את לשונך אל הדגדגן.
אתה משחק איתו, נוגע-לא נוגע, מנשק, מלקק, וגופי רוטט.
|
לא נראה כאילו הוא מרגיש שלא חזרתי.
אני יוצאת החוצה, ממורמרת.
אישה בת שלושים כמעט, לבד לבד בעולם.
מנסה לעבור את הכביש, אף אחד לא עוצר.
אופס--- תאונה.
חבל.
|
ואז הוא נפל.
פתאום.
וליבה חלש.
|
ואין לי חרוזים,
ואין משמעויות נסתרות.
לפחות בינתיים.
|
העפת מעליי את תחתוני בגד הים שלי, וקירבת אותי אליך.
הרמת אותי באוויר. אני עצמתי עיניים. נכנסת אליי, כולך, אל תוך
גופי ואל תוך נשמתי.
קרעת אותי, הרסת אותי, הרגת אותי. רצית אותי וקיבלת אותי. את
כל כולי.
|
מה אני? איזו מפלצת שליטה? חייבת להשיג כל דבר שהוא בבחינת
בלתי אפשרי.
כל מה שקל לי מדי, מעורר בי שאט נפש. אם אין אתגר זה לא
מעניין.
חייבת להוכיח לעצמי שאני הכי הכי. שאני יכולה להשיג כל דבר
שאני רק רוצה.
שאפילו חברים הכי טובים אני יכולה להרוס...
|
כבר לא סתום
כבר לא ברור
כבר לא ידוע
כבר לא אטום
|
חם בלשון.
סחרחורת.
אני עוצמת עיניים, מאבדת חושים.
נעלמת.
לוהט לי במורד הגרון.
ועכשיו בבטן.
|
|
|
ביסקסואליות היא
דרך להכפיל את
סיכוייך לדייט
בשישי בערב.
הביסקסואל מטעמי
נוחות |
|
