|
כך יברך הוא את ילדי מקדשיך
כך ישמור על כל צלילי פעימותיך
|
שנים עוברות סתם
בלי כל החלטה, שפויה
סתם כך את עוברת
|
הסוף אולי טוב
עננים שטים מעל
מול כל העולם
כעלה נידף ברוח
אני הולך על חוט דק
|
יונק פחד וייאוש מבלוטות שמחה נמקים, אולי
מיתר מים כמו פרחים בשלולית טובעים.
|
ברק תשוקה כהלם קרב מגיח
ליל אהבה על פרוות שטיח
בחורבות עיר ושמה רפיח
|
והימים נולדים מחדש
עטופים זיכרונות שנשרו ונפלו
השמש כמו חלבון ביצה צהבהב
נושק לפסגות תלים רחוקים
|
הרהורי סוף הלילה
זהו סוף העולם
על סף התנגשות
מעל סף הכאב
שירד כבר מזמן
|
גם אני לא מאמין
לדברים שכתבתי
לבנאדם שהייתי
ולעולם לא אחזור להיות
|
זמן זה כל מה שיש לי
עם שוטטות במפגש לילי
הביאו לי את הגעגוע
שמקרקר בבטני
|
יש לי יותר מחמישים אלבומים
ועדיין אני שומע רק חמישה
אין לי אהבה כבר עשרים ואחת שנה
ועדיין אני מחפש אותה
|
עד שהגעת אליי והלכת לי
כאילו כלום כאן לא קרה
לילות שלמים ללא טל
סתם כך, עוברים
|
עומד אני מעל ביתך
דומע מעל הקבר
|
לעת ערב שלושה ישבו
מול ענני סרטן גבוהים
|
אולי כדי להשאיר תפילה אחרי לכתי
חסרת שם חסרת מען
כותב על שקיעות וזריחות
מיפה את נוף יומי
|
ירח מלא מחמם את גבי
מטפס על ההר
עולה על השביל
מהלך בכבדות
הלוך הלך אנוכי
הלוך הלך אני
|
אוויר קר מתוק מריקבון דת מטריף את דעתי
ואת אינך יודעת שאת אהובתי
|
אוויר קר מתוק מריקבון דת מטריף את דעתי
ואת אינך יודעת שאת אהובתי
|
עננים כבדים
נחלים אקראיים
אהבות נושנות
בביתך החום
|
בין אם אני שייך
בין אם אני הבן שלך
זה לא אכפת לך
עיר במבול טובעת
העיר שלנו בחורף דומעת
עיר אהובה
|
חוזרים ביחד
למוצב שריון הצב
מורידים
את הזקן מהפנים
את אבק הנעלים
מנקה את הצעצוע
חוזר לישון שוב
|
כמו חתולה מנומרת
שמלקקת פצעה פתוח
את יושבת ערומה וערמומית
|
מקדקודה הלבן של הארץ
צופה אני צפונה
על עבר קו היורים
|
מקלף את בגדייך בסכיני ידיי
זעת יומך ניגרת באפי
שט בין מעיינות אישה
|
לילה יורד שוב
יורד על העיר הזאת
ושוטף בסגול
כך ללא קול אני נופל
נופל אליך נופל
|
יצאתי לקרב לא מוכן
ואת כבר ביצרת את חומותייך
לקח לי זמן לסגת ממך
|
בשקט בשקט בין הרעש הלבן
אני עוזב לברר איכן אני נמצא
|
האושר בא בגלי זעם
חולף מהר לפני צאת הנשמה
|
האם את מחוכמת?
תמשכי את תשומת לבי לאורך זמן?
תדעי איך לא לכבות אותי?
|
אל הארכיון האישי (13 יצירות מאורכבות)
|
|
"האם זוהי
תשובתך
הסופית?"
שמואל
איציקוביץ' מנסה
להפליל את
אדולף. |
|
