|
merilyn monroe
בעיניים דומעות פסע לו לאט, צעדיו הכבדים כמו הכו את האספלט.
הרחוב היה צר, חשוך, טחוב.
הוא לא חשב על כלום ולא רצה לחשוב. הוא רצה להעלם, לבו פעם,
ופעם בחוזקה, אבל הוא הרגיש מת. מה שהיה, לא יחזור לעולם
והשקט... השקט...
|
זה היה ונגמר
וכבר לא נשאר
מי
|
|
|
אסור לשכפל,
להעתיק, לצלם,
להקליט, לתרגם,
לפקסס, לשדר
בלווין, להפוך
להירוגליפים,
לחרוט, לפסל,
לפרזל, לצייר,
להחסין במאגרי
מידע כל חלק
שהוא מסלוגן
זה.
ארטיקרחלב ברגעי
עליונות על כל
האנשים האחרים
כרגע שרואים את
הסלוגן. |
|
