בעיניים דומעות פסע לו לאט, צעדיו הכבדים כמו הכו את האספלט.
הרחוב היה צר, חשוך, טחוב.
הוא לא חשב על כלום ולא רצה לחשוב. הוא רצה להעלם, לבו פעם,
ופעם בחוזקה, אבל הוא הרגיש מת. מה שהיה, לא יחזור לעולם
והשקט... השקט...
סבתא שלי קיבלה
היום צ'ק ממשלת
גרמניה ובתוכו
התנצלות על
העוול גם בזמן
המלחמה וגם על
הלנת הכסף למעלה
מחמישים שנה,
אני אומר כל
הכבוד למערכת
התעמולה הנאצית
שמאז ועד היום
לא מפסיקה לעבוד
כמו שצריך.
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
