[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








"They say it's the last song
they don't know us, you see
it's only the last song
if we let it be"

dancer in the dark-



זהירות
חומר רדיואקטיבי




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
סופני
רבים מעולם לא פתרו את תעלומת הפרחים המחייכים אשר בבית העלמין
של העיירה וויטקליף.
שנים על גבי שנים, כל פרח ועץ בעיירה לא זכה לחיות יותר מ-24
שעות, וזאת מפני שהאדמה בוויטקליף כה קרה ונוגה.

סוריאליזם
אני הופכת למכונת עינויים אנושית.
תא מתכתי נוקשה של סאדיזם פוטוריסטי.
אני מצלמת אלפי תמונות של מקררים.


לרשימת יצירות השירה החדשות
ג'ננה
היא לא טובה
ולא יודעת איך
ללעוס

ייסורים
היום בכי-תי מריח של כביסה

צמד שירים
אהבה-
אהובתי מתכסה
בשמלת פרפרים
ונמה שנת ערביים

הומור
הייתי מלמדת משמעת
אמיתית

מקבר
אחותי היפה
שיער חום, חלק כמשי
פסים זהובים כשל מלאכית

הומור
והכנסתי אותה לתוכי

את גופי הענוג
אטביל וארחץ

שואה
באירופה הצחה
חיממתי מים לקפה

פוסטמודרניזם
ואת יודעת שאת משגעת את עצמך

מקבר
אנטומיה קוראת לי
לשחק את המשחק
לחבר ולפרק

פוסטמודרניזם
בתוך סיר לחץ ענק

כאב
ריחות מעוררים
את בתוליי

באר הייאוש
מה ריקה היא ממים,
ריקנותה אינה ריקנות שלווה
ריקנות רועשת מלחמה,

אינטרוספקטיבי
דלתות כתומות ודממה

מחאה
אני בורקס

וציפורניים גסות
אוחזות-אוחזות ולא מרפות
בליטוף משחדות

הלומת חלחלות
לבושות מגע זר

ניכור חולני במסווה של גוף.

טרילוגיה
בגן האפרסקים
לוחשים

טרילוגיה
בגן הסביונים בוכים
לאדמה
קוראות אלף ציפורים- סכנה

ייסורים
כמה שרציתי
לחטא באלכוהול
לטבוע בים

פוסטמודרניזם
הלכתי לרופא
כדי להפטר מהדכאון
אמר לי לאמץ ילד
אמרתי

ג'ננה
תלס השמן ותלס הרזה
משחקים אצלי בפרופורציות של
אונות המוח אשר מתכווצות לנוכח
שיעור נקודת הג'י

ביעותי-ביעותים
חילופי זוגות עיניים
טרגדיה בעשרה נעלמים

פוסטמודרניזם
אתה ההולך ברחוב
אתה מגדל אותי

ואולם ציורי הדם המוגז
מוצגים לעיניך כתווית

אהבה
אגזוזים מגרים

גורל
הסוער והמתעופף ברוח

חלום
אבק בפה

ארספואטיקה
עוד חריזה אחת ואשתגע
כמו בשר סוס אני אוכל
את כל השרירים

וידוי
מבחינה בטעם שונה
טעם זר אותו הכרתי מקרוב
רעל כימקלי.

צא ממני רעל כימיקלי.
צא.

אהבה
וישלח את מפלצת הקלונקס להדביק לשוני לחכי
ולא אשכחך.
ויעז ויקח את אדי הניתוק ויתערבלו שם
בכיווצי לבי וכל המילים שם ויפלו בין השסתומים.

פוסטמודרניזם
אם רק מתחשק לאכול יונים אפשר לעשות זאת
כי אם עושים זאת אוכלים יונה

תחושתי
עלים של פחם

ת"א, הרי הזמנה:
עוד אחוזים בדם
מנה כפולה עשן במוח
מציאות מתקתקה האביסי

מחאה
את רוצה לחזור אל 1905
לאפר על שיערי טבק עתיק ורומנטי
כמו שעווה על מכתב
וחמאה אנגלית מהודרת

מלכת הלבבות,
אני שאלתי שאלה
פילוסופית פשוטה
ואני הכושלת, הלוקה

חלום
רוקדים
לצלילי מוסיקה מתכתית

חמשיר
זה מסוכן

קצרצר
יודעת לנענע

אכזבה
בפח האשפה של רחוב הקישון מספר 56
הושלך לבי על מגש זהב טהור
שם בראש הערימה
ואז עמוק בקרקעית הצחנה

על עננת ריטלין היינו חבוקות
מרחפות על הספה
כקרע ברצף החלל והזמן

אכזבה
הסיגריה בין שפתותייך

כמיהה
חניטה מהוקצעת

פוסטמודרניזם
אתבוסס בערימת שחת

אני ראיתי את המוות החי
בתוך ארון הבגדים

אלגוריה
ליד הנחל,
הרדופי שינה

מצב
שוזרת משפטים קלושים וחצאי מילים
מבשלת אט-אט
אש קטנה
ללא שמן.

לו היינו תכנית
לבטח הקיר הרביעי
היה אז זועק

מקבר
מי אתה
אשר צועד אחרי ברחוב
בלילות הקרים של הקיץ.

אלגוריה
הזמן הוא תפאורה מתקתקת
והכל מתבלים ומגישים לצופים
הכל הם בולסים ורוצים להרגיש את
שבבי העץ בכפות רגליהם

פארודיה
את אוהבת
איך שאני אוכלת
לך

פוליטית
כבר לא יודע דם

פוסטמודרניזם
תזוזה,
אני במקום.
בר: נשים, קולות רמים, צחוקים.
אני, לבד.


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
אולי זו מילה שמורכבת משלוש אותיות אהו"י

אורבני
כמה עולה מנה פלאפל? בעצם, אני לא רעבה.
אני אספור את הלבנים. שתיים, ארבע, שש, שבע, שתיים, חמש, שלוש,
אפס.

חוסר אונים
והם לא מלטפים בכלל


לרשימת יצירות הפרגמנט החדשות
וחצאי פרצופים אוכלים שסק

אינסופית נראית הגלות
כאינספור מודעות התלויות מעל ענני שלכת




אל הארכיון האישי (7 יצירות מאורכבות)
גם התינוק של
במבה משתמש בקרם
שיער של נטוראל
פורמולה


תרומה לבמה





יוצר מס' 3001. בבמה מאז 10/5/01 10:20

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לג'ולייט אוף דרקנס
© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה