|
"They say it's the last song
they don't know us, you see
it's only the last song
if we let it be"
dancer in the dark-
זהירות
חומר רדיואקטיבי
רבים מעולם לא פתרו את תעלומת הפרחים המחייכים אשר בבית העלמין
של העיירה וויטקליף.
שנים על גבי שנים, כל פרח ועץ בעיירה לא זכה לחיות יותר מ-24
שעות, וזאת מפני שהאדמה בוויטקליף כה קרה ונוגה.
|
אני הופכת למכונת עינויים אנושית.
תא מתכתי נוקשה של סאדיזם פוטוריסטי.
אני מצלמת אלפי תמונות של מקררים.
|
היא לא טובה
ולא יודעת איך
ללעוס
|
היום בכי-תי מריח של כביסה
|
אהבה-
אהובתי מתכסה
בשמלת פרפרים
ונמה שנת ערביים
|
אחותי היפה
שיער חום, חלק כמשי
פסים זהובים כשל מלאכית
|
את גופי הענוג
אטביל וארחץ
|
באירופה הצחה
חיממתי מים לקפה
|
ואת יודעת שאת משגעת את עצמך
|
אנטומיה קוראת לי
לשחק את המשחק
לחבר ולפרק
|
באר הייאוש
מה ריקה היא ממים,
ריקנותה אינה ריקנות שלווה
ריקנות רועשת מלחמה,
|
הלומת חלחלות
לבושות מגע זר
|
וציפורניים גסות
אוחזות-אוחזות ולא מרפות
בליטוף משחדות
|
ניכור חולני במסווה של גוף.
|
בגן הסביונים בוכים
לאדמה
קוראות אלף ציפורים- סכנה
|
כמה שרציתי
לחטא באלכוהול
לטבוע בים
|
הלכתי לרופא
כדי להפטר מהדכאון
אמר לי לאמץ ילד
אמרתי
|
תלס השמן ותלס הרזה
משחקים אצלי בפרופורציות של
אונות המוח אשר מתכווצות לנוכח
שיעור נקודת הג'י
|
ביעותי-ביעותים
חילופי זוגות עיניים
טרגדיה בעשרה נעלמים
|
אתה ההולך ברחוב
אתה מגדל אותי
|
ואולם ציורי הדם המוגז
מוצגים לעיניך כתווית
|
עוד חריזה אחת ואשתגע
כמו בשר סוס אני אוכל
את כל השרירים
|
מבחינה בטעם שונה
טעם זר אותו הכרתי מקרוב
רעל כימקלי.
צא ממני רעל כימיקלי.
צא.
|
וישלח את מפלצת הקלונקס להדביק לשוני לחכי
ולא אשכחך.
ויעז ויקח את אדי הניתוק ויתערבלו שם
בכיווצי לבי וכל המילים שם ויפלו בין השסתומים.
|
אם רק מתחשק לאכול יונים אפשר לעשות זאת
כי אם עושים זאת אוכלים יונה
|
ת"א, הרי הזמנה:
עוד אחוזים בדם
מנה כפולה עשן במוח
מציאות מתקתקה האביסי
|
את רוצה לחזור אל 1905
לאפר על שיערי טבק עתיק ורומנטי
כמו שעווה על מכתב
וחמאה אנגלית מהודרת
|
מלכת הלבבות,
אני שאלתי שאלה
פילוסופית פשוטה
ואני הכושלת, הלוקה
|
רוקדים
לצלילי מוסיקה מתכתית
|
בפח האשפה של רחוב הקישון מספר 56
הושלך לבי על מגש זהב טהור
שם בראש הערימה
ואז עמוק בקרקעית הצחנה
|
על עננת ריטלין היינו חבוקות
מרחפות על הספה
כקרע ברצף החלל והזמן
|
אני ראיתי את המוות החי
בתוך ארון הבגדים
|
שוזרת משפטים קלושים וחצאי מילים
מבשלת אט-אט
אש קטנה
ללא שמן.
|
לו היינו תכנית
לבטח הקיר הרביעי
היה אז זועק
|
מי אתה
אשר צועד אחרי ברחוב
בלילות הקרים של הקיץ.
|
הזמן הוא תפאורה מתקתקת
והכל מתבלים ומגישים לצופים
הכל הם בולסים ורוצים להרגיש את
שבבי העץ בכפות רגליהם
|
את אוהבת
איך שאני אוכלת
לך
|
תזוזה,
אני במקום.
בר: נשים, קולות רמים, צחוקים.
אני, לבד.
|
אולי זו מילה שמורכבת משלוש אותיות אהו"י
|
כמה עולה מנה פלאפל? בעצם, אני לא רעבה.
אני אספור את הלבנים. שתיים, ארבע, שש, שבע, שתיים, חמש, שלוש,
אפס.
|
אינסופית נראית הגלות
כאינספור מודעות התלויות מעל ענני שלכת
|
אל הארכיון האישי (7 יצירות מאורכבות)
|
|
השאיפה שלי היא
לכתוב כ-15000
סלוגנים, שבכל
סדר שייקראו,
יהוו רומן
הסטורי-אפי רחב
יריעה על משמעות
הקיום ללא מטרה
הנעלה מן החיים
עצמם, כאבטיפוס
המנחה את מעשי
עשרות הגיבורים
לאורך העלילה עד
לפרטי הפרטים
הקטנים של פכי
החיים
היומיומיים, או
לחילופין להרויח
מלא כסף
חרגול בראיון
בלעדי לרדיו
במה, בזמן
הפרסומות |
|
