|
כותבת ואוהבת לכתוב למגירה וכעת רוצה לחשוף את
מגירות ליבה.
אהבותיי אוהבות אינסוף אלומות אור אני אורגת אותן אפילו אם
איבריי אילמים
|
הידיים שלך עדינות כאלה
אוחזות כאלה
מרגישות אותי
וכשעמדתי כבר מספר פעמים
|
טיפטפתי את עצמי לדעת על הרצפה
|
|
|
האנושות זה חרא
של עם.
יעקב פופק |
|
