|
כותבת ואוהבת לכתוב למגירה וכעת רוצה לחשוף את
מגירות ליבה.
אהבותיי אוהבות אינסוף אלומות אור אני אורגת אותן אפילו אם
איבריי אילמים
|
הידיים שלך עדינות כאלה
אוחזות כאלה
מרגישות אותי
וכשעמדתי כבר מספר פעמים
|
טיפטפתי את עצמי לדעת על הרצפה
|
|
|
חבר שלי אמר לי
משהו על לאה
רבין, והוסיף
זכרונה לברכה.
שכחתי לגמריי
שהיא מתה. אולי
בגלל שהיא
מההתחלה הייתה
מיותרת.
אחד ברגע של
התעלות. |
|
