|
המציאות רדומה לבדה בקבר ,והולכת עצובה בחלום של
הטוב ביותר. המציאות רוקדת לבדה בשקר ובכיסה ישנה
אהבה ואושר, אלוהים של פנטזיות, מלחמות ושירה...
נשמות לא מודעות
חוטאת בתוך עולם של מבוכים
בני אדם הם לא חיות
יש להם תאים שכליים
|
השיר פרח באמצע מלחמה,זה מראה שלא הכל אבוד...
|
כשנשמתנו נפגשות אחרי זמן
שלא הרגישו זה את זו...
כשגופנו מתחברים אחרי זמן
שלא ליטפו זה את זו...
|
לא אתן לשד השחור לפרוק את רוחי
|
|
|
הגדולה של י.
פופק נמדדת
באחוזים.
מבקר. |
|
