|
148863173
ילידת 66 כי דרך השירה
זו הדרך שלה - כי כשמילה נכתבת
כמו טיפות של גשם
אות ועוד אות
מילה ועוד מילה
מתחברות לשיר
הלב הרגש ההגיון
אהבה לך
לב
אהבה אני
אותך
אהבה אני ואתה
ביחד
|
היא יכולה להבין
מאיפה זה בא
לא תופסת
לא נוגעת
|
פריטת מיתר
ואני ניגון ללא מילה
אתה ואני צלילים
|
כשאגדל, רוצה להיות ציירת
כשאגדל, במשיכת קולמוס
אולי אהיה משוררת.
|
בקצב הסלסה רוקדת
שמש וים היא אוהבת
נוסעת בדרכים שונות
לומדת להכיר עוד ועוד
|
אמרו שיש אמת באהבה
אתה כאן לחלומות
נותן לי כל שצריכה
הלואי שנמצא את החופש לנצח
דיברת על אתמול ומחר
על אושר ושמש שוקעת
|
כי שם שלא ממש נדע
קופידון יורה חיציו
במקום בו אתה ניצב
|
תמיד לבד יושבת
תמיד רק מקשיבה
|
גשם בחוץ אל תרוץ
רוח מנשבת לוחשת לי פרידה
שיר אהבת המולדת
|
השמש זורחת לי בלילה
הירח והכוכבים מדליקים לי את היום
הים כל כך לוחש
|
יש המון מה לאמר
אין לי צלילים
|
ככה הלכתי בשבילים
שהובילו אותי לשום מקום
ככה אספתי לי עלים
עם גוונים של כתום
|
הדפים שוב ריקים
פקח את העיניים
וראה אני כאן ממש לידך
|
לכמה רגעים מביטה אלייך
האיש שאני כל כך אוהבת
|
כשהכעס נגע בי ועצבות תפסה
את מקומו של הצחוק רציתי לבכות
|
לא כמו בלרינה לא נעל עקב
רק שרה לי שיר חדש בלב
|
כחול עם כחול
מתמזגים מול החול שקט
|
כשעצוב אני כואבת
אז למה לא בוכה
כששמח אני צוחקת
|
צליל מקוון הוא שר לה
נשיר לנו שיר ידידות
|
מיתרי הקול הם לפעמים דממה
מיתרי ניגון עם נשמה
|
ענוגות הן ידייך
המלטפות שערי
|
מילים הן קסומות
לפעמים הן מקלט
לפעמים הגיגים
|
שאלתי שאלה
רגע לפני שנעלתי את הדלת
לא קיבלתי תשובה
|
אם נדע לאהוב
אולי נצליח לשנות
את מחול הדמעות
|
נסחפת אל חלומותיה
אישה בפינה ירוקה
ומיים זורמים
|
בעולם של בלגן
בתוך מוח בורגני
בתוך גופי בנשמתי
מטורפת שפוייה
של עולם הזייה
|
דבש - זה מה שנשאר לחולמי החלומות
|
היום הוא לא יהרוג אותי
היום את חיי אבנה מחדש
ואותו אשכח כן אשכח
ולא אסלח
|
כל מה שרוצה זה אביר
שיבוא וייקח אותה
למקום בו הזמן עצר מלכת
|
כשתושיט את ידך
לאסוף את שבריי בדידותך
יאספו שוב חייך כמו פאזל גדול ולא ריקנות
|
הירח מציץ מהחלון
הכוכבים לוחשים לישון לישון
|
אמרת לי ללכת
אמרתי תישאר
אתמול הייתה שלכת
היום זה יום אחר
|
חיוך מתוק
חיוך מלוח
צחוק מתגלגל
עף לו ברוח
|
כשאומרים שלום אני לא ממש מבינה
כי כשלא חוזרים נשארת רק תמונה
|
החורף כבר כאן
לאסוף פטריות בגשם
לפגוש את הקשת בענן
ולנפנף לקיץ לשלום
|
עולם שונה ועם כל זאת
גם הבן אדם משתנה
|
אל הארכיון האישי (2 יצירות מאורכבות)
|
למה תמיד הדברים
הכי מטומטמים
יוצאים
מהפה שלי?
דובי
דוברמן הממורמר
(לא זה שנדרס,
זה שממורמר) |
|