| 
    
    
	
      
 
 גם עכשו 
כשצוארי הארוך לבן 
ומשני צידי הנהר 
נשלחות כפות ידים מתוחות 
שאצבעותיהן פתוחות 
אל הצואר מעורר התשוקה  - 
אני שומעת כל הזמן 
כמו תפילה עתיקה: 
"פק - סתלקי - מכאן -   
פק - סתלקי - מכאן - 
פק - סתלקי - מכאן".  
 |  
 
 
  
 
 |    
   
        
          | 
                
 חופשי זה! 
חופשי זה לגמריי 
לבד! 
 
 
 
 
 
 
יגאל עמיר, אסיר 
בודד בפרדוקס 
תמידי!  | 
         
       
  
 
 
	  
      
  
 
 
  |