|
גם עכשו
כשצוארי הארוך לבן
ומשני צידי הנהר
נשלחות כפות ידים מתוחות
שאצבעותיהן פתוחות
אל הצואר מעורר התשוקה -
אני שומעת כל הזמן
כמו תפילה עתיקה:
"פק - סתלקי - מכאן -
פק - סתלקי - מכאן -
פק - סתלקי - מכאן".
|
|
|
הוא לקח לי
דגימת רגש
מהלב
טבל אותה בקפה
טבל אותה
באלכוהול
והחזיר |
|