|
ג'ודי פן היא אחותו הקטנה של פיטר פן. ובדיוק כמוהו
היא מסרבת לגדול.
היא תסחוף אתכם אל תוך מערבולת האהבה שהיא אינה
מכירה.
אלה הם רק תמצית משיריה...
אם תאהבו היא מבטיחה שלא לאכזבכם.
והכי חשוב: לעולם אל תפסיקו לאהוב.
שלכם באהבה ג'ודי פן.
הסיפור הזה נועד להבהיר לכלל קוראי הבמה שהצורך האמיתי באהבה
הוא מישהו שיגרום לנשמתכם לחייך גם ברגעים קשים ולא רק ברגעים
קלים. יופי חיצוני נעלם בשלב מסוים ומה שנשאר הוא היופי
הפנימי.
|
אומרים שחיוך זה משהו שבא והולך, לא אצל כולם....
|
באתי אליו בוקר אחד. ידעתי שאני חייבת למצוא תשובות.
|
זה מוזר... לחשוב שפעם באמת הכרתי אותה. היום אני בקושי מזהה
אותה כשהיא מתקרבת אליי. מי היה מאמין שהמצב התדרדר לזנות
שכזו? אני בטח שלא.
|
ley next to me tonight
don't you let go of me
i'm lying helpless sicking your arms
be my shelter be my true love tonight
|
Underneath reality our love is possible.
If you look beyond what you can see
|
I once read that I was wrong
.Somebody actually spend his own time reading my stuff
|
This will be the last poem I'll ever write
This will be the last love I'll ever feel.
Some say "I love you" but they don't mean it.
I'm not like them... I'm real.
|
there is one thing I want to do,
I want to wipe out the tears for you.
|
it's for some time now
that i can't write a poem.
at first i thought i'd lost it
|
אין לי מילים והמצב די מוזר
לבחורה שכמותי לא להגיד שום דבר.
|
היא ישבה בספסל ראשון ברכבת
מחכה לשקוע בנוף
|
בין הסדינים,
ככה אתה רוצה אותי, נכון?
|
השמיים התקדרו בבת אחת.
היה נדמה לה שזהו סוף העולם.
|
כל אחד טוען שאי שם בעולם נמצא החצי שלו
|
פעם ידעתי לכתוב שירים
פעם הייתי מסוגלת למצוא את עצמי רושמת בלי סיבה
|
אל תבטיח שתשמור על עצמך!
תקיים!
|
כבר אין מילים.
מעולם לא האמנתי שאגיע למצב הזה.
ואין דמעות.
אבל תמיד אין דמעות עד הלילה.
הדמעות באות אצלי רק בלילה.
רק בלילה.
|
ליגה. יש לנו יד על הרגל.
סבבה מתי היא תעבור למקום אחר?
כבר חודש שהמדבר שומם
ועדיין הקצב שלנו לא ממהר
|
ילדה הולכת לאיבוד
פוגשת נערה
פוגשת אישה
ואז פוגשת מסך שחור.
|
הכרתי פעם מלאך.
האמת השתקפה בעיניו הכחולות.
|
אבל הוא טעה, הדמעות רק המשיכו לזלוג
ואולי כך זה צריך להיות, אולי אין צורך יותר מדי לדאוג.
|
עצמתי את עיני
סרבתי לראות את אוויר העולם המוזר הזה.
|
זה לא טלנובלה אלה הם חיי
והאהבה שלי... האהבה שלי היא פרי אסור.
|
איך יודעים לזהות שזה זה?
....
ככה יודעים שזה זה.
|
אני מנסה לרשום... שוב
אבל אין לי מילים.
אני מנסה לנשום... שוב
אבל אין לי אוויר.
|
אני שונאת את החיוך שלך
ואיך שאתה צוחק.
שונאת את העיניים שלך
שמתכווצות כשאתה מחייך.
|
על אותה גבעה של אושר
עטופה בנדנדות גלגל
שם היטב בחוסר
מצאתי את אותו הגל.
|
אדם בא לעולם באיזו מטרה? ובכן... יש כמה סוגים של תינוקות:
|
זה היה ביום קיץ סגריר. הודעת לי שאתה עוזב. לא בכיתי. אני הרי
לא בוכה. אני חושבת שבתחילה לא הבנתי, אולי לא רציתי להבין.
עזבת ככה ורק מאוחר יותר הבנתי איזה חור נשאר בליבי.
|
מדהים לחשוב עד כמה החיים יכולים להיות מוזרים. יום אחד אתה
שקוע בדמעות של דם ובשברון לב עמוק, ויום אחרי אתה מחייך לעבר
השמיים הכחולים סתם, בלי סיבה... לפחות ככה זה אצלי.
|
|
|
איך קוראים לזכר
של התולעת?
תולע? |
|
