[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה










הכותב הוא גבר בשל, אשר בוחן את מציאות-חייו מתוך
תובנה כי נדרש "האומץ להכיר ולחוש לעומק" לצורך
"הגנה
עצמית" של תודעת עצמו וגיבושה.
על כן משתמש בשירה כבספינה של "מגלה-עולם" לחשוף
קשר סמוי בין נפרדים, לכאורה.
כי בשלב שבו נבחרה דרך-החיים והוסר איום הפקפוק
כחוויה
מעצבת, עברה ההתבוננות למצב- "על-שיפוטי"- שהוא
"מעבר לטוב ולרע" ומתמקדת באנושי לבדו, על הקשריו.  
 
הבחירה בשירה כמדיום נובעה כהגדרת עמיחי מהיותה
"עצלות נשגבה" של הכותב, אך יחד עם זאת מהווה קרן
לייזר לניתוח, לאלו שהיריעה המילולית שלהם קצרה
בזמן.




לרשימת יצירות השירה החדשות
הגות
אדם מתוך השקט.
הוא אנוש חדש:
בדרכים לאהוב.
באויבים להילחם.
ברעשים להיבלע

דיאלוג
אמרת: קרב אלי,
הסר משקפי-המילים,
לראותי.

יחסים
גדל העץ.
לו שבט -פראים חיי-
הייתי בצעקה,
מטיחה אל הקרקע
את עיצי האהוה.
בצעקה.

וילדי מציץ מתוך
צללית אביו,
מסמיק את יופיו
אל העולם.

הרהור
מה נותר למחשבות
מלבד לשוט ברפסודה של מילים
בים בלתי נראה
כשרוח הרהורים נושבת במפרש.

שכול
נושק לאישה ויוצא אל הלילה
אל חבריו שלא יראו אור יום.

כמיהה
ומותר להתכסות תוגה,
לתהות על חוקיות החשיכה,
כערפל.

אהבה
עין כרם מפותה יהלומים
ולשונך מלקקת טיפות
מן האויר.

הגות
קח אותי אל מקום
השאלות הגדולות.
שא אותי מעברן
של הגדרות.

נוסטלגיה
גם הרוח גם קלידים,
כשהיינו ילדים
וראינו צפורים
ועפנו במרומים
והיינו כה קרובים
לאהוב את אלוהים.

אהבה
בנפשו אחזה
התכלת.
עזה ממנה אין הכיל.
זו התכלת, ממנה עולם מתחיל.




ירושלים לא
נכבשה. היא
שוחררה!









(יוסוף תוהה
ביום ירושלים)


תרומה לבמה





יוצר מס' 50525. בבמה מאז 16/5/05 14:15

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ליוסף איזנשטדט
© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה