[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה











לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
חוסר אונים
הגשם היה אכזרי, כמו אבנים על הראש. הוא נכנס הביתה והתנשם
בכבדות. הוא שמע אותה שוכבת במיטה, מעשנת. "את לא יכולה לעזור
לי כאן?" הוא קרא אליה בתוכחה, "זה לא כיף כל התוהו ובוהו
שהולך בחוץ," היא לא ענתה.


לרשימת יצירות השירה החדשות
פואמה
אז זה היה ברור,
הרי כולם ידעו שהוא יתחרפן בסוף
כל היום בבית, כותב
בקושי רואה בן-אדם

קינה
הוא יתאבד כנראה
אמרו לי את זה לפני הרבה זמן,
אולי עוד לפני שהוא נולד

מצב
יש לו צריבה חזקה בבטן, אני חושב שזה נובע מאנרגיות שליליות
כן, ברור שגם מסיגריות, ותזונה לקויה, אבל בשורה האחרונה -
אני חושב שזה נובע מאנרגיות שליליות
כאילו, הוא מתעורר בבוקר, וטראח - מה עכשיו?

פואמה
מה הולך בימים אלה,
בשערי העיר, ליד המזרקה,
איפה שממוקם סניף הדואר
הרבה בלגן של מי אני מה אני

מינימליסטי
וואו, כמה היא יפה
היא נראית אחת כזאת שיודעת להיות גם טובה וגם רעה,
אבל תמיד צודקת בעולם לא צודק
שהיא יודעת שהיא זיוף, אבל השלימה עם זה

ג'ננה
עם שלושה או חמישה עיניים פוזלות
ומחשבה שמחליקה למן ריק של טמטום
הוא הולך ברחוב ורוצה לצוד את כולם,
כל הפוקימונים החמודים האלה המושלמים

צמד שירים
אפשר לגעת בי בידיים מיובלות וזבות דם
אפשר לדמיין שאתה ציפור דוהה אל-על
אפשר לעקוץ, להשחיר, לזהם, את הפצע המורעל
אפשר לעטוף בתכריכים את המוות שימות לעולם

מצב
לא עובר יום בלי שהוא אוכל לה את הראש
בהתחלה עם מיונז,
אחר-כך עם סלט כדי שיחליק,
ובסוף קצוץ דק-דק

אהבה
אני אמרתי לך שלא תוכלי לברוח ממני,
יש לי עיניים בשמיים, יש לי עיניים בתקרה
יש לי עיניים בחדר המקלחת ובשירותים,
יש לי עיניים מעל המיטה שלך ושלו

גן עדן
מתקלחת במים קרים מלאים קצף, ממלאת את האמבטיה,
ועושה צורות של קצף על קירות החרסינה
אולי יש לה אור שמש מתוק מחלון קטן,
ואפילו ציוץ ציפורים

פואמה
בלבוש צנוע עם פקעת עצבים מאחורי הגב
היא ממשיכה ללכת את המרחק הרב
יריעות של בד על גופה המתנודד
הם לא יודעים טוב צרפתית, הם שכחו לדבר פורטוגזית

סוריאליזם
האריות ישבו בשבי הרבה זמן
לא היה להם לאן ללכת,
לא היה להם מה לעשות
וכשמישהו שכח לנעול את הכלוב

קצרצר
הילדים באו הביתה
מסלסלים בשערות נוצות ועננים
אבל פה הבית זקן,
ואני הולך כפוף ונוקשה.

אינטרוספקטיבי
נשים יכולות להיות מאוד אכזריות,
אבל הן מתוחכמות יותר מגברים,
ובמקום לשלוף סכין הן מטפטפות טיפת רעל,
והורגות לאט-לאט-לאט

מקבר
היא מתפשטת לאט, ואני לא מביט בה
היא יכולה להתפשט כמה שהיא רוצה
היא חושפת שד ופטמה, וחושפת פלחי ישבן,
זה לא מזיז לי

פוליטית
התעוררתי בבוקר, וזה היה כמו כל בוקר
שטפתי פנים, צחצחתי שיניים, שתיתי וודקה,
ואני מוכן ליום החדש
מה אפשר לעשות? מה אפשר לעשות?

גיהנום
ענפים צהובים עם עלים צהובים,
מאוד דקים, חיוורים,
נגררים עם הרוח על אדמת העיר המקוללת
ארמונות נישאים באוויר,

קצרצר
אני שטחי ורדוד ושמח
אני לא מתעסק בך, ואת לא מתעסקת בי
יש לנו עבר כואב, וגם הכאבנו זו לזה
זה לא משנה לי, לא משנה

פואמה
אני גר באוהל מאותה הסיבה שאני אוכל דגים משומרים -
כדי להרגיש נחשק
באוהל יש נחשים ועקרבים, אבל זה לא מפריע,
כל עוד הם טעימים

צמד שירים
מה אני מתכווץ לי מה
הגודל לא קובע
ממה אני מפחד
מהפחד עצמו

אהבה
אני דיברתי איתן, והן היו עירומות
יפות, יפות מאוד, אבל לא הייתה בי תשוקה
לימדתי אותן את סודות לב האהבה,
כדי שלא ישברו לגברים אחרים את הלב

גורל
הלכתי היום ברגל 50 קילומטרים של שדות מוקשים,
אבל הבנתי מי אני ולאיפה אני הולך
מאיפה באתי אני לא יודע,
רק הפסיכיאטרים יודעים

מצב
אני קטן-קטן ליד המחשב,
האצבעות שלי לא מגיעות אל המקלדת
אני צריך לטפס על הכיסא,
ולמתוח את עצמי אל השולחן

צמד שירים
ירח אפל ערפלי משליך חושך על תפארת המדבר
עיניים בולשות קטנות דרך חרכים בנויים בקירות
טלפונים חרישיים, מילים בודדות בחצות הליל,
תלושות, מפוחדות, אומללות, עם סכינים

מקבר
לקח לי יומיים להחליט, לקח לי שנייה לבצע
חרקירי
פילחתי את הלב שלי מהבטן כלפי מעלה,
לעבר הלב

אכזבה
הוא כבר מזיק לעצמו,
כאילו לא בכוונה, אבל בכוונה
הוא לא חותך את עצמו, או משהו כזה,
אבל הוא יודע שהבורקס מקולקל, אז למה הוא אוכל?

קינה
הירושימה אהובתי... מה עוללו לך?
מה עוללו לי, בן תפארת מדינת ישראל, שעליו לשמוע דברי בלע וקלס
נגד ארצו
מה חטאתי אנוכי שארצי היפה אותה כה אהבתי, ועבדתי בזיעת אפי,
ושרתי לה בגרון ניחר,
מפקירה אותי כמו משהו שסרח ואין לו מקום יותר...

צמד שירים
סיגריה קפה סיגריה קפה
כדורים
סיגריה קפה כדורים כדורים

מצב
אני קם בבוקר ואני מבולבל
השכל שלי נשפך, ואני מוצא את עצמי שישנתי עירום,
על מרבד לרגלי מיטה, על הרצפה,
וכל כולי חבלות ושריטות

גורל
כאילו, אם להגיד את האמת,
כן, כולנו מריונטות
כל מה שקורה בעולם,
כל צעד שאדם עושה

מצב
איזה יום היום? נדמה לי חמישי
לא, היום יום רביעי, מחר חמישי
עכשיו ערב ונכנס כבר יום העצמאות
יום העצמות

קצרצר
ישבתי ליד האש ומיררתי בבכי
מה יהיה, שאלתי את דמותי
הלו היום החדש התחיל,
מה הוא יביא?

קצרצר
ילד טוב או ילד רע
אבא שלך הולך לעבודה
הוא יקנה לך מתנה
את קולה של אימא שלך.

קצרצר
במקום הזה שוברים לאנשים ראשים
הילדים של אז נמצאים בבתי משוגעים,
הילדים של היום משיחיים ומהפכנים
הוא שר לך את הצער שלו, ולא למדנו כלום.

תחושתי
המנגינה נעה מתוקה ועצובה
כמו קופסת נגינה על קפיץ לתינוקות
השירה מזכירה ערים גדולות ריקות מתוכן,
בלילה קפוא ממחשבות ורווי ברגשות

קצרצר
הוא לחוץ על חתונה
מי תרצה אותי, מי?
- שמע, יש מלא נואשות...

הרהור
למה את מדברת מילים כאלו?
למה את אומרת את גוש חרא?
את לא גוש חרא,
את אדם יפהפה ואינטליגנטי

קינה
יברך אותו השם ויחזק ידיו
לא קל ככה, לא קל,
גם קשה, אבל לא קל
יש לו רצונות משלו

צמד שירים
אני תוקע עצמי בבשרך
אם טוב לך או רע לך לכאוב איתי
אין לי כוח לנשום את עורך
אני נאבק עם גופי בתוך גופי בתוך גופך

אינטרוספקטיבי
בלי אוזניים ובלי עיניים
עם רגליים למעלה וראש למטה
אני מנסה להגיד לך, ולהגיד
אני שוחה, אין לי שכל עכשיו

הרהור
מה לקחת? מה עשית בחדר שלו?
אני מתעורר מחלום בלהות נעים, בו אני מגשים המשאלות, והרבה לא
אוהבים את זה
השמש חזקה על העיניים כשאני מדליק את הסיגריה המזוינת,
אף-אחד לא מת בריא

הרהור
היא אמרה לי שאני מזרק אנושי
"אתה מזרק אנושי," היא אמרה לי
שאלתי,
היא אמרה שכגבר נועדתי להזריק זרע

ערפילי
קוצים קטנים מפרקים ידיים בערב יום שישי
ארגזים של ממון, של תיאבון, של אבדון
זוחלים לחדלון
וארץ זו על בנותיה שוכנת ביינות לסלעים

כאב
הוא שר לו כל-כך טוב לגרש את העצב
והעיניים מושפלות, והריסים מוטים על האישונים,
וחושך יורד סביב הבועה הזו
יש לו יד מברזל ויד מפלדה,

צמד שירים
אם זה מצחיק אותך, תלעס מסטיק,
ככה תיראה פחות מעורר רחמים
אני נימפומנית ממין זכר על נשים,
מה לעשות

קצרצר
כשאתה קרב אל המפלצת השומרת על שערי גיהינום,
אל תשכח את החרב ואת הבשר.

פואמה
אני חי במציאות מדומה,
כל קוביית קרח נראית לי קרה
אני שולח יד אל האפלה,
ממשש את פנייך הרטובות

ג'ננה
אם יש לי רובה ומרגמה ואשוח לצד הדרך,
כיצד אקיף את החומה בלי לפגוע בציפור בדרך
אולי היא יודעת איך לשחות, אולי זו ציפור שחיינית
ממבואה וונצואלה עד שערי נגב הגליל

כעס
כל יום בכל יום אדמדמים בשמש,
והשמש לא מפסיקה לבעור
כלניות אדומות דם נוטפות דבש חלב,
והאדמה עדיין סופגת

אלוהים
אתה כאן בין גן-עדן לגיהינום
רועד כמו עלה נידף ברוח מול הבורא, האלוהים
אתה מקווה מאוד שאתה עושה את הדברים נכון
שהמוות לא יהיה כואב, שהמשך החיים שלך יהיו יחסית קלים

ייסורים
בדיוק ככה, כמו נקודה תלויה בחלל
וכשאני שואל מה נשמע, אני לא מקבל תשובה
וכשאני הולך, אני הולך לשומקום,
וגם חוזר לשומקום

מצב
הנמרים עברו את השער, והם עכשיו משחרים לטרף
הם לא אכלו הרבה מאוד זמן, גם לא שתו הרבה,
והם צמאים לדם
הרוח נושבת קרירה, ואנשים חוצים את השדרה

וידוי
את לימדת אותי לעזוב, ועכשיו אני עוזב גם.
אני חותך לנשים באמצע מילה.
תמיד הנשים מתבכיינות איך גבר מסוגל לעשות להן את זה.
הן בוכות, או זועמות, וכולם אומרים להם "זה לא גבר, זה."

כעס
מים לשטוף את הגוף מ-כל הטינופת שהרעילו אותי
עננים לבנים מרחפים בין אדמה לשמיים
עוד סיגריה זפת לגוף חולה, מוח טועה
חור שחור לגיהינום בתוך מיטתי

סונטה
שיירים של שמחות קטנות
כמו קונפטי
כמו שאריות מרק בצלחת
האהבות שלך אליי

טרילוגיה
הוא מתגנב בשעת לילה מאוחרת, ומגלה את המזגן דולק
זה לא בסדר, הוא אומר, אבל הבן-אדם כבר יישן
כל השבוע עבודה, וכשאין עבודה - יש סידורים
לא קל לאיש לדאוג גם לעצמו, כשכולם רוצים שהוא ידאג גם להם

טרילוגיה
סיגריה ארוכה כמו האורך של מגרש כדורגל
תעשן את כולה, יש לי את כל היום,
וגם יום המחרת, וזה שאחריו, אם צריך
אני השד הפרטי שלך

אינטרוספקטיבי
יש לו פנים מוזרות, אבל מעוררות כבוד
יש לו פנים חטובות, וקרימינליות
הוא נראה כמו טרוריסט מתוחכם, שנקלע בטעות למערבולת של אלימות

צמד שירים
הוא מדליק את הטלוויזיה ומתבאס שאין פורנו
ואני אומר שככה זה כשיש לך אויבים,
אי-אפשר לסמוך על אף-אחד

מצב
מגדיר את המיקום שלי ביחס למיקום של העולם
לא זכור לי שהגעתי הנה בחללית חייזרית,
ולמיטב זיכרוני אני לא סוג של רובוט,
לכן אני חלק מהעולם, והעולם חלק ממני

צמד שירים
גילחתי את כל הראש, גילחתי גם גבות
גילחתי זקן וגוף, גם את הערווה
עכשיו אני מוכן למות כמו רכיכה, כמו חילזון, כמו צדפה
אני כ"כ טיפש, עד שאין לי מנוחה

ג'ננה
מוזר, ראיתי את הפנים האלה קודם,
נוקשים על דלתי כמו טורף,
כמו לילה מחכה לזריחה
מוזר, הוא ליווה אותי הביתה

מינימליסטי
מתעקש לי להיות בחורה
כלומר גבר בבגדי נשים
ולהוציא הרבה גברים חזקים, טיפשים והומופובים
וגם שוביניסטיים

פואמה
למה כל הנשים נראות לי קרובות מדי,
כאילו, קרובות מדי אליי כשאני עובר
זה מחמיא, וזה כיף, שלא תבינו לא נכון,
אבל זה כאילו מכניסים אותך לפורמולה 1 כשאין לך רישיון

אכזבה
את השוקו מוכרים עם סיבי פלסטיק
אמרתי לו - יש סיבי פלסטיק בשוקו,
זרקתי אותו
הוא צרח עליי כמו משוגע, למה זרקת את השוקו

הרהור
רק עברתי פה בדרך לבאר-שבע
רציתי לראות את הנוף
נוף יפה,
הרים מושלגים, גאיות מוריקים, מפלי מים, אגמים, שדות פרחים

קינה
בלה, בלה, בלה
לקחתי את כל מה שהיה לי,
ועברתי את הגבול לסיני
מצרי אחד אמר שייקח אותי לקהיר

ג'ננה
נפלתי על מקום לא טוב
כל-כך הרבה חום
אין בו מקלחות ואין שירותים
כמויות כאלה של חום

צמד שירים
הוא מנגן
כל היום וכל הלילה הוא מנגן מוזיקה
הרדיו אצלו דולק
דיסקיםדיסקיםדיסקים

קינה
נותנים לי כדורים שמשמינים אותי
עוטפים אותי במלא רוק שיוצא להם מהפה,
כשהם משבחים אותי כמה אני טוב,
כשהם מחפים על יחס מחפיר אליי בעבר

תחושתי
הוא חזר הביתה אחרי הרבה זמן
היינו חברים עד גיל 24
היום הוא גבר עם כרס,
קרחת גדולה, מתקשה להפעיל את הסמרטפון

קובץ שירים
נגמר לי הים
אז קפצתי לתוך שלולית
ורקעתי ברגליים,
והכול השפריץ

מצב
אני טוב יותר כשאני אני עצמי
והאיש הלך לקנות עגבניות,
ואולי גם דגים ועוד מיני דברים
אני יחף בתחתונים שומע בוב מארלי

סונטה
תדבר ללמפה, תדבר לאישה שאתה אוהב
גפרור מתעורר בבוקר ומבקש חיים
ומה זה חיים אם לא אהבה?


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
לא באתי לשגע אף-אחד, אני חושב שאדם אינטליגנטי יכול להתמודד
עם הנחת היסוד הזאת שהעולם, היקום, ובכלל החיים, הם מציאות
מדומה שכולנו חווים כמכלול. כמו מטריקס.

יומן
חוץ מזה שאנשים השתגעו היום, לא קרה שום-דבר מיוחד. השכן
המרוקאי שלי החליט להתעלק עליי, למה אני נראה לו חלש, או
פראייר. אבל אתם יודעים איך זה עם מרוקאים, הם משחקים אותה
כאילו הם החברים הכי טובים שלך, ומאחורי הגב בוחשים.

סופני
בטח אני טוב במשהו, חשבתי כשהייתי מוטל במיטה עם מצח קודח ולב
מתהפך. בטח אני טוב במשהו חיובי לי.

אימה
אני משוטט בלילות ברחובות העיר הסואנת שלי, ואונס ילדות קטנות
ש-למה לעזאזל הן מסתובבות לבד בשעות הקטנות של הלילה, הרי
אנשים כמוני עלולים לאנוס אותן.

היא ואני
כשהיא כיבתה את הסיגריה שלה בתוך הקפה שלי, למרות שלא גמרתי
אותו, ידעתי שאני צריך לחסל אותה. בעיקר כי לא מחיתי, ולא
אמרתי מילה.

יומן
אני לא יודע מה היה קורה אם הייתי ער. אני לא ממש רוצה לראות
אותן, אבל אני עדיין אוהב אותן, טיפה. אולי זה לא לטובתי. כן,
כי נשים כמו בסקס סוחרות גם באהבה.

הוא ואני
יפה, השתגעת מספיק, עכשיו תרחץ את הכלים ותסדר את המגב במקום
שלא ייפול חס וחלילה על הראש שלנו, אני לא רוצה חור בראש, יש
לי מספיק חורים. לא, אתה לא המשרת בבית, אבל אתה צריך להשקיע,
בן-זונה. למה אתה חושב שדברים מסתדרים ובאים מאליהם?


לרשימת יצירות הפרגמנט החדשות
במערב הפרוע לא היו מנעולים לדלתות. היה סד בכל צד של הדלת,
עליהם היו מניחים קורת עץ עבה לדלת שנפתחת פנימה, וזה כל
המנעול. ברור שזה לא מספיק, ולא יכול למנוע מגבר חזק ונחוש, או
קבוצת גברים, לפרוץ את ה"מנעול" החובבני.

כולם רוצים להרוג את החבר הכי טוב שלכם בארבעה ביולי. הזונות,
הנרקומנים, הקפיטליסטים, הפוליטיקאים, העיתונאים, העובדים
הסוציאליים,

אני מזיין שדוניות, ואני הורג מלאכיות, אני המוות, אני התופת,
אני ממלכת סדום ועמורה, אני מלח ים המוות, אני פצצת מימן, אני
חנקן, אני פלוטוניום, אני הסיוטים שלא מתגשמים. וכל זה בעטיפה
אחת.

התאריך לא משנה. גם לא הבן-אדם, שיושב במטבח הקטן ואוכל פיתה
בוכרית עם סלט טונה וחמוצים. הוא יושב לבד, ואוכל לבד, סלט
טונה עם חמוצים. ועוד מעט הוא יישן לבד, ויחלום חלומות טרופים.

שחיטות כשרות זה טוב לבריאות, הוא אמר, וזה עוזר למערכת העיכול
ביציאות. מה זה שחיטות כשרות? שאלתי, והוא העביר אגודל על
צווארו. כן, פשוט מולקים להם ת'ראש, אתה רוצה שימלקו גם לך את
הראש?

הקירות היו שחורים, והדלתות מוכתמות. הרצפה הייתה מלאה כתמים.
אבל כל מי שנכנס לדירה, ואמר שזה דיר חזירים, הורדנו לו את
הראש.

איזה יום היום איזה יום, יום ראשון. מה עושים ביום ראשון. מה
שעושים כל יום. מה עושים כל יום? מה שעושים ביום ראשון.
לילה יורד על העיר התחתית שלי, ואני לובש את חיוך הג'וקר והולך
להתבודד בעיר המוכרת לי כל-כך.




רק שתדעו שכתבתי
פה כמה וכמה
סלוגנים, והיחיד
שרואה אותם הוא
אני. אני מתחיל
לחשוש שכל הבמה
החדשה, כל כותבי
הסלוגנים, כולם
כולם הם קנונייה
של איש אחד!

ההוא ממקודם...


תרומה לבמה





יוצר מס' 92723. בבמה מאז 26/4/16 15:47

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לג'וני ג'ון
© 1998-2017 זכויות שמורות לבמה חדשה