|
קרדיט למילים - גיא שמש.
הגשם היה אכזרי, כמו אבנים על הראש. הוא נכנס הביתה והתנשם
בכבדות. הוא שמע אותה שוכבת במיטה, מעשנת. "את לא יכולה לעזור
לי כאן?" הוא קרא אליה בתוכחה, "זה לא כיף כל התוהו ובוהו
שהולך בחוץ," היא לא ענתה.
|
גם עם שני תאים במוח אני יכול לכתוב. ככה הוא אמר אחרי שגמר את
המוח שלו בשתייה. זה לא שהוא לא יכול להחזיר את השכל שלו,
שתייה זה לא סמים קשים, אפשר להפסיק לשתות והשכל יחזור לקדמותו
לגמרי תוך כמה חודשים, אולי אפילו שבועות. אבל עכשיו יש לו שני
תאים בראש, והוא
|
הלכתי טועה, מטעה ומוטעה, ברחובות הצרים החשוכים אל עבר הבר.
הרחובות השתקשקו ואני איתם, כאילו העולם הפך למחבת רותח וסיני
מקפיץ אותנו מעל האש.
|
אני מכין לי משהו לאכול. לוקח לי זמן להכין וזמן לאכול, ואני
גומר ומביט בה, היא לא זזה. פתאום אני שם לב שאין גם מוזיקה
שהיא שמה ברקע. הכול כבוי. טלוויזיה, רדיו, דיסקים, אינטרנט.
אפילו החדר קצת חשוך. אני מושיט יד להדליק את האור. "לא," היא
אומרת
|
זרמתי עם המילה, אבל הוא קפץ מולי אגרוף, ואיים בהבעת פניו שאם
אמשיך הוא יכה אותי. אז שתקתי, למרות ש-מה שרציתי לומר עתיד
להציל את חייו.
|
מיכה חזר מבית הספר עם בובה של אי.טי. כמובן לא היה מה לאכול,
כי אימא כבר שנים "חולה" ולא נוקפת אצבע, רק שוכבת במיטה
ומעשנת, ויישנה, ומעשנת, ויישנה. הוא מרח גבינה לבנה שמנה על
פרוסת לחם ואכל.
|
סבתא שלו הייתה רגילה לקצת שקשוקה, קצת אורז וקצת תפוחי-אדמה.
היא לא הייתה רגילה לפאי אמריקאי. "מה זה הדבר הזה?" "אני לא
יודע, סבתא, אבל זה ממש טעים. יש על זה שיר וגם סרט."
|
"מה נשמע?" "הכול חרא, אבל מתמודדים," היא ענתה, והוא משך עליו
את הפוך במיטה הבלתי מוצעת. "לפחות האכלתי לך את הקוס אתמול
בלילה," הוא אמר בחיוך עייף. "כן, ואני מודה לך על כך," היא
אמרה במאמץ.
|
"והיינו מגיעים לדירה," המשיך השדרן ברדיו,
"ויושבים על הרצפה.
והנער בשבילנו היה מבוגר, היה משמיע שיר.
רק שיר אחד.
|
אז זה היה ברור,
הרי כולם ידעו שהוא יתחרפן בסוף
כל היום בבית, כותב
בקושי רואה בן-אדם
|
כשהוא היה קטן הוא קרא קצת מערבונים זולים
כשהוא התבגר והיה לו ילד קטן, הוא עוד התאמן במתמטיקה
אבל נמאס לו לחשוב, כי מחשבות מובילות לרגשות
ויש בו הרבה כאב, ורגשות עשויות לגרום לו לבכות
|
אבל היא לא מאחרת לפגישות שלה עם המחזרים
לכן היא דחויה ובוכייה
אמרתי לה - גברים אוהבים נשים רעות,
תשפילי אותם כמו כלבים והם יהיו לך לעבדים
|
שתיתי בירה חשמלית מוקצפת
עם רעלים ותבלינים חריפים.
וכשאימא שלו נכנסה בשער,
מחקתי לה את הפנים בקליע טם-טם.
|
הוא יתאבד כנראה
אמרו לי את זה לפני הרבה זמן,
אולי עוד לפני שהוא נולד
|
לפעמים יש לי מחשבות
איך זה להיות אנוכי
איך זה לקבל בלי לתת
איך זה לחיות בלי אהבה
|
יש לו צריבה חזקה בבטן, אני חושב שזה נובע מאנרגיות שליליות
כן, ברור שגם מסיגריות, ותזונה לקויה, אבל בשורה האחרונה -
אני חושב שזה נובע מאנרגיות שליליות
כאילו, הוא מתעורר בבוקר, וטראח - מה עכשיו?
|
בלי שום כיוון ימין או שמאל,
זה לא מה שהבטחת
ידיי בוץ ועורי עיוור,
ואני לא יכול לספור את הדקות
|
מה הולך בימים אלה,
בשערי העיר, ליד המזרקה,
איפה שממוקם סניף הדואר
הרבה בלגן של מי אני מה אני
|
יש לי זיכרונות שאני לא זוכר
ורגשות שאני לא מרגיש
יש דברים שעשיתי ואני לא יודע למה
יש דברים שאעשה וכולם נראים לי מראש טעויות
|
בתוך ארגז המצעים
מתחת למיטה
גר איש
|
איפה החייל שלי?
הלך הוא ולא שב
הלך להרוג ולהיהרג
הרג, גם נהרג
|
אתה מעמיד פנים שאתה מסטול
אתה מעמיד פנים שאתה משועמם
אתה מעמיד פנים שאתה כל דבר,
רק כדי להתעלם,
|
וואו, כמה היא יפה
היא נראית אחת כזאת שיודעת להיות גם טובה וגם רעה,
אבל תמיד צודקת בעולם לא צודק
שהיא יודעת שהיא זיוף, אבל השלימה עם זה
|
גמרה אומר לחסלני, אבל לא יכלה לי
אפילו התאהבה בי, הפכה שפחה לי
|
הוא גמר את העוגה
ממש אכל אותה
ישר מהמגש כמו כלב, בלי ידיים
כל הפנים שלו היו מלאים קצפת
|
עם שלושה או חמישה עיניים פוזלות
ומחשבה שמחליקה למן ריק של טמטום
הוא הולך ברחוב ורוצה לצוד את כולם,
כל הפוקימונים החמודים האלה המושלמים
|
אפשר לגעת בי בידיים מיובלות וזבות דם
אפשר לדמיין שאתה ציפור דוהה אל-על
אפשר לעקוץ, להשחיר, לזהם, את הפצע המורעל
אפשר לעטוף בתכריכים את המוות שימות לעולם
|
יש ילדים שמשחקים ברובים
ואקדחי צעצוע
אבל יש כאלה שהאקדחים שלהם לא צעצוע
הם זבי-חוטם ב-של שפעת או הצטננות
|
קשה לי להירדם,
אני חושב עלייך
את גם חידה לי, וגם הפתרון
את כל-כך מבינה...
|
לא עובר יום בלי שהוא אוכל לה את הראש
בהתחלה עם מיונז,
אחר-כך עם סלט כדי שיחליק,
ובסוף קצוץ דק-דק
|
אמר הוא ילד טוב
בכה, אמר אני ילד טוב,
אני לא עשיתי זה
מה לא עשית? שאלו אותו
|
אני אמרתי לך שלא תוכלי לברוח ממני,
יש לי עיניים בשמיים, יש לי עיניים בתקרה
יש לי עיניים בחדר המקלחת ובשירותים,
יש לי עיניים מעל המיטה שלך ושלו
|
עמוק-עמוק הרוח נושבת
עמוק בתוך השלכת
בתוך הראש, בתוך הראש שלי!
|
בדרך לכלא הפולני,
בדרך לתאי הגזים,
בדרך לתנורים,
יש לי משרוקית בפה
|
מתקלחת במים קרים מלאים קצף, ממלאת את האמבטיה,
ועושה צורות של קצף על קירות החרסינה
אולי יש לה אור שמש מתוק מחלון קטן,
ואפילו ציוץ ציפורים
|
בוקר טוב בן אדם ש-קם בבוקר ואין לו מה לעשות :)
איך ההרגשה?
מתמודדים.
|
בבוקר קר, בבוקר של סתיו,
נהרגו האנשים
חפרו קברים, הקימו מצבות,
בתוך האדמה הם טמונים
|
בלבוש צנוע עם פקעת עצבים מאחורי הגב
היא ממשיכה ללכת את המרחק הרב
יריעות של בד על גופה המתנודד
הם לא יודעים טוב צרפתית, הם שכחו לדבר פורטוגזית
|
למה את מתביישת? את מתביישת ממני?
אני לא אחד שיש להתבייש ממנו, אני סתם אחד
יש לך עיניים מדהימות, את יודעת?
כמו ים שמבחוץ הוא שקט, אבל בפנים זרמים מסוכנים
|
זמן לצאת אל האחו, לחלל בחליל
לקטוף כוכב בלי שיגידו לו מה לעשות
זמן להצליח להריח את האורנים בחורשה
ופאקינג להצליח להריח את האדמה
|
בברלין ביער מול שמיים שחורים,
אני חופר את הקברים
האדמה הזאת ספוגה בכל-כך הרבה דם של יהודים,
שעוד שתי גופות לא יישנו דבר
|
גברבר צעיר הולך ברחוב כולו שרירים
הצווארון מורם, החזה חשוף, השרוולים קצרים
גברבר צעיר הולך ברחוב ומחכה שמישהי תתחיל אתו,
אבל זה לא קורה
|
לגברים בדיכאון מאוד קשה -
הם צריכים פסיכולוגים, תרופות פסיכיאטריות,
פסיכיאטרים, אלכוהול,
סמים.
|
למה זה עולם של גברים?
כי אישה נוצרה מהרצון לקבל
וגבר נוצר מהרצון לתת
|
ניגבתי את הדמעות מהשפה העליונה
הכול טובע בתהומות חשכה ואין פתרון לנשמה
אני איש קטן בבטן של איש גדול
אין בי שום ייחוד כשאני לבדי
|
הכול בסדר, נכון, עובדים סוציאליים?
הכול בסדר בממסד הפשיסטי שלכם,
הכול בסדר עם הניסויים במוח של חולים
|
כשהעצבים נחים בגשם השוטף
כשהגשמים מהסים את הנפש
מלרוץ כמוכי אמוק
כדי לבלוע משהו שהוא אשליה בסופת חול
|
אבא הביא עוגות דבש בשקית.
ראיתי שיש בשקית דבורה.
אבא לא התרגש כשאמרתי
למרות שהוא אדם דרמתי.
|
בפחית בירה תלויה לי מקצה הפה
סרטי פשע בטלוויזיה
בוב מארלי שר, הרוק רך
לא תמיד אני שולט על הפה שלי
|
אני רואה אותך הולך בשקט צולע,
ומפזר כישופים שחורים כמו הלב הצואה שלך,
על מפתני הדלתות של אלה שלא הסכימו להיות פראיירים שלך
|
"אז אני אבוא בלילה לישון אתך,"
"בסדר,"
נפרדתי ממנה, היא הלכה,
וסגרתי את הדלת.
|
היה אדם עניו וירא שמיים
אך האנשים היו רעים
היה תמים
אך ניצלו את תמימותו
|
האיש בחליפה חזר מהעבודה בהנהלת חשבונות
כבר הרבה זמן הוא בבית והוא חסר מנוח
אשתו מנסה לפייס את דעתו בשתייה חמה ועוגיות,
אבל כל רגע הוא יוצא למרפסת וסוקר את הרחוב
|
אתה מקלף את הביצה הקשה
כמו שאתה מקלף את מנגנוני ההגנה שלה
אתה מלביש אותה שמלת חתונה לבנה
כמו שהיא הייתה כשהיא התחתנה אתך
|
האריות ישבו בשבי הרבה זמן
לא היה להם לאן ללכת,
לא היה להם מה לעשות
וכשמישהו שכח לנעול את הכלוב
|
הילדים באו הביתה
מסלסלים בשערות נוצות ועננים
אבל פה הבית זקן,
ואני הולך כפוף ונוקשה.
|
איש של רובה אחד
הוא לא עוזב את הרובה אפילו שהוא מתקלח
איש של רובה אחד
גם לא בשירותים, בשינה, באכילה
|
נשים יכולות להיות מאוד אכזריות,
אבל הן מתוחכמות יותר מגברים,
ובמקום לשלוף סכין הן מטפטפות טיפת רעל,
והורגות לאט-לאט-לאט
|
יום שלישי פעמיים כי טוב
זה היה כשעוד היה גן ציבורי בשכונה הזאת
אבל זה לא קרה בגן הציבורי,
אלה באזור הנוחיות הפתוח של מגרש הטניס
|
כל יום אני מתעורר לבד
אין מרגרינה עם הגבינה,
אין ירקות עם החביתה
אני לא מצליח לחשוב על נושא ראוי לחשיבה
|
אבא שלי איש רע-רע -רע
כל היום נופש במיטה
לא מכבס, לא מגהץ
מול הטלוויזיה, המוח התייבש
|
הבאתי לה סוכריה קופצת
רציתי לדפוק לה את הראש
היא חשבה שאני נותן לה סוכריה כדי לעשות לה טוב
חייכה בענווה ומצצה אותה בחיבה
|
היא מתפשטת לאט, ואני לא מביט בה
היא יכולה להתפשט כמה שהיא רוצה
היא חושפת שד ופטמה, וחושפת פלחי ישבן,
זה לא מזיז לי
|
הייתה מישהי שהעדיפה על פניי,
ועל פניי כולם,
מישהו שהיה מפוצץ אותה במכות...
|
התעוררתי בבוקר, וזה היה כמו כל בוקר
שטפתי פנים, צחצחתי שיניים, שתיתי וודקה,
ואני מוכן ליום החדש
מה אפשר לעשות? מה אפשר לעשות?
|
הירושימה אהובתי,
בת-זונה שלי
עקרבים נתתי בך,
ומלח על פצעים פתוחים
|
ענפים צהובים עם עלים צהובים,
מאוד דקים, חיוורים,
נגררים עם הרוח על אדמת העיר המקוללת
ארמונות נישאים באוויר,
|
אני שטחי ורדוד ושמח
אני לא מתעסק בך, ואת לא מתעסקת בי
יש לנו עבר כואב, וגם הכאבנו זו לזה
זה לא משנה לי, לא משנה
|
הוא לוקח אבק שריפה לתוך הנחיריים
ומסניף מ-כל הלב עמוק אל תוך הריאות
העיניים שלו עולות מעלה, לתוך הארובות,
והוא מנדנד את ראשו כאילו פטישים מכים מבפנים
|
אני גר באוהל מאותה הסיבה שאני אוכל דגים משומרים -
כדי להרגיש נחשק
באוהל יש נחשים ועקרבים, אבל זה לא מפריע,
כל עוד הם טעימים
|
תגיד,
מה עשית עם המפתח המזוין?
לקחת אותו לטיול?
זיינת אותו?
|
תאוותם של הגברים הנואשים,
הזקוקים, לבינה, ויופייה של אישה.
הגברים שסוגדים לאישה כמו לאלה ממלכות שמיים.
ש-רק לשמע הקול שלה בטלפון עומד להם.
|
אם גבר פוגע באישה -
שוחטים אותו בכיכר העיר.
|
ביום-יום אני אדם רגיל
לומד, משחק, צופה, מתארגן
אבל בלילות אני חיה רעה
וזאת אף-אחד לא יידע
|
מה אני מתכווץ לי מה
הגודל לא קובע
ממה אני מפחד
מהפחד עצמו
|
אני דיברתי איתן, והן היו עירומות
יפות, יפות מאוד, אבל לא הייתה בי תשוקה
לימדתי אותן את סודות לב האהבה,
כדי שלא ישברו לגברים אחרים את הלב
|
שמעתי אותה, ובאמת אני לא יודע,
מה היא עושה בשדות, מופשלת תחתונים,
ומקוננת לתנים
|
במעבדה לייצור חיות בני-אדם משובטים,
יצאתי מוצר פגום,
מהסיבה הפשוטה שאני אנושי,
ולא נכנע לתכתיבים
|
- כשנגיע לגשר...
+ אה?
- כשנגיע לגשר...
+ מה?
|
הלכתי היום ברגל 50 קילומטרים של שדות מוקשים,
אבל הבנתי מי אני ולאיפה אני הולך
מאיפה באתי אני לא יודע,
רק הפסיכיאטרים יודעים
|
אני קטן-קטן ליד המחשב,
האצבעות שלי לא מגיעות אל המקלדת
אני צריך לטפס על הכיסא,
ולמתוח את עצמי אל השולחן
|
היית כל-כך מתוקה לפני שהתחתנו
הגשת את עצמך בתוך שמלת קצפת לבנה
אבל מיד אחרי החתונה - הפכת מכשפה
עוד בבוקר למחרת לא הבנתי מה עשיתי
|
הוא יצא לנפץ חלונות ראווה עם לום
וכל האזעקות קפצו בבת-אחת
הוא ידע להתחמק היטב מהמשטרה,
שמקלה ראש במקרים כאלה
|
זה תוקף את האינטליגנציה
כמו שבלולים שיושבים בתוך המוח
ומוצצים אותו עם קשית
כמו עכבישים
|
ירח אפל ערפלי משליך חושך על תפארת המדבר
עיניים בולשות קטנות דרך חרכים בנויים בקירות
טלפונים חרישיים, מילים בודדות בחצות הליל,
תלושות, מפוחדות, אומללות, עם סכינים
|
לקח לי יומיים להחליט, לקח לי שנייה לבצע
חרקירי
פילחתי את הלב שלי מהבטן כלפי מעלה,
לעבר הלב
|
ראו אותי עף עם הרוח
ביינות למחשכים חשוכים
מתעופף כמו פרפר ברוח
מטיל צל על צדי הדרכים
|
הוא כבר מזיק לעצמו,
כאילו לא בכוונה, אבל בכוונה
הוא לא חותך את עצמו, או משהו כזה,
אבל הוא יודע שהבורקס מקולקל, אז למה הוא אוכל?
|
הירושימה אהובתי... מה עוללו לך?
מה עוללו לי, בן תפארת מדינת ישראל, שעליו לשמוע דברי בלע וקלס
נגד ארצו
מה חטאתי אנוכי שארצי היפה אותה כה אהבתי, ועבדתי בזיעת אפי,
ושרתי לה בגרון ניחר,
מפקירה אותי כמו משהו שסרח ואין לו מקום יותר...
|
סיגריה קפה סיגריה קפה
כדורים
סיגריה קפה כדורים כדורים
|
אני קם בבוקר ואני מבולבל
השכל שלי נשפך, ואני מוצא את עצמי שישנתי עירום,
על מרבד לרגלי מיטה, על הרצפה,
וכל כולי חבלות ושריטות
|
אתה מתפשט,
מטיל את החגור ואת המעיל הכבד,
עם הניטים
אורות סנוורו אותך בבית הקולנוע,
|
אם יש טרוריסטים בקואליציה בכנסת
ומאפיונר וגנב ורוצח בתור שר אוצר
אני, הקטן, יכול להפר כל חוק
ושום חוק מדינה לא יכול להגיד לי שזה לא בסדר.
|
כאילו, אם להגיד את האמת,
כן, כולנו מריונטות
כל מה שקורה בעולם,
כל צעד שאדם עושה
|
חלמתי שאני צופה בטלוויזיה
חשוך בחדר וגשם יורד בחוץ
קר ועלוב
בטלוויזיה יש טריפ עתידני
|
איזה יום היום? נדמה לי חמישי
לא, היום יום רביעי, מחר חמישי
עכשיו ערב ונכנס כבר יום העצמאות
יום העצמות
|
ישבתי ליד האש ומיררתי בבכי
מה יהיה, שאלתי את דמותי
הלו היום החדש התחיל,
מה הוא יביא?
|
אתה פותח מוזיקה בחצות
ושומע מטאל רעש סוף העולם
הראש שלך טעון ב-מילא,
כי שתית ואתה עצבני,
|
ילד טוב או ילד רע
אבא שלך הולך לעבודה
הוא יקנה לך מתנה
את קולה של אימא שלך.
|
יצאתי לעולם האכזר משוחרר על תנאי
במחול סכינים קרעתי את בטנך,
את תחרבני מהפה
אתם חושבים שאתם יכולים לנצח אותי?
|
אם אתה רוצה למות
אם אתה נשוי
אם אתה רוצה למות,
ושעל הדרך אשתך תיכנס לכלא
|
אני מחפש אותך בכל מקום,
גם מתחת למרצפות, גם בכוכבים אחרים,
אין לי מושג לאן הלכת ולמה,
למה לעזאזל אתה אבן מתגלגלת?
|
אדונה אלימה בסנוקרת נתנה
אבדה בינתה, נזכרו חטאיה
עופות דורסים משמיי האופק צונחים
על גג הבית, הארובה והרעפים
|
השנאה המרוקאית מפעפעת חזק
ברחובות החמים של המרכז המסחרי המאובק
אתה הולך כאילו אתה כזה בשאנטי,
קונה ארטיק קרח מסכן
|
מסביב מייללים הזאבים
ארוחה ממנו הם רוצים
אבל הוא אדם שבע קרבות,
הוא יודע איך להתגונן
|
כשהכול ייגמר, ייגמר הכול
יחזרו וישובו ימי החול
האוויר העשן הבשר והאש
גם אתה, גם אתה, תתייבש
|
כשאני אגדל אקנה חפיסה של סיגריות
אעשן את האפר כמו מקדש
תהיה לי מכונת הימורים
אני תמיד אנצח והיא תיתן לי מזומנים
|
בעולם שרירותי
יש אשליה מדומה של שפיות
כשהגוף שבתוכו
משתולל כמו תולעת בפקק
|
לשקדים יש טעם מר.
אני מצפה ממך ליותר.
איך הכנעת את האגו, אתה לא זוכר?
|
במקום הזה שוברים לאנשים ראשים
הילדים של אז נמצאים בבתי משוגעים,
הילדים של היום משיחיים ומהפכנים
הוא שר לך את הצער שלו, ולא למדנו כלום.
|
בהמות הולכות ברחוב
עם תיק וטלפון נייד
עם בגדים על הגוף
עם שיער על הראש
|
המנגינה נעה מתוקה ועצובה
כמו קופסת נגינה על קפיץ לתינוקות
השירה מזכירה ערים גדולות ריקות מתוכן,
בלילה קפוא ממחשבות ורווי ברגשות
|
הוא לחוץ על חתונה
מי תרצה אותי, מי?
- שמע, יש מלא נואשות...
|
הירח זורח, לילה יורד
זה היה יום פורה
בו עשינו כלום בעצם
או עשינו הרבה
|
אנשים בלי נשמה משוטטים ברחובות
אחרי חצות, קור אימים וחושך מוחלט
פנסי הרחובות כבויים
מכוניות חולפות אטומות
|
למה את מדברת מילים כאלו?
למה את אומרת את גוש חרא?
את לא גוש חרא,
את אדם יפהפה ואינטליגנטי
|
יברך אותו השם ויחזק ידיו
לא קל ככה, לא קל,
גם קשה, אבל לא קל
יש לו רצונות משלו
|
אני תוקע עצמי בבשרך
אם טוב לך או רע לך לכאוב איתי
אין לי כוח לנשום את עורך
אני נאבק עם גופי בתוך גופי בתוך גופך
|
שקיעות אדומות
בזריחה אדומה
על פני מים סוערים
זקוקים לנחמה
|
גם אני השקתי את השטן
בחומר דלק, בנזין וסולר
והוא צמח וגדל פרא
והלך לחפש לעשות צרות במקום אחר
|
בלי אוזניים ובלי עיניים
עם רגליים למעלה וראש למטה
אני מנסה להגיד לך, ולהגיד
אני שוחה, אין לי שכל עכשיו
|
הרי יש לך כל-כך הרבה חיבות לישבנים חמודים
איך שהם מקפצים ורוטטים
איך כיף ללוש אותם עם הידיים
איך כיף להפליק להם ולשמוע אנחת כאב והנאה
|
מה לקחת? מה עשית בחדר שלו?
אני מתעורר מחלום בלהות נעים, בו אני מגשים המשאלות, והרבה לא
אוהבים את זה
השמש חזקה על העיניים כשאני מדליק את הסיגריה המזוינת,
אף-אחד לא מת בריא
|
יש לי שני אקדחים יפים
שקניתי ממישהו מקושר בעולם התחתון
יש להם קליעים של כסף עם חריטה
אני הולך לירות בהם בעצים
|
אם יסירו את החלק העליון של גלגלתו -
יראו מוח מאוד זקן
מוח שמצמיח שיער לבן על הראש
ושיער לבן בזקן
|
מומנטו, מומנטו...
מה עשית, מומנטו?
את הבגדים קרעת מעליך
את נשמתך פרמת ממך...
|
היא אמרה לי שאני מזרק אנושי
"אתה מזרק אנושי," היא אמרה לי
שאלתי,
היא אמרה שכגבר נועדתי להזריק זרע
|
קוצים קטנים מפרקים ידיים בערב יום שישי
ארגזים של ממון, של תיאבון, של אבדון
זוחלים לחדלון
וארץ זו על בנותיה שוכנת ביינות לסלעים
|
שיבולים בין בניינים נפולים
כמו כולם אנחנו צובאים
על מחסני נשקים
אנחנו לא היינו כשהעולם הפך מתורבת
|
הוא שר לו כל-כך טוב לגרש את העצב
והעיניים מושפלות, והריסים מוטים על האישונים,
וחושך יורד סביב הבועה הזו
יש לו יד מברזל ויד מפלדה,
|
אם זה מצחיק אותך, תלעס מסטיק,
ככה תיראה פחות מעורר רחמים
אני נימפומנית ממין זכר על נשים,
מה לעשות
|
אני גר בין מפלצות
כל המדינה הזו מלאה מפלצות
קל להצביע על מדינות אחרות,
אבל המדינה הזאת מלאה מפלצות
|
כשאתה קרב אל המפלצת השומרת על שערי גיהינום,
אל תשכח את החרב ואת הבשר.
|
מה קרה לך?
היא לא ענתה
כתבה מכתב קורע לב
ואז נעלמה
|
אני חי במציאות מדומה,
כל קוביית קרח נראית לי קרה
אני שולח יד אל האפלה,
ממשש את פנייך הרטובות
|
אם יש לי רובה ומרגמה ואשוח לצד הדרך,
כיצד אקיף את החומה בלי לפגוע בציפור בדרך
אולי היא יודעת איך לשחות, אולי זו ציפור שחיינית
ממבואה וונצואלה עד שערי נגב הגליל
|
כל יום בכל יום אדמדמים בשמש,
והשמש לא מפסיקה לבעור
כלניות אדומות דם נוטפות דבש חלב,
והאדמה עדיין סופגת
|
הוא מדשדש במשעולייך
על גדות מכתש רמון
על מצבורים של פצצות ובולענים
על עצמות נשכחות קבורות
|
בשעת שקיעת בין הערביים
בין השיחים
אוכלים הרבה חלומות
מקיזים דמים
|
אתה כאן בין גן-עדן לגיהינום
רועד כמו עלה נידף ברוח מול הבורא, האלוהים
אתה מקווה מאוד שאתה עושה את הדברים נכון
שהמוות לא יהיה כואב, שהמשך החיים שלך יהיו יחסית קלים
|
אמר לי האיש אני רוצה אותה
אמרתי לו מה, היא שמנה, תמעך אותך
אמר על מה אתה מדבר, בקושי שוקלת שישים,
ועוד עם הגובה שלה
|
בדיוק ככה, כמו נקודה תלויה בחלל
וכשאני שואל מה נשמע, אני לא מקבל תשובה
וכשאני הולך, אני הולך לשומקום,
וגם חוזר לשומקום
|
הנמרים עברו את השער, והם עכשיו משחרים לטרף
הם לא אכלו הרבה מאוד זמן, גם לא שתו הרבה,
והם צמאים לדם
הרוח נושבת קרירה, ואנשים חוצים את השדרה
|
את לימדת אותי לעזוב, ועכשיו אני עוזב גם.
אני חותך לנשים באמצע מילה.
תמיד הנשים מתבכיינות איך גבר מסוגל לעשות להן את זה.
הן בוכות, או זועמות, וכולם אומרים להם "זה לא גבר, זה."
|
מים לשטוף את הגוף מ-כל הטינופת שהרעילו אותי
עננים לבנים מרחפים בין אדמה לשמיים
עוד סיגריה זפת לגוף חולה, מוח טועה
חור שחור לגיהינום בתוך מיטתי
|
שיירים של שמחות קטנות
כמו קונפטי
כמו שאריות מרק בצלחת
האהבות שלך אליי
|
מתחיל סיבוב קטן על רגל ימין
העולם הומה בשלכת
עיגולים של שמחה
בור חפור באדמה
|
הוא מתגנב בשעת לילה מאוחרת, ומגלה את המזגן דולק
זה לא בסדר, הוא אומר, אבל הבן-אדם כבר יישן
כל השבוע עבודה, וכשאין עבודה - יש סידורים
לא קל לאיש לדאוג גם לעצמו, כשכולם רוצים שהוא ידאג גם להם
|
הבובה של שבורת רגליים
שבורת ידיים, עקומת ראש
היא פוזלת ויש לה נזלת.
|
בכל זאת יש כוס חלב
כוס חלב כמו בסרט "התפוז המכני"
כוס חלב מסוממת
שמגיעה מהפטמה של הציצי של האישה העירומה,
|
אז הוא נפל
לתוך הסחי של הנהר השחור
והגלים כיסוהו כיעור נורא
עד שלא היה רואה עצמו
|
אפלה ארבה לה מ-עבר לפינה
היא הייתה ילדה קטנה בדרך לסבתא שלה
אפלה חיכתה, חשפה שיניים חדות
היא הייתה ילדה קטנה להביא לסבתא שלה עוגה
|
סיגריה ארוכה כמו האורך של מגרש כדורגל
תעשן את כולה, יש לי את כל היום,
וגם יום המחרת, וזה שאחריו, אם צריך
אני השד הפרטי שלך
|
יש לו פנים מוזרות, אבל מעוררות כבוד
יש לו פנים חטובות, וקרימינליות
הוא נראה כמו טרוריסט מתוחכם, שנקלע בטעות למערבולת של אלימות
|
הוא מדליק את הטלוויזיה ומתבאס שאין פורנו
ואני אומר שככה זה כשיש לך אויבים,
אי-אפשר לסמוך על אף-אחד
|
ובבוקר השמיים היכו כמו אור ירח
הבנה מסנוורת הבליחה בין ההריסות
לא ידעתי מה לעשות, לא ידעתי מה להיות
רק שרתי שיר אחד ישן -
|
היא הסתכלה ימינה ושמאלה וחצתה את הכביש
בא אוטו טנדר משאית וקרע אותה לשניים
אפילו בעלה בכל שנות היכרותם לא קרע אותה ככה לשניים -
כשזיין אותה
|
אני אוהבת אתכם, חבר'ה, באמת
בעיקר אותך, אבנר הג'ינג'י
אבל גם אותך, שמעון המצולק
ואותך, יהוחנן הפוזל
|
מגדיר את המיקום שלי ביחס למיקום של העולם
לא זכור לי שהגעתי הנה בחללית חייזרית,
ולמיטב זיכרוני אני לא סוג של רובוט,
לכן אני חלק מהעולם, והעולם חלק ממני
|
בתחנה הבאה יש קיוסק קטן
הוא מוכר סוכריות על מקל וטופי
יש לו משקאות קלים מתוקים-מתוקים
יש לו סכינים תלויים על קרסים בקירות
|
גילחתי את כל הראש, גילחתי גם גבות
גילחתי זקן וגוף, גם את הערווה
עכשיו אני מוכן למות כמו רכיכה, כמו חילזון, כמו צדפה
אני כ"כ טיפש, עד שאין לי מנוחה
|
זה עולם שלא ראוי לחיות בו.
לכן אני שותה,
לכן אין לי ילדים ואישה משלי.
לכן אני לא מצפה ולא מקווה
|
את לא נסיכה
ואני לא האביר שלך
אני רק נווד עומד בשער
ומחכה שהוא ייפתח
|
לכן אני יוצא עם מקל ומגבעת
לחפש אותך בתופת הגיהינום
גם אם תלכי, אני אמצא אותך
על ברכייך, סוגדת לגבר זר
|
מוזר, ראיתי את הפנים האלה קודם,
נוקשים על דלתי כמו טורף,
כמו לילה מחכה לזריחה
מוזר, הוא ליווה אותי הביתה
|
אתם לא מבינים שאישה לא מסוגלת לאהוב?
היא רק רוצה פראייר שיסדר לה את החיים!
|
מתעקש לי להיות בחורה
כלומר גבר בבגדי נשים
ולהוציא הרבה גברים חזקים, טיפשים והומופובים
וגם שוביניסטיים
|
ערימות של כסף נספרות באצבעות שמנות,
על רקע עשן סיגריות ולגימות אלכוהול
ריח שמן שרוף מהפלאפליות והשווארמות,
צ'יפס קר מוגש אל השולחן
|
את יודעת על מה הם מפגינים?
על הקוס של אימא שלך
לא, באמת, את יודעת?
על זה שאימא שלך זונה
|
למה כל הנשים נראות לי קרובות מדי,
כאילו, קרובות מדי אליי כשאני עובר
זה מחמיא, וזה כיף, שלא תבינו לא נכון,
אבל זה כאילו מכניסים אותך לפורמולה 1 כשאין לך רישיון
|
את השוקו מוכרים עם סיבי פלסטיק
אמרתי לו - יש סיבי פלסטיק בשוקו,
זרקתי אותו
הוא צרח עליי כמו משוגע, למה זרקת את השוקו
|
הוא מפשיט את העור הדק מעל הדג,
מטגן ואוכל בתיאבון
כשבבריכות הדגים יש הרבה דגים,
שמחכים להיאכל בכיליון עיניים
|
ראיתי ציפור רבת יופי
הציפור לא ראתה אותי
היא בדקה אם אדן החלון שלי
הוא מקום טוב לקן
|
כמו שאני שוחה בשלולית
שלולית לבנה של חלב
והמים שוצפים מעל
מכסים גשמים משכבר
|
אני יושב ושותה משקה אלכוהולי,
ריק מסמים,
ריק מאהבה כלפי אנשים
אני יושב ושותה ונגמר בתוך עצמי,
|
רק עברתי פה בדרך לבאר-שבע
רציתי לראות את הנוף
נוף יפה,
הרים מושלגים, גאיות מוריקים, מפלי מים, אגמים, שדות פרחים
|
בלה, בלה, בלה
לקחתי את כל מה שהיה לי,
ועברתי את הגבול לסיני
מצרי אחד אמר שייקח אותי לקהיר
|
הייתי ילד סקרן
לא הבנתי את העולם
|
מתאמן בלהיות לבד
אני כבר די טוב בזה
לפעמים מדבר עם עצים,
עם קירות, עם צמחים
|
הייתי בן 5 ושיחקתי במשאית צעצוע
אחותי הייתה בת 3 וניסתה לקחת לי את המשאית
"תביא"
"זו המשאית שלי!"
|
נפלתי על מקום לא טוב
כל-כך הרבה חום
אין בו מקלחות ואין שירותים
כמויות כאלה של חום
|
אתה יכול ללכת לאן שאף-אחד לא הלך
אתה יכול לעשות מה שאף-אחד לא עשה
ברכבת לכיוון אחד
|
כן,
דמיונות בשמיים
עור רך
אני מחכה לך
|
כך, באמצע שום-מקום, גבר יושב בודד, חושק,
צמא למגע נשי, אפילו קול של אישה,
שידבר אליו, שיגיד לו שהוא ראוי
|
העט שלו שבור שהוא כותב בו
את ההערות, ההרהורים והתזכורות השבורות
בגוף שלו יש עצמות שבורות
ורקמות קרועות
|
הילדים הלכו לישון
כיבו אורות והדליקו חלומות
ורק אני בגן יושב
וחושב כמה אני בודד
|
הוא מנגן
כל היום וכל הלילה הוא מנגן מוזיקה
הרדיו אצלו דולק
דיסקיםדיסקיםדיסקים
|
"בטח, אני אוהב את ההמבורגר שלי, מת!"
צרחתי במלוא גרוני.
אבל ההמבורגר שלי המשיך להתווכח אתי...
|
נותנים לי כדורים שמשמינים אותי
עוטפים אותי במלא רוק שיוצא להם מהפה,
כשהם משבחים אותי כמה אני טוב,
כשהם מחפים על יחס מחפיר אליי בעבר
|
כשאני קם בבוקר - יש לי טמטמת
אי-אפשר לנהל שיחה במצב כזה,
ובטח שלא לראות טלוויזיה
הדבר הכי קרוב להזין את העונג הוא מוזיקה
|
הוא חזר הביתה אחרי הרבה זמן
היינו חברים עד גיל 24
היום הוא גבר עם כרס,
קרחת גדולה, מתקשה להפעיל את הסמרטפון
|
מנשק את השפתיים
הרכות, הרטובות
של האישה רטובת העיניים
ועיניי לא אומרות דבר
|
באתי מארצות החושך לארצות הקור,
לראות פנייך
שמש גדולה לא חמה תלויה חרש מעל כל השמיים
בארגזי החול הילדים חופרים,
|
הוא מילא אותי בזרע שלו
ואני ניסיתי להיזכר אם לקחתי
כדור נגד היריון בזמן
לא הייתי בטוחה
|
אני רואה את אחותך בשמלת שבת
היא נראית מגונה
אבא שותה כל לילה
אני מתרסק ממשא החיים
|
נכנסת, יוצאת
נכנסת, אוכלת, יוצאת
נכנסת, מקניטה, מרביצה, יוצאת
נכנסת, מתפשטת
|
נגמר לי הים
אז קפצתי לתוך שלולית
ורקעתי ברגליים,
והכול השפריץ
|
אני טוב יותר כשאני אני עצמי
והאיש הלך לקנות עגבניות,
ואולי גם דגים ועוד מיני דברים
אני יחף בתחתונים שומע בוב מארלי
|
את לא האישה שלי,
מעולם לא רציתי אישה,
לכי מכאן ואל תחזרי לעולם,
|
אמרה לי תאכל אותי
אני איש חיובי ומלא טקט,
מה חשבתי -
כמובן חשבתי שהיא רוצה שארד לה,
|
תדבר ללמפה, תדבר לאישה שאתה אוהב
גפרור מתעורר בבוקר ומבקש חיים
ומה זה חיים אם לא אהבה?
|
כל צעיר וצעירה
חושבים שהם עלו
על תגלית מדהימה
בטבע האדם
|
אל תשחקי ברגשות שלי
תשחקי בגוף שלי
לא אכפת לי מי את,
לא אכפת לי עולמך הפנימי
|
ואני אוהב כל רגע
כי אני מזוכיסט
אני נותן את הגוף שלי שתרטש אותו
ותפריח באהבה את נשמתי מגופי.
|
נכנסת למכולת בטרייניג בגשם שוטף,
בקושי יכולה לזוז מרוב קור
קור זה מחרמן
השיער שלה שופע וקצת מתולתל,
|
תמות, בן-זונה
שיעקרו לך את העיניים אמן
שישתינו לך בתוך המוח
שיחרבנו לך בתוך הגרון
|
את במצב רגיש בעקבות אבדן, אבל אני אעז בכל זאת להעיר שלפי
כתבי הקודש, ספר הזוהר ופירושו - הקבלה, כל העולם והחיים שלנו
הם אשליה.
|
לפי איך שאני רואה את זה, את עושה רושם של אדם מדהים, אכפתי
ורגיש, ואפילו אופטימי מאוד! את מלאך בלב גיהינום.
|
לא באתי לשגע אף-אחד, אני חושב שאדם אינטליגנטי יכול להתמודד
עם הנחת היסוד הזאת שהעולם, היקום, ובכלל החיים, הם מציאות
מדומה שכולנו חווים כמכלול. כמו מטריקס.
|
חוץ מזה שאנשים השתגעו היום, לא קרה שום-דבר מיוחד. השכן
המרוקאי שלי החליט להתעלק עליי, למה אני נראה לו חלש, או
פראייר. אבל אתם יודעים איך זה עם מרוקאים, הם משחקים אותה
כאילו הם החברים הכי טובים שלך, ומאחורי הגב בוחשים.
|
בטח אני טוב במשהו, חשבתי כשהייתי מוטל במיטה עם מצח קודח ולב
מתהפך. בטח אני טוב במשהו חיובי לי.
|
עוד יהיה לי, יהיה לי מה שלבי מבקש לי, עוד יהיה לי, יהיה לי
מה שלבי מצפה לי... או משהו כזה. אבל הוא אמר לה שזה לא יכול
לקרות, כי היא גרה בישראל, והיא שתקה מהשיר.
|
השכנה אמרה לי שלום עם חיוך כשירדתי במדרגות. עניתי לה שלום,
אני לא יודע אם היא שמעה. היא התעסקה בטלפון, ואחרי זה כשירדתי
שמעתי אותה גוערת.
|
חשבתי שזה חשוב ללמוד, לא יצא מזה כלום. לא זוכר מה למדתי, רק
קרוא וכתוב וחשבון בסיסי וקצת אנגלית. זה אפשר ללמוד בשלושה
חודשים. אפילו דוקטור לומד רק שבע שנים ואני למדתי 12 ואני סתם
שיכור שוטה.
|
אני משוטט בלילות ברחובות העיר הסואנת שלי, ואונס ילדות קטנות
ש-למה לעזאזל הן מסתובבות לבד בשעות הקטנות של הלילה, הרי
אנשים כמוני עלולים לאנוס אותן.
|
כשהיא כיבתה את הסיגריה שלה בתוך הקפה שלי, למרות שלא גמרתי
אותו, ידעתי שאני צריך לחסל אותה. בעיקר כי לא מחיתי, ולא
אמרתי מילה.
|
אני מספר לו מה כן אני זוכר. אני מספר לו שפעם הייתי אחר. אני
מספר לו שזה טבעי להשתנות, ולא טוב להיצמד לישן.
|
אני לא יודע מה היה קורה אם הייתי ער. אני לא ממש רוצה לראות
אותן, אבל אני עדיין אוהב אותן, טיפה. אולי זה לא לטובתי. כן,
כי נשים כמו בסקס סוחרות גם באהבה.
|
יפה, השתגעת מספיק, עכשיו תרחץ את הכלים ותסדר את המגב במקום
שלא ייפול חס וחלילה על הראש שלנו, אני לא רוצה חור בראש, יש
לי מספיק חורים. לא, אתה לא המשרת בבית, אבל אתה צריך להשקיע,
בן-זונה. למה אתה חושב שדברים מסתדרים ובאים מאליהם?
|
במערב הפרוע לא היו מנעולים לדלתות. היה סד בכל צד של הדלת,
עליהם היו מניחים קורת עץ עבה לדלת שנפתחת פנימה, וזה כל
המנעול. ברור שזה לא מספיק, ולא יכול למנוע מגבר חזק ונחוש, או
קבוצת גברים, לפרוץ את ה"מנעול" החובבני.
|
כולם רוצים להרוג את החבר הכי טוב שלכם בארבעה ביולי. הזונות,
הנרקומנים, הקפיטליסטים, הפוליטיקאים, העיתונאים, העובדים
הסוציאליים,
|
אמרתי לו אתה רוצה להרעיל אותי, אתה רוצה להרוג אותי. אמר לי
מה פתאום, מה פתאום, אני אוהב אותך, אתה בני הבכור. כל האבות
מקריבים את בנם הבכור לאלוהים, אמרתי לו.
|
אני אוהב כשיורד גשם. כשיורד גשם מלי באה אליי. עכשיו לא יורד
גשם, אבל עומד לרדת, כך אמר חזאי מזג-האוויר. חזאי מזג-האוויר
אמר שירד הרבה גשם, עם רוחות, ברקים הכול, ומלי תבוא אליי כמו
שהא באה כמו כל פעם שיורד גשם.
|
הוא היה ילד קטן שגדל להיות ילד גדול. הוא לא התעניין כלל
בעולם הרוחני או בדמיון, רק חומר וכסף להשיג את החומר. חומר זה
היה מכוניות, אחוזת פאר, דשאים, בריכות, הימורים, מרוצי
מכוניות וסוסים וקרבות כלבים ותרנגולות, אגרוף ונשים יפות,
עדיף עירומות, עדיף מזדיינות
|
אני מזיין שדוניות, ואני הורג מלאכיות, אני המוות, אני התופת,
אני ממלכת סדום ועמורה, אני מלח ים המוות, אני פצצת מימן, אני
חנקן, אני פלוטוניום, אני הסיוטים שלא מתגשמים. וכל זה בעטיפה
אחת.
|
התאריך לא משנה. גם לא הבן-אדם, שיושב במטבח הקטן ואוכל פיתה
בוכרית עם סלט טונה וחמוצים. הוא יושב לבד, ואוכל לבד, סלט
טונה עם חמוצים. ועוד מעט הוא יישן לבד, ויחלום חלומות טרופים.
|
שחיטות כשרות זה טוב לבריאות, הוא אמר, וזה עוזר למערכת העיכול
ביציאות. מה זה שחיטות כשרות? שאלתי, והוא העביר אגודל על
צווארו. כן, פשוט מולקים להם ת'ראש, אתה רוצה שימלקו גם לך את
הראש?
|
הייתה לו אבן חדה. הוא היה שורט בה את כף ידו לפעמים. הוא היה
אוחז באבן וסוגר עליה את כף ידו, וכף ידו הייתה נשרטת וזבה דם.
הוא היה אוהב את חברה שלו מיטל, אבל חברה שלו מיטל השתגעה,
והייתה נכנסת ויוצאת מבית משוגעים.
|
"מצבים רעים. מצבים לא הגיוניים. כמו עד מדינה שנשאר בלי הגנה.
את מזוודות הכסף הם החליפו במזוודות ספרים." מה? "הם אמרו,
-הטרוריסטים צריכים להיות משכילים.-"
|
הקירות היו שחורים, והדלתות מוכתמות. הרצפה הייתה מלאה כתמים.
אבל כל מי שנכנס לדירה, ואמר שזה דיר חזירים, הורדנו לו את
הראש.
|
אדם, לפי הקבלה, צריך שישה דברים הכרחיים -
סקס, אוכל, משפחה,
כבוד, כסף, מושכלות (כלומר דעת).
|
איזה יום היום איזה יום, יום ראשון. מה עושים ביום ראשון. מה
שעושים כל יום. מה עושים כל יום? מה שעושים ביום ראשון.
לילה יורד על העיר התחתית שלי, ואני לובש את חיוך הג'וקר והולך
להתבודד בעיר המוכרת לי כל-כך.
|
פעם הטלוויזיה הייתה בשחור-לבן.
אם אני זוכר את זה -
זה הופך אותי לזקן?
|
תמיד הן אומרות משהו כמו -
"אם לא תתעורר על עצמך -
אני אמצא מישהו אחר"
|
בין זיון לזיון
משחקים באולינג
|
זה מה שנשאר מאתנו
כשהחלטנו סוף-סוף להתגרש...
|
ואם... המגיפה תלך ותגבר... תלך ותגבר... תלך ותגבר...
|
שיערה אש
ונשמתה
יוקדת באהבה
כגחלים לוחשות.
|
|
|
אני נוסע.
נסיעות הן הנפש
של העולם הזה.
נסיעות נשארות
לעד.
הכל פשוט : צלע
הר ירוק ומצמיח
עצים ועשב,
ומולו צלע הר
צחיח ושרוף
שרב,
אני נוסע
ביניהם. הגיון
פשוט של צד
השמש
וצד הגשם. ברכה
וקללה, צדק ואי
צדק
אני נוסע
ביניהם. רוח
שמים ורוח
הארץ,
רוח נגדי ורוח
איתי. אהבה חמה
ואהבה קרה
כמו נדידת
ציפורים. סעי,
סעי מכונית.
יהודה עמיחי
ז"ל |
|
