|
הידידה שלי קוטפת דשא במרץ. אני משתתף במאמץ. היא אומרת, אני
לא יודעת אם שמת לב, אבל פשוט לא יתכן מצב שבו אנשים יושבים על
דשא ולא קוצרים אותו כאילו אין מחר. אני אומר לה, שמעי, עלית
פה על משהו חשוב.
|
כעבור כמה רגעים הבדידות תתייצב שוב, ואת תעזבי אותו. הוא ישאל
מה קרה, ותגידי שאת צריכה ללכת. הוא לא יבין למה, ויבקש שלפחות
תתני לו את מספר הטלפון שלך. את תמציאי איזה מספר ותלכי.
(מופיע בספר "אהוב על בנות")
|
הו שלי קשלי!
ואני מת-וסכל
תדעי שלי שקשה לי,
לא קל.
|
רק שלווה אני מחפש לי,
שום דבר ממש מרגש.
מה בסך הכול אני מבקש?
|
אל הארכיון האישי (8 יצירות מאורכבות)
|
|
אתה יכול להיות
יוצר מוערך שכל
יצירה שלו
מומלצת בבמה, עם
200 מנויים,
ולהיות שנה וחצי
ברשימת היצירות
האהודות, אבל
בסוף תמיד תחזור
לאיפה שהתחלת.
לכאן, לריבוע
הקטן והכתום
והמסריח הזה,
לכתוב סלוגנים
שתהיה בר מזל אם
מישהו בכלל יטרח
להעיף בהם מבט.
בלונדה בהלם
חוזרת לשורשיה
השחורים, ועכשיו
באמת. |
|
