|
האישה עומדת במטבח, מכה קלות בנתח בשר אדמדם. היא מביטה באהבה
בבעלה, יושב על כסא וכותב. כמה רחוק הוא נראה מכל אותם מקרי
אלימות עליהם שומעים בטלוויזיה או קוראים בעיתון.
|
|
|
שיר הלל למשמש:
הו, משמש,
אתה כה כתום
אתה אינך ירוק,
ובסופך אמצע
גוגו
לעולם לא
תאכזב,
משמשי היקר. |
|
