|
יונתן הוא סטודנט לרפואה. למרות שזו כמעט נחשבת
גאווה שלא ניתן להבין מילה ממה שרופא כותב, הוא לא
יהיה הראשון ששילב רפואה וכתיבה. רבים מכתביו נכתבו
בהשראת החשיפה שלו לחולים ואנשי צוות אבל עוד יותר
מכך הוא חב תודה לעשרות מרצים שאיבדו אותו כבר
מתחילת השיעור לטובת עולמו הפנימי.
ניגנתי על הפסנתר, קרעתי את המיתרים אחד אחד ואז סטרתי לה בכל
כוחי. וראיתי את הדמעה נקווית בפינת העין והיא הסתובבה ממני
ושוב אהבתי אותה גב וכתפיים רוטטות.
|
הברז חורק תוך גלגול לימין, מתלונן על עבודה של שנים. היא
עומדת מתחת למים הקרים שמגיעים עייפים מטיפוס שלוש קומות של
צנרת, שמחים סוף סוף ליפול להם מטה. היא מוותרת על סבון, נותנת
למים להחליק על גופה ניתזים אל אריחי הריצפה שהיו פעם לבנים.
|
וזהו.
עד לפעם הבאה.
ולסיום התקווה -
עין לציון צופייה
|
שעת בין ערביים של מוצאי שבת
הזעיקו אותו לבית החולים
המבדיל בין קודש לחול
אבל מה פה הקודש ומה החול?
|
האיש ערירי,
האזעקות של המכשירים ב"השתק"
הוא ילך בשקט
לא יהיו זעקות שבר.
|
ולא שקר עכשיו
אבל בשמיכת הטלאים שלי יש חור
וחסרה בו משבצת בצבע המיוחד הזה
שלך.
|
במדינה שלנו מבדילים בין דם לדם -
|
אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
|
|
- היטלר
שמיטלר,
אני לא מתקלח!
קומיצה ניצל
ממקלחות הגזים
בזכות
הידרופוביה. |
|
