|
JonGler הינה יצירה וירטואלית וכלי ביטוי תוצרת אביב
1995
....מבט ימינה- שיער חום-בהיר וחלק המתמשך והופך לצורה נפרדת
של מה שהיה לפני מספר שעות השלמה לשלם, זיכרון התחושות הטרי
מטעין את גופי שוב. יד כמעט ונשלחת....
|
בהגיעם לדלת העץ ולו מרחק פסיעה בלבד נפתחה הדלת מבפנים...
|
תקתוק השעון אינו תקתוק, כבר, אלא חריקות גלגלי שיניים, התקתוק
האמיתי מגיח מן שעון היד. תקתוק חד וקטן, ברור וחלש 'תיק',
'תיק'... 'תיק'...
|
"אתה יודע ?" גיהק ולא חיכה לתגובה מצידי "שהיתרון של מכבי על
אשה זה שאין לה אף פעם, אף פעם, אף פעם כאב ראש והיא גם לא
צריכה להשתין...."
|
כעט אחז ,כבר, בשתי ידיו בברז, פניו אל הלוח, מבט של מתחנן על
נפשו בהטיית ראש לכתף שמאל, ורידי הצוואר כאילו ויצאו תחת שכבת
העור המתכווץ והולך בעוד השרירים נמתחים, כל רגע נמשך כנצח
בשאול, רגליו פרפרו ועגלי זיעה ניגרו מראשו...
|
האיש הקטן נעמד בצומת והביט משתהה באוטובוס מס' 79 חולף על
פניו. השעה היתה ארבע וחמש אחה"צ, אבל, האיש הקטן לא טיפש ,
לקח את רגליו והחל זז במהירות לכיוון תחנת אוטובוס הפלאים,
אוטובוס מס' 92, אוטובוס אשר בתוך 10 דקות יקח אותך לכל מקום
אשר תחפוץ.
|
סידרה נשימותיה, הזדקפה, ניערה את החול מעליה, משיערה, מידיה,
הושיטה ידיה לצדדים וקראה "-יא בן זונה, אגואיסט, מה עשית
לנו?, מה עשית לי?"
|
בעודי מנסה להתחמק כמעט שנפלתי מכיוון שסיכלה רגליה בשלי, כל
תנועה נוספת שנינו על הרצפה, רק, שאני מפסיק כאן יותר - אני
עלול לשבור משהו, לקחתי את הסיכון...
|
בשמלה בצבעי ארגמן ופסטל ובעלת תיק צד שחור, התישבה הנערה
בסיכול רגלים בתחנה שממול לביתן. שיער חום כהה צבוע בגוון
אדמוני, שהחל לדהות, אסוף בדיקנות אחורנית.
|
אינני זוכר אם נפרדה בנשיקה, אך, כל פרט אחר זוכר אני כאילו
היה אתמול.
|
דקרת אותי במבטך,
ראיה נרחבת אך סלקטיבית מאוד,
יש לך טעם טוב, מבעד למסנני ה- U.V ומסגרת אופנתית
בי בחרת מכל הגברים
להפשיטני כאן ברבים
|
רק כאשר אשכח מהדרך
רק כאשר אשכח מן המטרה
רק כאשר אתמסר לדרך
רק כאשר לא אדע את הסיבה
|
נצחיותו של הנ"ל לא הופנמה בבשר
תודעתו נקיה מן החטא הקדמון
הן ידעתי לאשורי לעצמי
מין ברייה משונה שכזו
שטבע לא טבוע בה אלא סטייה שכמותה.
|
כאשר עייפות מתישה את גופי
באין היא נוגעת באורי היחידי
כאשר מיחוש מציק לו אי שם
אך הקיים לנצח דומם
|
...מלכות הנצח נעדרת שינוי שבה האהבה מתגלה שוב במלוא הדרה, אך
לא כבעבר, אלא, כפי שהיתה תמיד כפי שתמיד תהיה - כפי שהינה...
|
גלי עצמך בדרך לא דרך
עזבי את עצמך, את הדרך ואת התגלית...
|
רוחות הלילה, רוחות העבר קרות ומקפיאות אך את מחשבות הפחד
מפשירות, כאן הוא הסיוט הנורא
|
חודשים של שתיקה רועמת פרצו ביום סגריר,
הו מילים מילים משחק של אלים
|
ליטוש התודעה משמעה מאמץ
תודעה משמעה אגו
הבנת השורש אינה תלויה בגורמים חיצוניים
אלא במבט בלבד
|
לאן לבי לאן?
מה ישנו ואיננו?
|
הניחוח, אותו ניחוח...
הנקטר המוכר מימים ימימה
ממהותי הפנימית והמוחלטת
מתוכי, ממני, בי.
|
מרבד החיים כשיח שושנים
קוץ ועלי כותרת
|
|
|
תביטו למעלה
ותראו את "דואל"
יושב מעליי...
מתחתתי יושבים
להם
המסלולים...אבל
אני לא מדבר
איתם...החליפו
להם ל' ב-ט'
|
|
