|
כשפגשתי את אלוהים, הוא אסף אותי מהבית במיצובישי שלו. רצתי,
מתחמק מטיפות הגשם הראשון ונכנסתי לאוטו. הוא נסע לאט, מתפתל
ברחובות הצדדיים של תל אביב, ונראה מהורהר ומרוחק. ידעתי שהערב
הזה לא יהיה שיגרתי.
|
שלום. אני אמיר, ואני שק חבטות. אני לא יודע יותר מדי
פילוסופיה, אבל נכון לעכשיו אני די בטוח שתפקידי בחיים הוא
לספוג מכות. מכות מכל הסוגים. עכשיו אני אספר על הסוג שהכי
כואב לי - הסוג שלה.
|
וזה עוד לילה מלא כוכבים בקליפורניה ואני בטוח שהחבר'ה מהבית
היו מתים לראות את זה. אבל הם לא יודעים שמה שאתה אוהב נקרע
ממך, לפני שאתה מספיק להרגיש את זה.
|
בתחילת שנה שעברה יצא לשוק מוצר חדש, גלולות האופי. הייתה להן
רק תופעת לוואי אחת, הן פגעו בלב. אבל אנחנו דור שחי את הרגע,
מעשנים, שותים, בולעים, אני לא מכיר אפילו אחד שקרא את ההזהרות
שבאות בתוך החפיסה.
|
משהו בי ריק, כאילו חסר לי אוויר. הייתי יכול להתעלם מהתופעה
ולא ליחס לה חשיבות. הבעיה היא שיש לה חשיבות, ויש לה שם.
אותו סיפור.
|
זה היה רגע שאני לא מוכן שיחזור שוב לעולם. כי ידוע שככל שאתה
יותר גבוה ככה ארוכה יותר הנפילה, ומניסיוני האישי היא גם הרבה
יותר כואבת.
|
הוא כלום בשבילך, טפיחה על האגו.
אבל בשבילו היית הכול.
הוא כבר חלם על ימים מאושרים ולילות חמימים.
הוא דמיין אותך לצידו, משלימה אותו.
לא קורעת אותו,
לא משאירה אותו מפרפר באוויר.
|
|
|
"תמיד אני
מתגלגל באמצע!"
הכפתור האמצעי
של העכבר. |
|
