|
האצבע. היא לא מאשימה. היא סתם אצבע. אפשר גם לכתוב איתה
במחשב...
|
ניסיתי כבר לפני זה לקרוא משהו שכתוב בעיפרון על היד. אם לא
הייתי מתקשר תוך שתי דקות, היא הייתה נעלמת לי. לפחות עד שהיא
הייתה בוחרת להופיע שוב עם איזה קונץ אחר.
|
תל אביב - יפו זה לא קו טיסה. זה בסה"כ, כמו נצרת - עילית, שם
של עירייה. יש אנשים שעושים את המרחק הזה ב 5 דקות נסיעה ויש
כאלו שלא מגיעים לשם סתם.
|
לקח לי אולי שלוש או שלוש וחצי שנים לפתח את הרעיון הבסיסי עד
שלפני שנה, די בדיוק, זה בא. אני אומר "זה" כי קצת קשה לי
להכניס לכמה שורות את העובדה שאצלי בכיס היה, ועדיין ישנו,
הפתרון לבעיות של כל כך הרבה אנשים בתעשייה.
|
יום קיץ חם במיוחד. אפשר לראות את האוויר, אם רק מעיזים להרים
את העיניים מכביש האספלט הלוהט. אני נע באלכסונים על הכביש
מצידו האחד של הקיבוץ לצידו השני. מנסה לחבר בכפות רגלי את
כתמי הצל שמטילים העצים, שם יהיה ודאי הכביש קריר יותר. רק
שלא יעצור אותי בדרך מיש
|
אחרי ההבנה באה ההסכמה. שלב אחד יותר מורכב בו אני מוצא את
עצמי, אחרי שכבר הבנתי אותה ונראה לפחות, שהדבר היחיד שנשאר לי
זה להסכים. איך אני אסכים, אם לכל השלב הזה של ההסכמה הגעתי רק
בגלל שלא יכולתי יותר להתרכז בלהבין.
|
פרספקטיבה זה לא שם של רוסיה...
|
ישבנו כל החבר'ה באוהל של סגל מחלקה שתיים, כאשר לפתע נשמעה
הקריאה "חובש, חובש". זהר קם וצעק חזרה "מה, מה קבינימאט, מה
יש ?"
"זה אני יונתן, אבל זה לא בקשר אלי" מיהר יונתן להתנצל "זה
קויפמן."
"מה איתו ?"
|
קום. צריך לחפש נפט. ותוציא את האצבע מהאף. אתה יודע שאני
שונאת שאתה עושה דווקא.
|
|
|
כשאתם אומרים
"שלח לחמך" למה
אתם מתכוונים?
לשלוח את הלחם
שלנו או לשלוח
לחמנו, אבא של
הכלה? כי זה ממש
לא בסדר, את
מטעים פה ציבור
שלם של אנשים!
שטולבך
בדיסלקציה. |
|
