|
הוא ישב על יד המזרקה והתבונן בדגי הקוי ששחו בה לאור הירח.
מאז שהעבירו את הפסיפס למזרקה שבתחילת שדרות רוטשילד היא לא
נראתה אותו הדבר אבל הבניינים סביב שימרו את התחושה הנעימה.
גם הגפילטע זרח כמו ירח שני והגזר נראה כמו מכתש פגיעה רגיל
וכתום.
|
פעם אחת, בדרך לטיול בחרמון, לוטם נתקלה בדג זהב מנגן בצ'לו.
לוטם לא הספיקה לשאול לשמו או אפילו לדבר איתו; היא פשוט
האזינה לנגינה שלו. בדרך חזרה הם נסעו בדרך אחרת ולוטם לא ראתה
את דג הזהב פעם נוספת.
|
כשיערה נפרדה ממיכה הוא התחיל לקום בחמש בבוקר, כל יום והלך
לנחל. הוא ישב על אחד הספסלים או על מזח המעברת והתחיל לזהות
ציפורים - "פרפור עקוד, אנפה אפורה, מגלן שחור." וחזר הביתה
כבר בשבע וחצי - בדיוק כשגדות הנחל החלו להתמלא ברצים, הולכים
ועוד מיני אנשים שהחל
|
ההרים הגבוהים,
שמי התכלת,
לא מביעים געגוע,
לא מרגישים מחסור.
|
|
|
