|
עם עלות חמה,
ערפילים
מסתחררים אל האין
|
ההתענגות,
אינסופית
אך סופנית.
|
צולל אל בין צללים
אל מצולות,
אל מצלולים
|
פנייך
מופיעים מנגד,
מרחפים
|
מעלה עוד מלה
על מסרגת הברזל
|
קר היה בחוץ.
רוח החלה מנשבת
עבים כהים, כבדים
נאספו,
ששים אלי סער.
|
Once
there was a little boy
who fell in love
with a little girl
|
אור הנר בוהק
מבעד אדים העולים מכוס קפה
ומשחק ארגמן על משטח העץ המלוטש
|
כי נשארת לנצח רחוקה
נסתרת אחרי ערפילים
|
שפתיו שותקות,
אך בעיניו עוד זעקה
אילמת,
|
תום ויופי
צוברים אבק במגרה
|
"זו זריחה כה קרירה" לוחשות השפתיים
אך גופך מנחם לי בחום
|
זמן כחלחל שנשרף
וכלה
טבעת סוגרת
חונקת
|
מסך יורד, קטיפה שחורה
עיסה סמיכה
כבדה
|
תום?
את פה?
איפה את, ילדה מלאך? יש מקום לידך? כדאי לבוא?
|
|
|
הלכתי לגרפולוג
הוא ביקש כתב
יד, שלחתי אותו
לדף האחורי
שיקרא מה
שכתבתי, הוא
התבאס עליי, כבר
חשבתי שאני
פסיכו...משהו,
אבל הוא הרגיע
אותי ואמר שאני
סתם לא מצחיקה.
הדס עמיר,
מתנחמת בדרך
לעוד סלוגן
מאושר. |
|
