|
אני הולך בשכונה כלשהי ועובר ליד בית ספר.
אני עוצר ומסתכל כי אני כבר יודע,
מתעורר לי פרפור בבטן, ערגה.
לא למדתי פה, לא גדלתי באזור
|
הענף, עמוס הקנוקנות, מלא התשוקה להיתפס במשהו, נשלח מגשש
עיוור מתוך העציץ אל המרחב.
במרחק שבין העציץ לבין תחילת המעקה, עליו לבסוף הוא נתפס, הטיל
על הרצפה עלים יבשים,
כמו אומר: "כאן, תחתי, זה טבע. ובטבע עלים יבשים על הקרקע".
|
חושבת שנרדמתי באוטובוס, מזמן.
גופי שרוע בתנוחה מוזרה במושב מאובק
אי שם בדרך לאנשהו,
ואני בחלום.
|
גוף כהה מדדה בין החממות
הרוח נושבת ברוגע
קולות צחוק והמולה עמומים
השדות מלאים יצורים משונים
|
כמו הג׳יראפות, גם לי פעם היה צוואר קצר,
וכמותן כל יום התמתחתי כדי להגיע לצמרות.
|
בחופי ים המלח מסתובב המומחה,
בין בולענים מאיימים בגודלם.
מומחה בולענים וימות מלוחות,
המוכשר, הם אומרים, בעולם.
|
וכשהתקרבתי,
נרטע ומאוים לנוכח מחזה האימים
שאט אט נגלה לי מבעד לעלים,
הבנתי שדבר מה אפל מתממש ובא.
|
|
|
(בן 24) ישבתי
על הכיסא שעליו
ישבה דודה שלי
לפני 5 דקות כדי
לקרוא במה חדשה.
האם אני בהריון? |
|
