|
 
אני כותב, אבל רק בלילה, אני לא יודע למה...
וכל השאר לא באמת משנה...
מי יעזור לך, נערה?
מי עוד יעזור?
מי יעזור לך, אבודה?
מי יעזור לך לחזור?
|
I feel like that I'm fading away,
The sands of time burring me alive,
This change took my soul for a ride,
But now I'm not whole again, deep down, inside...
|
לעולם לא תהייה איתה,
עם האהבה הראשונה שלך,
עם האכזבה הגדולה שלך,
אם הרגש הראשון...
שחשבת שהרגשת.
|
לא משנה כמה אמתיק ליבי,
לא אשכח את תווי פניה,
כמה שלא תנסי אותי,
אותך אזכור נצח...
|
ואני לא מחכה,
העיניים אומרות הכל...
ודמעות זולגות,
פוצחות בריקוד שקט,
שמביע הכל...
|
הבעיות של מחר,
עלולות לבוא מוקדם,
שתיקה מביכה,
וחקיקת סימנים,
באבן הנפש...
|
וגם השיר שנכתב בשבילך,
נקרע,
והדמעות שלי,
שטפו את הדיו...
|
כבר כתבתי,
כבר שכחתי,
רגשות,
שבירת הלב,
מכות קשות...
|
צליל של שקט בולט לעין אף יותר,
אם כותבים אותו בצורה הנכונה ביותר,
והטעם של ריחות פלא תמיד יגדל,
כי הריח המקובל תמיד יקבור כל מקולל...
|
את מתארת לי בשקט,
את ההרגשה,
להוביל אותם עם רצועה,
להשפיל אותם,
|
כאב,
הלב שלי...
בוער,
הוא נשרף...
והפיגמנטים כמו השקיעה,
בורחים ממני...
|
תני לעיניים להיעצם, אהובה,
עכשיו את כבר לא בידיים שלי,
אלא ובידיו של אלוהים...
אבל החיבוק לעולם לא יעלם...
|
אני לא אשאר איתך לעד,
לעולם לא הבטחתי,
עכשיו זה זמן מצוין,
אלך לי כל עוד את מחייכת...
וכך אזכור אותך לעד.
|
כלאת אותי בתור תמונה,
שותקת עכשיו כשאני מוחה,
רץ לתוך נשמתך, נערה
|
דיכאון סורר בדרך,
אתה יושב לבד כותב,
ומוחק הכל,
עיניים דומעות,
והמילים בחופשיות יוצאות...
|
חיית פרא בכלוב,
והיא מביטה בך יש בפרצוף,
אתה לא תרדוף אותה,
אבל היא בכל זאת תברח...
|
אז אני האדם הדפוק הזה,
אני לא שלם,
אני מצטער עם פגעתי,
מתנצל בעוון שחצנות...
את תסתכלי עליי מלמעלה ותצחקי...
על מי שאני הייתי...
|
ואת פתית שלג ייחודי,
שורה שחקוקה על ליבי,
את גורלי...
ואין אף אחת אחרת... בשבילי.
|
אני מחובר במשקולות לרצפה,
לא בגלל סטייה שלך,
רק בגלל שאם לא הייתי מעופף בסופות נשמתך,
לא תוכלי להזיז אותי יותר לכאן או לכאן
|
אולי רק משלה את עצמי,
אולי רק מפתח תקוות שווא,
אולי רק מקווה לטוב,
שאת תהיי איתי
בקרוב.
|
שיר נכתב,
הולחן,
נוגן,
ונדחה... כי הוא אמיתי.
|
מראה שבורה,
שלא מראה,
רק שתיקה מרה,
וזה לא מספיק...
|
לי יש בעיות,
אף רופא לא הצליח לעזור לי.
הם ניסו לשנות לי את החוץ,
אבל זה הצליח כמו ניתוח פלסטי עם פטיש אוויר.
|
יש גם דברים שהם הטעות שלך בעיניין.
שאתה ממשיך לכתוב על זה כמו איזה אידיוט,
שאתה ממשיך לחלום על זה, כאילו זה יקרה.
מה אכפת לך אם היא עוברת ברחוב לרגע
|
|
|
תנו סיבה!!!
תנו סיבה!!!
מארי אנטואנט
שניה לפני
הגיליונטינה |
|
