|
 79508000
שמתי את הקומקום על האש. הוספתי תבלינים (חוץ ממלח).
את המרק שפכתי לכלי עמוק, ועם כפית (אני שונא כפות) התחלתי
להכיל אותה.
בתוכי.
|
היא לצידי, משחקת לי בשערות על החזה.
הכל שלו.
|
יום אחר, טיילתי לי בדיזינגוף, בדיוק חפרו שם בור ענק לקראת
בניין עצום ועתידי. שם ליד פרישמן. ראיתי אותו ונדלקו לי
העניים. הייתי חייב לבדוק אותו. התגנבתי מעל לגדר, ראיתי את
השומר השמן ישן, וירדתי למטה. בור ענק ועצום, כולו חול, מלא
בשאריות בנויות של בתים ישנ
|
כל פעם שאני מסתכל בעניים שלה - אני רואה את הזבל שבפנים...
|
המוות שורה בכל פינה, מציץ עלינו, תמיד מסביבנו. אנו חיים בתוך
פחד מתמיד מהדבר הקרב אלינו, שמא הוא יהיה זה שיסיים את כל
פעלנו. אותנו. דברינו. מחשבותינו. את רצוננו.
אנו חיים בתוך המוות. אנו המוות. אנו נמות. כל דבר מת.
אנו נולדים רכים, ולומדים על הסוף. על ה
|
|
|
-אבאש'ך
ערומקו?
-כן, כבוד
השופט.
-אהה... יש
נסיבות מקילות
לערומקומניה, זה
אני למדתי
בביצפר
ברומניה.
אז אני גוזר
עליך שעתיים של
עבודות שירות
אצל ורדה רזיאל
ז'קונט בבית.
-אה, כבוד
השופט, אולי בכל
זאת אפשר כלא?
אפרוח ורוד,
פושע מועד. |
|
