|
ג'ים סטיל מעולם לא נולד.
ולכן אין מה להגיד עליו עד שימות.
שלושה אנשים רוקדים ביער. רגע לפני שהם מתאבדים. הם מצפים
להרגיש קצת שונה, קצת מוזר, בכל זאת התאבדות. אבל הכל כל כך
רגיל. צהריים חמישי חמים ביער ישראלי שדוף. קרניים אחרונות של
שמש לפני החורף הקצר מלטפות אותם.
הם רוקדים בטירוף, או ממש לאט, לפעמים אפילו נעצר
|
כשמשה ודוד שוכבים בעריסה, מעליהם תלוי מובייל צבעוני, מנגן
מוצארט, באך וקולות של טבע. מעליהם טורחת אמא רוסייה, לא חביבת
המשפחה. בזמן שהם ישנים, אוכלים, בוהים במובייל נתווה מסלול
חייהם. האם יש להם סיכוי להינצל? האם הם רוצים? מי בדרגה
רוחנית יותר גבוהה? נזיר
|
אולי תאהבי אותי
ואני אוהב אותך
ונחבוק יחדיו
ברעמים של מוזיקה שקטה
|
איה אני בא בפרדסך גבריאל
בני
איה אני בא בפרדסך גבריאל
אבי
מי ימחה דמעה
מי אם לא אתה?
|
היכונו גבירותיי ורבותיי.
היכונו לנורא מכל.
היכונו לאסון הגדול.
הכינו עצמכם מבעוד מועד למהפכת התודעה.
|
רוחות שחורות נושבות
גם תחת שבעה הרים
ועיניי אפלות
ורוחי נשברת
|
יש לי תשוקה לספר לך על המסע שלי לגילוי האור שעובר בצדדים הכי
אפלים שלי. על הפרנויה והמצוקה והשחור.
|
היא אמרה לי: אני לא רוצה לדבר איתך יותר.
אני חשבתי, המוח התרוקן.
חשבתי, אולי אם הכל היה מטורף כמו בספר של לואיס קרול, אולי
היה לי פשוט יותר
|
היום הייתי צריך אותך ולא היית שם.
זה בסדר, את בן אדם בוגר, מחליטה את החלטותייך. החלטת שנפסיק
להיות ביחד, שלא נדבר יותר, בטח יש לך סיבות. אולי יש לך עוד
רגשות כלפי, אולי את שונאת אותי, אולי יש לך בחור חדש וכל
השיחות מהאקס זה באמת לא לעניין. את הסמכות האחר
|
|
|
הכי אירוני זה
שהתאומים התרסקו
על קטע ברחוב
שקרוי על שמו של
יצחק רבין ז"ל,
פשוט אירוני, או
שאולי זה
מקאברי? או
סאטירי?
או אולי סתם
דבילי.
חזי מ-144, מנסה
למצוא את הנקודה
הישראלית. |
|
