|
במיטתה היא יושבת, מחפשת ובוחנת צלקות ישנות, צלקות שנרפאו
ונעלמו כאילו מעולם לא נשברה ונפלה אל תוך השוליים העמוקים של
חייה, כל כך עמוקים וכשהייתה נופלת בהם, מפעם לפעם קולה היה
ממשיך להדהד בה במשך שנים באימה חנוקה.
|
שוב השיר מתנגן... זה סוף המופע שלי, האור יורד, אני נעלמת אל
מאחורי הקלעים, הקהל מריע, הקהל אוהב אותי, כולם מוחאים כפיים,
חוץ ממך.
אתה בטח היית רק נשאר עם המבט תקוע בנקודה בה עמדתי ומחייך שוב
את החיוך העקום שלך.
|
הוא לקח לי את היד והוביל אותי למקלחת.
הושיב אותי על האסלה, העלה את החולצה שלי מעל הראש וזרק אותה
על הריצפה, הוריד את המכנס, וקילף ממני את התחתון. נישק לי את
הברך. נכנסתי לתוך האמבטיה ונשענתי בעייפות על החרסינה השחורה,
נושמת בכבדות.
|
הרגעים הקשים ביותר היו השבועות הראשונים למותך
בדקות הראשונות של היקיצה, שבהן נאלצתי להכיר כל בוקר
מחדש בעובדה שאתה איננו, כי היד הנשלחת ללטף את גופך
החם נתקלת בצד המיטה הריק והקר.
|
לקרוא ל"לעשות אהבה" זיון, זה כמו לאהוב מישהי שקוראים לה
חפציבה...
כאילו, השם לא נשמע רומנטי בכלל, אבל זה לא אומר שלא יכול
להיות לנו רגש כלפי חפציבה.
|
שאלתי אותך אם תתקשר שתחזור, פנית לרכב ואמרת שזה יהיה עוד כמה
שנים, עניתי לך שעוד חצי שנה אתה חוזר.
אני לא יודעת על סמך מה קבעתי את זה.
פניתי לדרכי, הסתובבתי ושלחתי לך נשיקה באוויר.
שנים שלא שלחתי נשיקה באוויר.
נסעת משם.
המשכתי ללכת וכעבור עשר צעדים ה
|
פעם ראשונה שראית אותה והתאהבת, זה היה בטיול שלך לניו אורלינס
ברובע הצרפתי, במבנה הישן של הכנסייה ששופץ לבר - מסעדה חדיש.
היא הייתה ישובה על הבר עם גבה אליך, אוחזת בכוס בירה ובידה
השנייה אחזה פומית סיגריה דולקת, לגופה היה שמלת כלה ששוליה
פרומים ומרובבים ב
|
לפניי שנה חדשה, והיעדר בחור נחמד ונורמאלי בחיי, גורם למרירות
חמורה לנזול לי מהאוזניים, והיא זו שמשתלטת עלי, והיא זו
שמאיימת להקיא על כל זוג פוצי-מוצי טיפשי שהיא רואה ומייחלת
למותם או לפחות רק מאחלת להם בחום את ארבעת היודים:
שיבגדו, יפגעו, יפרדו ויסבלו
|
כי אתה כותב עלי בלי הרף,
בלי שתדע, לוחש את נסיבות חיי בלי הכרה
|
אתה רק ספינת חלומות ששטה לי בראש
שוחה באוקיינוס הסודי שלי
באנרכיה של מציאות, הזיה וחלום
|
האינסופיות שבי אולי תסחוף גם אותך
ואולי רק אז תבין, שאני רק שחקנית על בימת חייך
שמתקשה לשחק את את הסצינה הסופית.
|
כמתוך שירת חלום קסומה אני שרה לך
שיר אהבה, נושמת את נשימותיך
בוכה את עצבותך, צוחקת את שמחתך
נוגעת בחוטי המשי היקרים של אהבתנו.
|
אולי אדבר בשפתך שלך, לא נגיעות וליטופים רכים
אלא מגע קדחתני ואנחות תשוקה.
ודמעות שלי, לא שלך. עוד מהזמנים שהדמעות היו משמעותן אושר.
|
אל הארכיון האישי (5 יצירות מאורכבות)
|
|
