|
זיכרונות ישנים, המון דמיון וקצת אמת, קצת הרבה
עברו חודשיים מאז ראיתי אותה או שמעתי ממנה לאחרונה.
היא נעלמה כמו רוח, כאילו מתה ואיש לא יודע היכן נקברה.
|
מורידה מעצמי את הגיטרה וקמה, מתעלמת מהרעשים שהבטן שלי עושה,
מזמן התרגלתי אליהם, מזון הוא לא דבר נחוץ לי, הרי מזמן איבדתי
את צלם האנוש שבי, מאז אותו היום שאני זוכרת, חולמת ונושמת כל
יום, נחנקת כל יום.
|
מה איכפת לך בעצם, את יודעת שכולנו נחזור כמו כלבים
כאילו רק חיכינו לבואך, לא משנה כמה הכאבת בלי ששמת לב
|
can already see it happening
how you will puncture all my body
but this time you'll fall together with my heart
|
עשרה כדורים, ועוד ארבעה, הלכת לישון וקיווית שמחר לא תקומי
והנה פותחת עיניים ואת עוד כאן במציאות לא שלך.
ומי לימד אותך לחיות את הבדידות, רוצה למות כדי שאיש לא יציק
לך.
ושוב נותנת גופך, רק כדי לקבל חיבוק
|
אין בי הכוחות להילחם בך יותר שטן, אני נכנעת למעשייך...
את יכולה לשסף את בשרי ולתלוש את הלב שלי, לא איכפת לי יותר.
כמה שאני בזה לך שטן, צוחקת עלייך, שונאת אותך, שום דבר לא
מתקרב לאהבתי אלייך.
|
Maybe we are blind to the colors of the sky but today i can
see even for you,
|
i don't know why, well i know
|
|
|
כשחיפשתי חברת
בילוש לרגל אחרי
אשתי הבוגדת
אמרו לי
בטלפון:
"טשרניחובסקי שש
שעה חמש תבוא
לבד" |
|
