|
היא הדליקה את הסיגריה האחרונה מטוקיו... עוד זיכרון שילך
וידעך בהופכו לאפר, תחילה זהוב -כתום, נוצץ אשר אט אט מאפיר.
|
המגרעת הגדולה מכולן היתה שהוא רצה, מספיק בכדי לספק לי מעין
תחושת עליונות אשר נבאה מהידיעה כי הכוח להחליט, האם יקרה משהו
בינינו נמצא בידי.
|
|
|
לאור המצב הקשה,
עלי לעמוד על
דקויות. לא
תימניה בכלל,
למרות שקל לה
יותר לכתוב את
זה, לא קוראים
לה [לת"ב] - מה
זה פה צבא?
זה שמאשר את
הסלוגנים על
קוצו של יוד,
כואב, אבל יש
המשך |
|
