[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








ג'ני פקמן
רנה מגריט.

ICQ 244777881 244777881  J.C

אל היצירות בבמה האהובות על ג'ני פקמןאל 30 היצירות האהובות שנבחרו לאחרונהאל היוצרים המוערכים על ידי ג'ני פקמןאל היוצרים המעריכים את ג'ני פקמן
"- היא נשאה בידיה פרחים צהובים, דוחים ומעוררי
חרדה. השד יודע איך קוראים להם אבל הם משום מה
הראשונים שמופיעים במוסקבה באביב. והפרחים האלה
התבלטו בחדות רבה על רקע מעיל האביב השחור שלה. היא
נשאה פרחים צהובים! צבע לא טוב. מרחוב טברסקאיה היא
פנתה לסמטה וכאן הפנתה את ראשה. טוב, את טברסקאיה
אתה מכיר? בטברסקאיה עברו אלפי אנשים, אבל אני מבטיח
לך שהיא ראתה רק אותי, והמבט ששלחה אליי היה אפילו
פחות חרד מאשר חולני. ומה שהדהים אותי היה לאו דווקא
יופיה אלא הבדידות, הבדידות בעיניים, שאיש לא ראה
כמותה מעולם!"

("האמן ומרגריטה"/ מיכאיל בולגקוב)


"אני עומדת בלב המדבר
ואין לי אפילו כוכב אחד
והרוח אינו מדבר אליי
והחול לא ישמור עקבות צעדיי."

("שלושה ימים"/ לאה גולדברג)






היצירות:
"הפרדה" http://stage.co.il/Stories/250020
"לכתוב אותך" http://stage.co.il/Stories/261062
"אם תבחר ללכת על המים"
http://stage.co.il/Stories/273984
"הכחשה" http://stage.co.il/Stories/300218
"שכחה" http://stage.co.il/Stories/351988
"ופתאום" http://stage.co.il/Stories/380267
זכו בכבוד המפוקפק להקרא "המלצות המערכת" :)
אולי תאהבו...

המלצות אישיות:
לפני הכל: "שעון חול"
http://stage.co.il/Stories/516669
"הרשי לי" http://stage.co.il/Stories/537329341
"חיבור" http://stage.co.il/Stories/537329337
"שיפוע" http://stage.co.il/Stories/528904
"הלילה זורם מתוכי"
http://stage.co.il/Stories/537329333
"לתפוס" http://stage.co.il/Stories/296985




לרשימת יצירות השירה החדשות
גורל
זוכר האבק
גם לילות אחרים
וצללים משחירים
בתנודות אחרות

יחסים
הביטי, ילדה
איך דומע הלילה הזה,
איך שוקע בבית החזה
ויודע -

יחסים
לקחתני עמך
באשר תלך
ואני, כחולמת נסחפתי
אחר טרטור מנוע,
ריח הדרך המתקתק

אהבה
רציתי לכתוב
את אחרון שירי האהבה.
לשמוע הדהוד
מילות השקר האחרונות

כמיהה
בלילות אכתוב,
במחול פנסים וכוכבי מרום,
בבעתה,
בכמיהה.

מינימליסטי
גם באור התחייה
צלליות מועקה.

ייסורים
שיוטח
אל קירות אפורים
עד עמקי השקרים
עד לבו של הלילה

עצב
יש שלא
יאמינו,
יש שיפחדו
לטבוע,
יש שיירתעו
מאימת ההצלחה.

תחושתי
הקפאון הזה
הטביע גם בך
את צבעי בראשית.

ייסורים
כלוא בראשי
מעולם,
לעולם.

בדידות
פניו גועשות, מבטו אל הים,
צופה למרחק בעמדו ללא ניע

עצב
בעמדי מגששת
אחר גב לתמיכה,
הו, מה קסם לי
יופייך, שכחה!

יחסים
בצאתנו מעדן שתלנו
חשדות ועצי פרי תמירים,
פן נשגה כמו בטרם חטאנו,
פן נשוב שוב להיות טהורים.

מינימליסטי
עמום כאב ריצתי,
יחרוט עקבותיי במעידות עבר

ייסורים
באבן רווית מכאוב
ספיגת דיו החיים טובה.
הראו לי: כך יש לאהוב;
בכתב טעמתי אהבה.

מינימליסטי
השתיקה
צועקת לעיתים מילים

יחסים
הלילה זורם מתוכי אל ידייך,
ומילים
כמילים -
ואין לנו ברירה

הרהור
מעבר לקירות האטימות
תמצא את כל מה
שכה השתוקקת להסתיר.

גורל
אותי
לא קל
לחתוך,
הדבק בינתיים
עוד מחזיק

גורל
משני צדדיך
תהום,
אתה הולך
בצעד בטוח.

מינימליסטי
הרשי לי
לגעת
בשקט שלך.

ייסורים
את הכאב הזה
ציירתי במרומז,
מצאתיו
בהצטלבות חצים,
כתמי דיו על הנייר.

עצב
ולא הגו שפתיי קסמיה,
שמה לא יכלו כתפיי לשאת,
מולי תזהר במערומיה,
ורק נפשי תדע: אמת.

עצב
זוכרת עדיין
את קו הזריחה
בבקרים
שנוצקו משמיים.

גורל
קודם היו סורגי מתכת
וסורגי מחשבות
שכלאו אותנו בפנים.

יחסים
שהעור ינשום
את הזמן העוטף
גופינו כשמיכה.
שהקירות יצעקו
אתנו.

געגוע
היכן הוא, הטוהר
שנכח לפנים?

אכזבה
טור
של
מילים
מתמשכות

ייסורים
שוב אביט באש
שגזרה את דיני,
עוצמתה תמלאני מורא.

הרהור
גם הציור המדויק ביותר
אומר רק כתמי צבע
וקווים.

מצב
מוטב להקשיב-

להלמות הלב
של זה ההולך
ויודע לאן.

עצב
בראשית בראת לי
את השמיים ואת הארץ
ולא הפרדת
בין הים לרקיע,
בין לילה ליום.

בדידות
עמוד לידי,
תן לי לכתוב אותך.
לשמר אותך,
מילים- מילים

מינימליסטי
לשווא אנסה
לתפוס קצהו של אופק.

ייסורים
אדם מת לא בוכה עוד אל תוך הנייר,
דמעותיו, כמו חייו - התייבשו ונדמו,
אדם מת מחבר רשימות של עבר,
הן מילות העתיד כמו אמיתותיו תמו.

ייסורים
בוהה בו,
והשעות
חותכות בבשרי,
נועצות בי ציפורניהן
החדות

עצב
מזמן לא סידרתי מילים בשורות.
מזמן לא הרגשתי העט בידי.
יש שבילים אחרים, אמיתות אחרות,

תחושתי
אך אם נשפוט לפי אותו
החיוך הראשוני,
זו אני - אכריז
בלהט הוויכוח - זו אני.

בדידות
סודות מתוקים לי הלילה ילחש
ושלווה אפלה אז הנפש אופפת,
"אחכה לאור יום"- כך אומר בחשש,
ונפליג בחשכת שכחה משותפת.

מינימליסטי
שתיקה
היא ניסיון שכשל
לומר.

אכזבה
טיפות גשם
על חלוני.

מינימליסטי
גם זה אשר עמל
ולבשר הרכיב כנפיים,
ברגע עונג וטירוף

געגוע
רחוק ממך
אני מחברת מילה למילה
וקושרת חזק.

יחסים
ממרחק בטוח
אני
מרשה לעצמי -

ייסורים
פיתולי השבילים הצרים
לתהום האחת יובילוני:
באבני הקלון שארים
מצפוני ופחדיי יסקלוני.

מינימליסטי
הייתי רושמת
מילים אחרות
בסדר שונה

הרהור
היכן נמצא אותו גבול דק
שבין מעוף
לנפילה.

עצב
מגיע העצב לנחמני,
פוסע בצעד חרישי
ונספג אל תוכי

גורל
ענני העשן
מיתמרים לגובה

עצב
הבוהק השנוא
מסנוור את עיניי.

תחושתי
מנהרותיי
בקע
הצמאון לאור.

מצב
כאן בקרקע בוצית
ידעכו עקבות;
זמן שועט ורגלי
העוברים ושבים.

ייסורים
משורר, בידיך טווית מילים,
חוטי נפש רפים לאריג הנוגע.
משורר, להודות לא רבים יכולים,
ואמרת: אמת, ויגידו: פושע.

יחסים
קודם בא המבט
שיחות אילמים בעיניים,
אחר מילים נשפכות
קצרות ולא מובנות

מקום
הוגה את שמך
רחובות, רחובות -
מרצדים מול פני, מתארכים בשבילים.

מצב
לבדי
חזיונות אפלה לי בראתי,
כך נברא העולם בידי אל מיומן.
אשתוקק להבין, אך לשאול לא ידעתי
ואשים מבטחי בטיבו של הזמן.

תחושתי
חד
כאן
מאוד
השיפוע.

עצב
הסימנים שעל העור
דוהים שכבות-שכבות
דקות.

ביקורת
משכימה קום, זורחת בתום לב השמש
אור בוקר חיוור מאיר בחלוני
ויאמרו: שכח העולם את ליל אמש;
ואומר אז להם: לא שכחתי אני.

תחושתי
הן
כאב נמדד
בזמן.
והזמן
נמדד בחול.

עצב
למדתי איך
לסדר את הריק שלי
יפה - יפה
על הנייר

יחסים
כאב -
לא ניתן לתאר במילים.

הרהור
ונדמה
כי בי הזמן מתעתע
הוא לעתים
חומק, דוהה,


לרשימת יצירות המוסיקה החדשות
אקוסטי

Come, I can only show the way,
The scar grows deeper every day,
I can't heal the pain.

But I know your great desire,
Come, you'll see I ain't a liar,
Nor insane.




אל הארכיון האישי (107 יצירות מאורכבות)
-התשמע קולי,
רחוקי שלי?


-ככה את מעזה
לדבר אלי יא
"בייייייייפ" יא
בת
"ביייייייפ"!!!
השארת אותי עם
ילד ולחם!!!!

-ג'רי!
ג'רי!!!!

דוגי אצל ג'רי
ספרינגר


תרומה לבמה





יוצר מס' 14387. בבמה מאז 6/8/02 21:01

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לג'ני פקמן
© 1998-2018 זכויות שמורות לבמה חדשה