[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה









 +*+jEnJeN+*+

היא נולדה בארץ קרה, והיא כל כך אהבה אותה. עד שיום
אחד הוריה החליטו שצריך לנסוע משם והם באו לכאן.
בהתחלה היא לא אהבה ליחיות כאן בגלל האנשים ,בגלל
הצביעות היא לא הייתה בנויה לחיים כאלו .
היא עברה הרבה בחיים הרבה דמעות והרבה צעקות היא
ראתה הרבה את החגורה כשהיא הייתה קטנה.
היא ראתה את האנשים מסביבה סובלים בגלל כמה אנשים
רעים.לבסוף עד ליפני כמה שנים היא התאהבה היא חשבה
שזה ינצח את הכל אבל היא כל כך טעתה הוא פגע בה
למרות שלא ידע. ועכשיו היא פשוט רושמת את חייה כאן
את כל הפחד שיש לה את כל הכאב שיש לה. והיא מקווה
שזה יעבור לה מתישהו.




לרשימת יצירות השירה החדשות
ופתאום משום מקום הרע פשוט מתרומם מהגיהנום.
ופוגע בלי הפסקה באנשים הכי יקרים לליבי.
ואני אומרת לו תיפגע בבקשה באלה שעושים רע ולא בנו - בבקשה.

אם אני בועה אני צריכה ליהיות חופשיה.
אבל אני לא חופשיה.
האנשים בעולם לא נותנים לי.

היא עומדת מול המראה ורואה ילדה קצת שונה.
ילדה אחרת, ילדה משונה.
ואם מתעמקים בה יותר רואים שמשהו פה לא מסתדר
ומבינים שהיא כולה ילדה גדולה עם הרבה אהבה.

רואה פנים אבל לא יודעת של מי
רואה אנשים אבל בלי פנים
מתיישבת לאט עם חיוך קצת מוזר

אהבה
איפה שהציפור בוכה
ואף אחד לא בא לעזרתה.
כל אחד הוא בודד לבד.

כשהלכת לך ילד,
הלכתי גם אני.
בוכה כל יום וערב,כי אתה לא איתי.
רוצה להיכנס לקבר,
קבר של געגועים.
כשבכו המלאכים למעלה,
בכיתי גם אני.
בוכה כל יום וערב,כי אתה לא איתי.

יש לפעמים הרגשה של אהבה ופעם הרגשה של רעבה למבט.
פעם אני מרגישה שאני מאוהבת בך ופעם אחרת אני שונאת אותך.

שוב נגמר יום אבל בכל זאת אתה עדיין שם.
לא רוצה לבכות, לא רוצה לברוח ולא רוצה לדעת כלום יותר.
הגורל הפגיש והגורל ידע גם מתי להפסיק.

אין את החיוך שמנצנץ
אין את המבט שלוחש
אין רגש אצלך בלב

מנסה לשכוח את העבר אבל לא מצליחה
אפילו לרגע לשניה אחת קטנה.
רק חושבת לעצמי על החיוך שהדהדה לשמים ולא חזר עליי אפילו
שרציתי כל כך.

רוצה את יבוקו החם ואת הנשיקה המלטפת שלו אבל הוא לא בא.
הוא רוצה אותי אבל לא כל כך. אוהב אבל לא יותר מידיי.

אני פשוט מתאהבת בך וזה כל כך נורא
אתה לא מבין ששוב ליבי הולך להיתפרק לרסיסים קטנים ושבריריים.
למה, רק תסביר לי למה.

הוא פשוט בא והולך הוא לא יודע לאיזה כיוון ממשיכים מכאן.
הוא מתפלפל לאורך כל הדרך הוא, הולך למקום שיקח אותו רחוק מכאן

אולי הכל עבר.
אולי יש לי אחר.
אולי פגעתי בך - יותר.
אבל רוצה כל כך רותה אתה אפילו לא יודע כמה.


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
אני לא אראה את עייניך יותר,
אני לא אראה את שפתייך יותר,
אני לא אראה את החיוך המושלם שלך,
אני לא אשמע את קולך מתנגן לי במוח,
ואתה תפוגג לי בכל יום ואני אשכח אותך לתמיד.
אבל אני לא אשכח איך היית מצחיק אותי כל יום,
איך הייתי חושבת עלייך בלי הפסקה.

הוא ואני
אל תלך לא עכשיו נישאר עוד טיפה לסוף עוד כמה מטרים לקו
הסיום.
עוד כמה תקלות קטנות עוד כמה שמחת ועוד כמה כאבים, אבל חייבים
להמשיך.

הרהור
הגורל משכתב לי את החיים. כל פעם שאני עושה משהו זה כבר נכתב
מראש. כל מילה שיוצאת מגרוני נכתבה כבר מלפני מליון שנה וכבר
הוחלט שאני הולכת להגיד אותה. הכאבים שאני חשה כבר נכתבו,
הרגשות שאני מרגישה כל פעם מחדש גם.

לא אפגע אפילו לא אנסה.
יודעת פגעתי - אך לא בכוונה.
טעיתי מה אעשה - אני רק בתאדם.

הרהור
אין לי כבר לאן להמשיך, הושפלתי, הכאיבו לי, צחקו עליי
אז לאן כבר אני יכולה ללכת מכאן?


לרשימת יצירות הפרגמנט החדשות
כל נגיעה שתחוש תהיה הנגיעה של החיים.
כל החלטה שתחליט תשפיע על חייך בצורה בלתי רגילה.
אפילו אם תשנה אותה אפילו אם תאבד אותה, הכל למען חייך.


לרשימת יצירות הצילום החדשות
שקיעה וזריחה
אל היצירה




הבמה או סנוקר?

מאצ'ו רגיש
בהתלבטות לילית


תרומה לבמה





יוצר מס' 27765. בבמה מאז 4/11/03 5:01

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לג'ני ביטלר
© 1998-2021 זכויות שמורות לבמה חדשה