|
סופה שורקת מחוץ לחלונה...
עקבה אחריה גם לצבא
עיניו נחו על בטנה המתעגלת:
"נשואה?" שאל בחיוך שכולו אומר 'מצאת לך אהבה, נהדר'.
"לא", והעיניים הקסומות שלה אפילו לא מצמצו...
|
את קלועה בעולם לא לך
מטפסת על הקירות
|
את האדם שנפל כבר
לא זוכרים
|
אותך, יש אומרים, ציירו במכחול
אותי ציירו בפחם
|
שני צדדים למטבע
שני צדדים לי
חייכן ובוכה
צוהל ושותק
שוחק ושאינו.
|
הדמעות הן גלאי האמת הטוב ביותר.
הן מגיעות תמיד כשלא צריך
|
הוא מחכה לי שם
מעבר לרחוב
גבוה מעל לאדמה
|
כבר מרגישה את
ליבי פועם בחוזקה
|
הנני כותבת
מתוך הידיעה הברורה
כי יפה אני
וטובה אני
|
צריך להתחיל מאיפשהו...
אני מתחילה כאן!
|
צבעים, טעמים, לחנים -
של אהבה,
של שלווה,
של הרגעים הקטנים.
רגעי החסד בין לבין
כשהכל קיים בשניה הזו,
וגם אתה עם ה-הכל הנפלא הזה.
|
מה שאני שמעתי
אתה עוד תצחק,
|
דברים שבוערים בי פנימה
דברים שזועקים בי לצאת
|
מקצב פרוע -
הלהבה נעה מצד לצד
|
כשכל מה שאתה רוצה זה להקשיב למוסיקה.
אתה עייף אבל לא רוצה ללכת לישון.
למרות שכבר מאוחר
|
לקום לידך בבוקר זה חלום.
אחרי לילה של רק אני ואתה
|
אף אחד לא מסתכל למעלה
אם היו מסתכלים
היו מוצאים שם אותי
|
כשעומדים בפתחו של יום חדש
ורק אורות הרחוב עוד נשארים דולקים
|
על איך שכולם אומרים לה לא,
אבל היא אומרת להם שכן,
ועל איך שכולם אומרים לה כן,
אבל היא יודעת שלא.
|
צעד אחרי צעד,
רגל אחת על פני השניה,
מהלכת על חומת אבן.
|
תמיד לומדים משהו נוסף מלבד מה שמתכוונים-
אין מזה אף פעם מנוס
|
ואתה שם לידי
משחק בי ללא ידע
|
זה היה קצר
וחסר רגש
היא לא הרגישה דבר
(גם אני לא)
|
לפעמים אני חושבת שאני רק
איזה חלום מעוות
|
המוות גלום בחיים,
החיים במוות
הם מגדירים האחד את השני,
|
רק כשרע כותבים
כשטוב-
לא צריכים
|
נגיעה רכה,
בלתי נראית
שרק שניהם חשים.
כאילו מבלי שהתכוון,
כאילו מבלי שהבחינה,
|
שיר של התחדשות
שיר על צמיחה
|
|
|
אף אחד לא נולד
עם פז''מ
אלא,
רק מת איתו |
|
