|
אז סוף סוף הוא מצא את האושר
אחרי כל השנים הללו של הסבל
יליד 83 אתם יודעים.....
זו הייתה הרגשה מוזרה
לא כמו שהוא חווה מעולם
אבל הוא אהב את ההרגשה הזו
מה זה להיות מאושר
לאהוב את עצמו
ולהמשיך לחיות
-------------------------------------------------------------------
2004: את הדפיוצר עשיתי לפני כמעט 4 שנים...עוד בזמן
שהייתי תלמיד קטן ומבולבל בתיכון.
הזמן עבר, והצבא העכיר לי קצת את הנשמה... ושכחתי
לגמרי מדפהיוצר הקטן והנחמד.
זה מוזר, אחרי כמה שנים פתאום לחזור אחורה ולהיזכר
בדברים שממזמן נשכחו.
אז נוספו גם דברים בהשראת היום...
--------------------------------------------------------------------------------
2007:
אני כבר ילד גדול.
מנסה לממש את עצמי בתור סטודנט לעיצוב גרפי בשנקר.
כבר לא ממש מעדכן את העמוד שלי בבמה, זנחתי אותו.
לצערי.
מדי פעם מגיבים ליצירות ישנות שלי וזה נחמד לי. :)
לעדכונים נוספים יש גם אתר!
noodoov1.com
פתחתי את המגירה שנעולה בליבי.
המנעול נשבר אך העצב נשאר.
היגון עוד לא עבר.
|
אני קמה בבוקר ומשעמם לי נורא.
החיים שלי יפים מדי, וזה עושה לי קצת רע.
|
סיפור חיים
על עלה קטן
שאסור היה לו לבקש יותר מדי...
|
ולפעמים אני נכנע ומוותר.
זה יותר קל.
|
הפעם זו פעם אחרונה
משקר.
ונשבע.
|
פעם סיפרו לנו שאנשי בפלמ"ח והאצ"ל השתמשו במגדל המים כמגדל
שמירה.
|
90 אלף שעות נסיעה מאילת לרעננה. (פלוס מינוס עצירה לשוקו
ביטבתה).
|
היום שאחרי השיחרור לחופש!
|
|
|
אנשי הצפרדע,
אנשי הבמה...
(מערבל בטון
בהשוואה
פרובוקטיבית-פרודוקטיבית-רדיואקטיבית) |
|
