|
כשהעולם מתמוטט סביבה,
כשהתהום עמוקה מדי.
כשאתה לא שם.
היא רק רוצה שתעזבו אותה.
דיי. השקט מחריש את האוזניים.
זה לא כיף.
עזבו אותה.
היא צריכה את זה.
...הרוח הטיפוסית בעיני הייתה סדין לבן עם בעל שלשלאות גדולות
וכבדות המעופף לו מעל הבתים בחצות הלילה. בתוך הסדין, למען
השלווה הנפשית שלי כילדה, תמיד חשבתי שיש ינשוף...
|
|
|
שכנתי מקומה
שניה יורקת עלי
מן החלון בעוברי
ברחוב ומוסיפה
צרור קללות בניב
לטיני עתיק.
אני מאוהב...
אחד, ביזארי אך
עפיץ |
|
