|
כמעין אהבה סודית,
חמושה להבות איסורים
מילים נחלשות אל תוך הלילה
|
כשמי כן הייתי אור.
שוכנת מדורי הלומות זעם,
צונחת אט אט אל תהומות הכחול.
|
שארית נשברת
אין ברירה
זהות אחרת.
|
|
|
הזיכרון הראשון
שלי הוא מאתמול
בבוקר... או שזה
היה היום
בבוקר?
וואלה אני כבר
לא זוכר.
פרופ' ירמיהו בן
יהודה, חולה
אלצהיימר ב...
נו... איך
קוראים לזה... |
|
