|
ומחר,
תחת אותו רקיע עקשן,
בין אותו הפטיש ואותו הסדן,
עיניים חדשות יחפשו את עיני,
כן? לא? אולי.
|
יצאתי החוצה, היה זה תחילת האביב.
פתחתי עיניים, היה זה נוף מרהיב.
ענן יחיד את השמיים לכלך,
ולחש - העולם נברא בשבילך.
|
ומישהו נוגע, כאילו בטעות,
כמה טוב לי, מכאן - רק למות.
|
ישר עובר על פני המישור,
עובר, ועובר בעולמו האפור.
רואה הוא באופק ישר אחר נמתח,
את הפגישה, הוא כבר לא ישכח.
|
אותך, מאוד אוהבת.
רק בגלל זה ממשיכה לכאוב.
כי אני ציפור נודדת,
יכולה כל רגע לעזוב.
|
כולם יצעקו: מחבלת! רוצחת! ערבייה!!! לעומת זאת כשאני אחזור
לכפר זה יהיה מחבלת, רוצחת, יהודייה. אז מה אני? יהודייה?
ערבייה? מה?
מה זה משנה! אני בן אדם, בן אדם כמו כולם!
|
אל הארכיון האישי (3 יצירות מאורכבות)
|
|
מרצה: ומסתבר כי
העמודות של
מטריצת המעבר מE
לF הן וקטורי
קואורדינטות של
הבסיס הראשון
מבינהם,
בקומפננטות של
הבסיס השני.
סטודנט: לא
הבנתי את המילה
הזאת...
מרצה:
קומפננטות?
סטודנט: לא,
קודם...
מרצה: וקטורי
קואורדינטות?
סטודנט: לא,
קודם...
מרצה: מטריצת
מעבר?!?
סטודנט: לא,
המילה הזאת
בהתחלה,
מסתברקי. זה
ברוסית?
חרגול מריץ
קטעים בטכניון |
|
