|
תתפגרו.
היא בחנה אותו, נעצה בו את עינייה. "אנ'לא יודעת," מלמלה. "שלא
תחשוב שלא קשה לי," ואט-אט השפילה את מבטה. היא ידעה שזה שיגע
אותו.
"אני כ"כ רוצה לחבק אותך," הוא חזר על עצמו והיא הרגישה
שהבנאליות שבו הורגת אותה (אחרי הכל, גם לי יש גבולות).
|
היא יכלה להקיא עליו, בכל מקרה הייתה לה בחילה נוראית. זה לא
שהוא היה מכוער. להפך, כשהם רק הכירו היא חשבה שהוא בטח אחד
מהבחורים היותר יפים שהיא הכירה
|
אגיע אליך,
עיניי נפוחות,
חסרות הבעה.
|
אתה עוד תהיה שלי,
כשאצמיד אותך אליי,
|
|
|
העולם הוא כמו
מילקשייק של
יטבתה, רק שלא
צריך לנער אותו,
הוא לא בקרטון,
הוא לא טעים אבל
הוא חום עם
ירוק.
פרנואיד בודק
מזון בקפידה |
|
